טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדרך של מיכאל חזן מהעולם התחתון למרום בית שמש

תחקיר "הארץ" מגלה: בזמן שהמשטרה עקבה אחר פעולות הסחיטה והאיומים שהפעילו שליחיה של מרגלית צנעני, הפך אחד מהם, "עוקר השיניים" מיכאל חזן, לשותף מרכזי בפרויקט נדל"ן גדול. יחד עם חברים נוספים בארגון הפשע של עמיר מולנר הוא תכנן לקדם את המיזם השאפתני: 1,600 יחידות דיור, בשיטת הפינוי-בינוי, במרכז בית שמש

תגובות

בסוף חודש יולי השנה עלה העבריין מיכאל חזן, חבר בארגון הפשע של עמיר מולנר, לקומה ה 33 של אחד ממגדלי עזריאלי. שם, במשרדיו המפוארים של עורך דין לענייני מיסוי המייצג את אנשי העסקים הבכירים במדינה, הוא עמד להיפגש עם שתי דמויות הרחוקות מאוד מפסגת עולם העסקים הישראלי: יזם נדל"ן צעיר בשם יעקב אסרף ומתווך דירות בשם אשר מדינה. בחודשים שחלפו גיבשו השלושה תוכניות עסקיות משותפות, ועכשיו, במשרד עורך הדין, הגיעו המגעים לשלב החתימה: השלושה הקימו חברה חדשה, ואליהם הצטרפו שותפים נוספים, חלקם אנשי עסקים, חלקם מכריו של חזן, ובהם רוני עמר ושי לריח, שהוגדר גם הוא על ידי המשטרה כחבר בארגונו של מולנר.

באותם ימים ממש עמד חזן במוקד מעקב סמוי. חוקרי המשטרה צותתו לשיחותיו, תיעדו את סדר יומו, לומדים כך עוד פרטים על הפרשה שעמדה להיחשף בתוך זמן קצר ולהפוך את חזן לחייל המוכר ביותר של עולם הפשע הישראלי - "פרשת צנעני". כתב האישום שהוגש נגד חזן ומרגלית צנעני מיד לאחר התפוצצות הפרשה מתאר את חזן כאדם מעורר פחד ומורא. כזה "המזרה אימה על כל סביבתו, בעל חזות והתנהלות מאיימת, ה'עוקר שיניים' לפרנסתו". כתב האישום מתאר גם איך בעוד חזן מפחיד עד מוות את אמרגנה של צנעני, הוא קיבל השראה לפעול להקמתה של חברת אמרגנות משלו.

אבל לביקור במגדל עזריאלי, בסוף חודש יולי, לא היה כל קשר לחברת האמרגנות המתהווה. תחקיר "הארץ" חושף כי החברה שהוקמה בביקור ההוא נועדה לספק לחזן ולמקורביו דריסת רגל בענף רווחי אחר שעולם הפשע מתחיל לחדור אליו - נדל"ן. אם עד היום פועלים ארגוני הפשע הישראליים בתחומים המשיקים לענף, החברה החדשה שהקימו חזן ושותפיו, "מרום בית שמש בע"מ" שמה, היתה הדבר עצמו: היא היתה אמורה לקדם פרויקט פינוי-בינוי שאפתני של כ 1,600 יחידות דיור בלב העיר בית שמש, בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

לחברה שהקימו חזן ואנשיו נועד תפקיד מרכזי בהתנעת הפרויקט. היא היתה אמורה לסייע בשכנוע הדיירים להסכים לפינוי ולבינוי. התפקיד הזה הפך באחת את אנשי החבורה - עבריינים שהורשעו בעבר בסחיטה באיומים, בקשירת קשר לביצוע פשע או אף בהריגה -
לחוליה בשרשרת שאמורה למנות יזמי נדל"ן, בכירי עירייה ודרכם משרד הבינוי והשיכון.

print-image-1.1475286-1

חזן עצמו, על חמש הרשעותיו בתקיפה, באיומים ובסחיטה, הפך לדמות מרכזית בפרויקט הפינוי-בינוי - אחד התחומים שהרווח הצפוי בהם שקול רק לקשיים שבהנעתם.

