כ-60% מהעבירות המתרחשות במדינת ישראל לא מדווחות למשטרה - כך עולה ממחקר מיוחד שגובש באחרונה, המשקלל נתונים של כמה גופים בישראל ובהם איגוד חברות הביטוח, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון ברוקדייל. מרבית העבירות שאינן מדווחות למשטרה הן עבירות מין ואלימות.

מהנתונים עולה כי הסיבה המרכזית לכך שהתושבים אינם מדווחים למשטרה על העבירות המבוצעות כלפיהם היא חוסר האמון שרוחש הציבור בישראל למשטרה. דווקא בעבירות רכוש, דוגמת התפרצויות לדירה ולרכב, עולה אחוז התלונות למשטרה ועומד על כ-80% מסך העבירות המבוצעות. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא שחברות הביטוח מאלצות את הפונים לקבלת פיצויים להגיש תלונה למשטרה כתנאי לכיסוי הנזק. בעבירות אלימות ומין, לעומת זאת, הקורבנות רוחשים אמון דל מאוד למשטרה וכ-60% מהם אינם פונים למשטרה כלל.

בבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2007, התברר כי 29% מבין אלו שסבלו מפריצה לביתם או למכוניתם ולא דיווחו על כך למשטרה, עשו זאת משום שסברו שהמשטרה לא יכולה לטפל במקרים כאלה; 20.6% סברו שטיפולה של המשטרה בתלונותיהם איננו יעיל ו-13.1% טענו שהמשטרה כלל לא רוצה לטפל במקרים כאלה. שיעור הקורבנות שלא דיווחו על פריצה לדירה בשל אמונתם כי המשטרה אינה רוצה או יכולה לטפל כראוי בתלונתם הוא יותר מכפול מאשר במדינות אחרות.

הבדיקה הראתה גם כי עולים חדשים נוהגים לדווח למשטרה פחות מן האוכלוסייה הוותיקה, בין היתר בשל קשיי השפה החדשה והרתיעה הכללית מן הממסד ומהמשטרה; משפחות חד הוריות נוטות לדווח פחות למשטרה על עבירות להן נפלו קורבן וכך גם אוכלוסיות שנחשפו לעבירות דומות בחודשים שקדמו לעבירה הנוכחית וככל הנראה התרשמו לשלילה מיחס המשטרה לתלונתם.

ארגון האומות המאוחדות אסף בשנים האחרונות נתונים על ממדי הפשיעה הלא מדווחת בעולם. מהנתונים עולה כי במדינות דוגמת סקוטלנד ואנגליה, הדומות במאפייני הפשיעה שלהן לנעשה בישראל, היקף הפשיעה הלא מדווחת היה נמוך יותר והגיע לכדי 50% מסך הפשיעה במדינות אלה.

סקר שנערך ב-2000 ב-17 מדינות שונות (לא כולל את ישראל), הראה כי שיעורי הדיווח בישראל נמוכים יחסית למדינות מפותחות רבות, במיוחד בכל הנוגע לגניבות מתוך רכב ומדירות. בדיקה לאורך שנים מעלה כי הכרסום במעמדה של המשטרה בעיני הציבור חל רק בשמונה השנים האחרונות: בשנת 1981 62% ממשקי הבית היהודיים דיווחו על פריצה או נסיון פריצה לדירה, כעבור עשור השיעור ירד ל-52% ושב ועלה ל-68% ב-2001.

משטרת ישראל לא מפרסמת כיום את היקפיה של הפשיעה הלא מדווחת בישראל. דווקא גופים חיצוניים למשטרה עסקו בשנים האחרונות בנסיונות לאמוד את היקפיה של הפשיעה שלא דווחה למשטרה. כך, למשל, מכון ברוקדייל מפרסם מדי שנה נתונים על מספר הקשישים שנפלו קרבן לעבריינות בישראל ולא דיווחו על כך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשנים האחרונות שני דו"חות: "סקר נפגעי עבריינות" ו"הסקר החברתי". כל אלה, לצד שורת מחקרים אקדמיים שבחנו את היקפי הפשיעה, עומדים מאחורי הנתון העדכני.

מפכ'ל המשטרה, דודי כהן