ישראל דורגה לאחרונה בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בדרגה השנייה (מתוך שלוש) בטיפול בבעיות הקשורות לסחר בבני אדם. ואולם, חרף הקריאה הבינלאומית לטיפול דחוף בבעיה הומניטרית זו, מציג דו"ח חדש של מרכז מחקר ומידע של הכנסת שהגיע לידי "הארץ", נתונים מדאיגים אודות הטיפול בתופעה בישראל. כך, על אף עשרות פניות בשנה עליהן מדווחים ארגוני הסיוע, עד היום לא זיהתה יחידת עוז של רשות האוכלוסין וההגירה אף לא קורבן סחר אחד. "זה לא רק שהם לא איתרו אלא אף התעלמו ממקרה סחר ברור כשפשטו על מכון ליווי, עצרו את הנשים וגירשו אותן חזרה למולדובה", אומר עו"ד יונתן ברמן ממוקד הסיוע לעובדים זרים, "אנחנו מקבלים עשרות פניות בשנה אך ברור כי בפועל המצב חמור הרבה יותר".

ב-2004 העריך משרד המשפטים את היקף הסחר בבני אדם בישראל בכ-2,000-3,000 בני אדם בשנה. גם על פי דו"חות משרד החוץ האמריקאי והאו"ם, ישראל היא בין המדינות בהן התופעה הינה נרחבת ביותר. המטרות העיקריות לסחר בבני אדם הן לצורכי ניצול מיני (כ-80% מקורבנות הסחר הם נשים) ועבודה בכפייה. בין המאפיינים של תנאי ההעסקה של קורבנות סחר: שעות עבודה ארוכות במיוחד; עיכוב דרכונים; שימוש בתרמית; הפעלת אלימות ואמצעי לחץ אחרים; הגבלת חירות ותשלום שכר זעום.

"עבדות מודרנית"

"אנו נתקלים לאחרונה בזרם עולה של פניות בנושא", אומרת עו"ד חני בן ישראל מ"קו לעובד", "זו תופעה קשה, ולאחרונה טיפלנו בסדרת מקרים חמורים של עובדים שהועסקו 18 שעות ביממה, דרכונם נלקח מהם, ספגו איומים - ממש עבדות מודרנית". לדברי עו"ד בן ישראל, "הטיפול בנושא לא מספק. אי-איתור קורבנות מעיד אך ורק על ניתוק היחידה מהשטח".

יחידת עוז שהוקמה ביולי 2009, עלתה לכותרות לאחרונה כיחידה האמונה על איתור וגירוש עובדים זרים לא חוקיים. מה שפחות ידוע הוא שהיחידה, המפעילה כ-160 פקחים ופועלת בתקציב של כ-50 מיליון שקלים בשנה, היא האחראית אף על איתור קורבנות סחר בבני אדם והטיפול בהם. "עם כל הצוות והתקציב, עד כה התמקדה עבודת פקחי יחידת עוז באיתור שוהים שלא כדין", אומרת ח"כ אורית זוארץ, יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, "אף שהיחידה היתה אמורה להחליף את מינהלת ההגירה גם בכל הנוגע לאיתור ולזיהוי של קורבנות סחר - הדבר לא נעשה".

"שטח הפקר"

רק בשבוע הבא עתידים אנשי יחידת עוז, שנכנסו לנעלי משטרת ההגירה לפני כארבעה חודשים, להתחיל בהכשרות ספציפיות בתחום איתור קורבנות עבירה. למעשה, מאז יולי 2008, עת הוקמה רשות האוכלוסין וההגירה, אין בנמצא כל גורם איתור, איסוף מודיעין ואכיפה הפעיל בקרב אוכלוסיית הזרים בישראל. לפיכך, לא מן הנמנע כי חלק מהמורחקים מישראל לאחרונה היו קורבנות של סחר בבני אדם, אשר לא זוהו ככאלה בטרם הורחקו.

לדברי ראש יחידת עוז הפורש, ציקי סלע, וראש היחידה למאבק בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל, ג'קי ברי, אף שיתוף הפעולה בין היחידה והמשטרה טעון שיפור. על פי נתוני משטרת ישראל, בתקופת פעילותה של משטרת ההגירה, כ-70% מתיקי המשטרה נפתחו בעקבות מידע שסיפקה לה משטרת ההגירה. מאז חדלה לפעול משטרת ההגירה, ניכרת ירידה משמעותית בהיקף המידע שנאסף בשטח. למעשה, עד היום לא קיבלה המשטרה מיחידת עוז חומר מודיעיני ממשי שהוביל לפתיחת חקירה פלילית - עובדה שעשויה לפגוע ביכולת הרשויות לאתר את קורבנות הסחר ולהביא למיצוי הדין עם העבריינים.

בעיה נוספת בתחום היא העברת סמכויות האכיפה המנהלית ממשרד התמ"ת לרשות ההגירה. עד היום האכיפה המינהלית נגד חברות כוח אדם המעסיקות עובדים זרים היתה בידי מנהלת אגף רישוי חברות קבלן במשרד התמ"ת, עו"ד רבקה מקובר. עו"ד מקובר קיבלה הנחיה שלא לפתוח בהליכי שימוע נוספים ובימים אלו היא מסיימת את הטיפול בתיקים הבודדים שנותרו פתוחים. לדבריה, אין היום גורם המקבל עליו את האחריות שהיתה נתונה בידיה - מה שיאפשר לחברות לפעול ללא כל פיקוח.

"האכיפה בתחום הסחר בבני אדם מצריכה פעולות יזומות של ביקורת אצל מעסיקים", אומרת עו"ד ענת קדרון מ"קו לעובד", "ביקורת כזאת אינה נעשית בהיקף מספיק". גם לדברי יצחק זוסמן, סמנכ"ל משאבי אנוש ברשות ההגירה, "באמצעות כוח האדם הקיים היום אי אפשר לטפל ברצינות בבעיות של עובדים ומעסיקיהם".

סלע, אותו יחליף בראשות היחידה סגנו יהודה בן עזרא, מסר בתגובה כי "פקחי היחידה ערניים לנושא. במהלך הקורס הם קיבלו הנחיות בנושא ובשבוע הבא יעברו השתלמות. אם נאתר מקרים כאלה - נטפל בהם מיידית".