ההבטחה של בנייני הרכבת

פרויקט הפינוי-בינוי התחיל את דרכו לפני שנה וחצי, כיוזמה פרטית. היזם יעקב אסרף בחר אז בבית שמש כמוקד פעילות, וידע מה הוא עושה. העיר המתפתחת היא מכרה זהב לאנשי נדל"ן. אוכלוסייתה, כיום חרדית ברובה, גדלה בקצב מואץ - מכ-51 אלף ב-2005 לכ-87 אלף כיום, על פי נתוני העירייה - ועל פי התוכניות תמשיך לגדול בקצב מהיר. אבל אם פיתוח בית שמש מתמקד בהקמתן של אלפי דירות בשכונות החדשות של העיר, אסרף זיהה הזדמנות אחרת: מבני הרכבת המוזנחים של מרכז בית שמש, ברחוב ביאליק ובסביבתו. בקידום תוכנית פינוי ובינוי במרכז הוותיק, כך הוא האמין, טמון פוטנציאל גדול לא פחות מבשכונות החדשות.

אסרף ידע אמנם שלא רק הפוטנציאל הכלכלי גדול בפרויקטים מסוג זה, אלא גם הקשיים במגעים עם דיירים ועיריות. אבל היזם הצעיר (35), בעליה של חברה בשם "השבחת נכסים, פינוי בינוי, תמ"א 38 בע"מ", לא נרתע. הוא ושותפו - המהנדס רמי שמש, בעל חברת
ההנדסה האזרחית הגדולה רשגד -מכירים את התהליך וכבר מקדמים פרויקטים כאלה ודומים להם בערים נוספות. לפני יותר משנה התחיל אפוא אסרף לכתת רגליים בין בתי השיכון של מרכז בית שמש. הוא עבר מדירה לדירה בבתי הרכבת הישנים, מציע לדיירים לחתום אתו על הסכם שיאפשר לו לקדם פרויקט פינוי-בינוי. "אני הכל בפרויקט הזה. אני מחתים, אני רץ, זה הבייבי שלי", הוא אומר גם היום ומעיד שבתוך זמן קצר הצליח לזכות באמונם של רבים מהדיירים והחתים אותם על ההסכם.

print-image-1.1475287-2

כחצי שנה לאחר שאסרף החל לעבור מדלת אל דלת, קיבלה עיריית בית שמש החלטה שהקפיצה אותו קדימה. העירייה סימנה את שכונת ביאליק כשכונה המועדפת לפרויקט פינוי-בינוי - מקדמת אותה כך על פני שכונה אחרת שנזקקה לחיזוק מאסיבי - ונראה היה שהיא עושה מאמצים מיוחדים לקידום הפרויקט. סגן ראש העיר עצמו, מאיר בלעיש, החל לדחוף את הפרויקט במרץ, ובתוך חודשיים בלבד מיום קבלת ההחלטה כבר הגישה העירייה תוכנית לוועדה להתחדשות עירונית של משרד הבינוי והשיכון, ומינתה את חבר המועצה לשעבר אברהם ברגר לפרויקטור מיוחד, מהלך לא שכיח כשלעצמו.

התפנית המהירה הזאת, כמעט שיא ביורוקרטי, הקפיצה את אסרף בכמה מדרגות. כעת, כשניצבה מאחוריו הרשות העירונית, הפכו הסכמיו עם הדיירים מהבטחות על הנייר לבעלי ערך ממשי, והפוטנציאל העסקי נראה קרוב יותר למימוש. על פי התוכנית שהגישה העירייה
למשרד השיכון, ייהרסו הבתים המוזנחים של שתיים ושלוש הקומות ובמקומם יוקמו בניינים של 12 14 קומות - ובסך הכל חמש דירות במקום כל דירה שתיהרס. אסרף אמנם לא עמד לבנות את הבתים גבוהי הקומות בעצמו, אבל כאחראי לאחד הנדבכים המהותיים
בפרויקט ¬- הסכמת הדיירים - הוא התעתד לחבור לקבלן ולקבל אחוזים ממחירה של כל דירה חדשה. יותר מזה, העירייה ביקשה לבצע את תוכניתה במסלול שבו מממן משרד השיכון את שינוי התב"ע (תוכנית הבינוי העירונית) - כלומר, מסלול שיחסוך לאסרף וליזמים
הנוספים 1.5 2 מיליון שקלים.

