שיתוף פעולה יהודי-ערבי הביא לסגירת מפעל המתכת

ביהמ"ש בנצרת קבע כי ההחלטה בלתי סבירה, והמפעל יחדל מעבודתו באיזור התעשיה השוכן בסמוך להושעיה, כפר קנא ומשהד

בתום מאבק משותף שניהלו בשנים האחרונות תושבי כפר קנא והישוב הדתי הושעיה, קיבל אתמול (שלישי) שופט בית המחוזי בנצרת אברהם אברהם את העתירה שהגישו כנגד החלטת הוועדה המחוזית בצפון, שאישרה תכנית נקודתית המאפשרת כניסתו של מפעל מתכת לאיזור התעשיה "ציפורית". בית המשפט קבע כי התכנית הינה בלתי סבירה ולכן יש לבטלה והמפעל יחדל מעבודתו באיזור התעשיה השוכן בסמוך להושעיה, כפר קנא ומשהד.

לטענת העותרים - "אדם, טבע ודין", מצפה הושעיה, כפר כנא ועמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל", הכנסת המפעל לאזור התעשיה אסורה לפי תכנית האזור, השוללת הקמת מפעלי מתכת, ומכל מקום הוא עתיד לזהם את הסביבה, ולכן לא היה מקום לאשר את כניסתו של המפעל לאיזור התעשיה.

לטענת מפעל IMC, ועדת התכנון המחוזית בצפון וועדת התכנון המקומית נצרת עלית, אישורה של התכנית הנקודתית נעשה כדין, תוך שמירה על איכות הסביבה, אישור שלא ניתן אלא לאחר שהרשויות הנוגעות לעניין בחנו היטב ומצאו, כי המפעל אינו עתיד לזהם את הסביבה.

אזור התעשיה "ציפורית" שייך מוניציפאלית לעיריית נצרת עלית, למרות שלעיר אין חיבור קרקעי למקום. מזה 3 שנים ניהלו תושבי האיזור מאבק משותף שסוקר בהרחבה ב"הארץ", והובל על ידי שי לביא מהושעיה, ובכר עואודה, נציג בל"ד במליאת מועצת כפר קנא.

התוצאה המיידית למאבק היתה דחיית אישור ביצוע ההקלה בתכנית המתאר שהתכוונה לאפשר את כניסת מפעל IMC ל"ציפורית". אולם לאחר מכן זכתה התכנית מחדש לאישורים של ועדות התכנון והבניה.

במהלך המאבק, אמרו בקואליציה לבריאות הציבור כי "ניכרת בו היכולת של תושבי הושעיה הן בהכרה של דרכי המאבק והן ברשת הקשרים שיש להם, על פני אלו של תושבי הישובים הערבים. לתושבים הערבים יש נסיון מר עם הרשויות ולכן הם רצו שהושעיה יובילו את המאבק. הם הבינו שקודם כל שומעים את הקול של היהודי".

השופט אברהם קבע אתמול כי "הפעילות שבמפעל כרוכה בהתכת מתכת, תהיינה הטכנולוגיות בהן הוא עושה שימוש אשר תהיינה. ככזה - הוא נכלל בגידרו של האיסור המוחלט בתכנית אזור התעשיה". עוד כתב השופט בהחלטתו כי הוועדה המחוזית הותירה על כנו את האיסור המוחלט על הכנסת מפעל היתוך - ומבקשת להתיר את הכנסת מפעל IMC לאיזור התעשיה. מעשה זה איננו מעשה סביר של ועדה מחוזית לתכנון ולבניה בהתקינה תכנית מתאר. אמנם מתקיים הכלל, כי הפה שאסר הוא הפה שיש בכוחו להתיר, אלא שעל הוועדה המחוזית, כמתקינה תכניות מתאר, חלה חובה לנהוג בסבירות".

עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים, מנהלת שותפה בעמותת אזרחים למען הסביבה בגליל אמרה בעקבות ההחלטה כי "מדובר בתקדים חשוב מאד מכל הבחינות. בית המשפט העביר מסר חשוב מאד וברור לתעשייה, ולמוסדות התכנון: מותר, ואף חובה לסגור מפעל, כשהוא נמצא במקום שנאסר עליו להיות בו, וכשהוא עלול בעתיד לזהם".



שי לביא ובכר עואודה

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות במשפט ופלילים
פרסומת