בצעד חריג, הורו היום (רביעי) שופטי בג"ץ לפרקליט הצבאי הראשי להחמיר את סעיף האישום נגד סגן אלוף עמרי בורברג, שהואשם בהתנהגות שאינה הולמת לאחר שהורה לחייליו לירות לעבר פלסטיני כפות. השופטים נמנעו מקביעת סעיף האישום הראוי בעיניהם.

עורכי דינו של בורברג, הסניגור הצבאי הראשי, אל"מ אודי בן אליעזר, ועו"ד שלומי ציפורי, אמרו בתגובה להחלטה, כי בשום שלב של התקרית לא פקד המג"ד ולא שיער כי החייל יירה במפגין הפלסטיני, וכי ממצאים אלה מעוגנים היטב בראיות. לדבריהם, החלטת בג"ץ אינה משנה את מסכת העובדות בתי והם משוכנעים שצדקת המג"ד תתברר בבית הדין הצבאי.

החייל היורה בחקירתו: המג"ד אמר לי שלוש פעמים - תירה בו סא"ל בורברג מונה לראש ענף שריון הבת צילמה - האב נשלח למעצר

השופטים, איילה פרוקצ'יה, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר, קיבלו פה אחד את העתירה שהגישו אשרף אבו רחמה, וארבעה ארגוני זכויות אדם, נגד הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט. העותרים דרשו לשנות את כתבי האישום שהוגשו נגד בורברג ואחד מחייליו, כדי שישקפו את "חומרת המעשים", כהגדרתם. "הפער הערכי בין טיב המעשה המתואר בכתב האישום לבין אופן הערכתו בכתב האישום במסגרת עבירה של התנהגות שאינה הולמת הוא כה עמוק, עד כי אינו יכול לעמוד", קבעו השופטים.

"קיים חוסר מתאם מהותי בין 'פרטי העבירה' המתייחסים לתשתית העובדתית של המקרה, כמתואר בכתב האישום, לבין סעיף האשמה המייחס למג"ד ולחייל", כתבה השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין. "חוסר מתאם זה משתקף, בעיקרו, בחומרה הרבה המתלווה לנסיבות האירוע, מצד אחד, אל מול קלותו ומתינותו של סעיף העבירה שנבחר לצורך אכיפת הנורמה הפלילית על המעורבים".

השופטת הוסיפה, ש"חומרתו של האירוע מהבחינה הנורמטיווית-ערכית הינה מופלגת וחריגה. ביום מסכת הפחדה כזו כלפי אדם עצור, אזוק בידיו ומכוסה בעיניו, מצביעה על סטייה עמוקה מנורמות ערכיות המחייבות כל חייל בצה"ל, ועל אחת כמה וכמה, מפקד בכיר בצבא. מעשיו של המג"ד, על פי גרסתו שלו, אינם מתיישבים עם נורמות מקובלות של התנהגות חייל ומפקד בצה"ל, ויש בהם כדי לפגוע פגיעה ממשית בזכויות אדם עצור במשמורת הצבא".

מסר ערכי שלילי ביותר

השופטת פרוקצ'יה קבעה גם, כי "התנהגותו מצביעה על התאכזרות קשה כלפי עצור כבול ומכוסה בעיניו, בניסיון להעמידו במצב של חרדת מוות או אימת פציעה קשה מירי העומד להתבצע לעברו מטווח קצר, בלא שיש בידו כל אפשרות להתגונן. בהתנהגות זו יש מן הביזוי וההשפלה של אדם המצוי במצב של חוסר אונים וחוסר ישע מוחלט. יש בה ניצול מעוות של בעל הכח כלפי החלש, שאינו מסוגל להתגונן".

השופט רובינשטיין ציטט בפסק הדין את ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שהביע דעתו על כך שכוחו של צה"ל נובע ממוסריותו. רובינשטיין התייחס גם למשפט העברי וקבע שהמעשים המיוחסים לבורברג עלולים להיות אף חילול השם.

לפני כשנה צילמה נערה פלסטינית, שצוידה במצלמה על ידי ארגון "בצלם", הפגנה נגד בניית גדר ההפרדה בנעלין. בצילומים נראה המג"ד כשהוא אוחז במפגין פלסטיני כפות, בעוד חייל שלו, סמל-ראשון ל', יורה קליע גומי במפגין ממרחק של כמטר וחצי. בפרשה התנהלה חקירת מצ"ח ובמהלכה הודיע המג"ד על יציאתו לחופשה.

בסדרת דיונים שהתקיימו לאחר חשיפת המקרה, גיבש הצבא הסדר לסיום הפרשה. תחילה, במפגש בין המג"ד לאלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, הודיע בורברג על נכונותו לפרוש. בעקבות זאת הפצ"ר מנדלבליט מסר כי החליט על כתב אישום קל נגד בורברג ול', בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, שהרשעה בה אינה כרוכה ברישום פלילי.

מקורות משפטיים העריכו הערב כי הפצ"ר יענה להמלצת בג"ץ ויחמיר את סעיפי האישום. בפרקליטות הצבאית אמרו בתגובה כי פסק הדין עדיין נלמד.

בתקופה הקרובה, מחכה לפצ"ר מבחן נוסף בבג"ץ - עתירה של האגודה לזכויות האזרח וארגון "יש דין", הדורשות ממנו לפתוח בחקירת מצ"ח נגד מפקד חטיבת כפיר, אלוף משנה איתי וירוב, שבעדות במשפטו של קצין בחטיבה הביע תמיכה בהפעלת אלימות נגד פלסטינים.