אלא שדווקא אז, דווקא כשנראה היה שהכל מתנהל על פי תסריט אופטימלי, החליט אסרף לפנות לעזרה: הוא פנה למיכאל חזן וצירף אותו אליו לסייע בקידום החתימות.

למה להוסיף שותף דווקא כשעוגת מאות המיליונים מתקרבת? אסרף טוען כי בשלב זה נבלמה תנופתו ואיסוף החתימות הואט. כ 150 מבין 250 בתי האב הקיימים עדיין לא הסכימו לחתום, הוא אומר, וסירוב שלהם היה עלול להוריד לטמיון את עבודתו. לכן ביקש לצרף אליו שותפים שדיירים מהססים יקשיבו להם, כאלה שלמלה שלהם יש עוצמה משלה. ולחזן, לדעתו, יש מלה כזאת בבית שמש. הוא בן העיר והוריו מתגוררים בה עד היום.
 

החלום של חזן

מיכאל חזן מאיר בלעיש
מתוך כתבה שפורסמה במקומון "קרן אור"

הסיטואציה הזאת של דיירים המסרבים לשיפור בתנאי הדיור שלהם לא תפתיע אף יזם. כל יזם הפועל בתחום הפינוי בינוי ותמ"א 83 מכיר את הקושי שבהשגת הסכמתם של רוב הדיירים. הדיירים הישראלים חוששים מהשינוי או מנסים לשפר תנאים, וכדי להתגבר על המכשול נעזרים יזמים בסיוע מבפנים. "כשהפרויקט נתקע", מעיד עורך דין הפועל בתחום, "הדיירים האכפתיים, אותם טיפוסים של חברי ועד הבית, גורמים לו להתקיים".

גם אסרף משתמש במונחים דומים כשהוא מתאר מדוע חשב שחזן יהיה האדם הנכון בשכונה הנכונה. "למשפחת חזן יש הרבה עסקים, כולל אולם אירועים. היא משפחה רצינית. מספיק שההורים של מיכאל, שגרים פה, אומרים מלה טובה", מספר היזם אבל נראה שהתפעל בעיקר מהבן. "אני חושב שלמיכאל, כמי שגדל בבית שמש ומכיר הרבה דיירים, יש מן הסתם בדיוק אותו חלום כמו לי. גם הוא היה רוצה לראות את בית שמש מתפתחת". אלא שחזן, כמו שמלמד כתב האישום בבהירות, הוא לא הטיפוס האכפתי של ועד הבית ובהסבר של אסרף חסרים כמה פרטים. אחד מהם הוא שלחזן היכרות רבת שנים עם סגן ראש העיר בלעיש, הרואה בתוכנית הפינוי-בינוי את פרויקט הדגל שלו. השניים, מעיד גם בלעיש עצמו, גדלו יחד בבית שמש. שנים אחר כך, ב-2008 לדברי מקורבים לעירייה - תמך חזן בבלעיש בבחירות המוניציפליות, אלו שבהן חבר הפוליטיקאי המקומי לאיש ש"ס משה אבוטבול, היום ראש העיר, ויחד הקימו "גוש חברתי". "ראינו את מיכאל חזן ואנשיו במטה הבחירות של בלעיש. ביום הבחירות עצמו הוא אף הסתובב בקלפיות", מעיד עובד עירייה על מסע הבחירות ההוא.

בלעיש עצמו מכחיש זאת. "מיכאל לא עזר לי בבחירות. אני מכיר אותו, אבל בדיוק כמו שאני מכיר את כולם בבית שמש", הוא אומר. ועם זאת, כתבה שפורסמה בעיתון המקומי "קרן אור" לקראת הבחירות לכנסת דווקא, ועסקה בקמפיין ש"ס בעיר, מלווה בתמונה קרובה של השניים: חזן ובלעיש נראים בה כשהם מסתודדים ליד בית המפלגה, מוקפים
באנשיו של בלעיש.

עולם קטן: מזכירת לשכתו של בלעיש, מיודעתו הוותיקה ומי שתרמה לו בבחירות, מירי מזרחי, היא אחותו של חייל נוסף בארגונו של עמיר מולנר - יוסף דבח. זה הורשע בשנת 2009 בעבירות של סחיטה באיומים וריצה עונש מאסר של חודשיים; באותה שנה גם נעצר עם מולנר בעודם מטמינים אקדח עם משתיק קול בחצר בית ברמת גן. אתם נכח אז עוד אדם שהפך לכוכב לרגע בפרשת צנעני, לצד חזן ¬- העבריין שגיב טיירי. הפרט הנוסף הנעדר מההסבר של אסרף, מכל מקום, הוא שלא עבר זמן רב וחזן לא נותר לבדו. בעקבותיו הגיעו עד מהרה לפרויקט במרכז בית שמש גם מכריו רוני עמר ושי לריח -
אף על פי שהם בכלל תושבי רמת עמידר שברמת גן.
 

בין רמת עמידר לבית שמש

על ההיכרות בין חזן לעמר מלמד כתב האישום בפרשת צנעני. רוני עמר ואחיו עופר הם בעליה של חנות הירקות "שוק השכונה" -¬ מקום המפגש הקבוע בין חזן ובין מרגלית צנעני, על פי כתב האישום. גם עופר עמר נעצר בפרשת צנעני. הוא נחשד כי פעל לצד חזן בסחיטת אמרגנה אסף אטדגי, אך לא הוגש נגדו כתב אישום.

עמיר מולנר, מאיר בלעיש ויעקב אסרף
מוטי קמחי ואמיל סלמן

זה לא היה המעצר הראשון במשפחה. בעבר כבר הורשע עופר עמר בעבירות אלימות ובקשירת קשר לביצוע פשע, וריצה 26 חודשי מאסר. ב 1 באוגוסט השנה, כמה ימים לפני מעצרו בפרשת צנעני ובתום חקירה סמויה של המשטרה, הוא נעצר עם אחיו רוני ועם שי לריח, בחשד כי הכו תושב רמת גן קשות ואיימו עליו ועל בת זוגו. המניע: ריב על חניה. רוני עמר שוחרר עוד באותו יום למעצר בית. בדיון בהארכת המעצר של שני האחרים ציין נציג המשטרה כי השניים משתייכים לכנופייתו של מולנר. שי לריח בן ה 31 - גם הוא ממבקריו הקבועים של "שוק השכונה" ומי שנידון בעבר לעשר שנות מאסר על הריגה -¬ הוגדר בדיון זה "איש אלים ומסוכן".

איך נוצר הקשר העסקי בין חזן ומקורביו, אנשי רמת עמידר, ובין היזם הנמרץ מבית שמש? אסרף מצביע על איש קשר - המתווך אשר מדינה. בעבר סייע מדינה, עובד המשרד הרמת גני הוותיק "תיווך מדינה", לאסרף ולשותפו שמש לקדם בהצלחה פרויקט תמ"א 83 בעירו. המתווך הוותיק הצליח לשכנע אז סרבני חתימה להוסיף את הסכמתם לפרויקט, בעיקר הודות לעובדה ש"התושבים מכבדים את המלה שלו". אבל מדינה לא היה רק מתווך מכובד ויעיל. הוא היה גם תושב שכונת עמידר והכיר היטב את האחים עמר.

מדינה מוכן להגיד כיום רק כי למרות ההיכרות עם אנשי רמת עמידר, אין לו כל קשר לפעילותם ועיסוקו היחיד הוא שיווק דירות. אבל אסרף ראה בו דמות מפתח בתיווך עם חזן, ועשה מאמצים כדי לשכנע אותו ברצינות הפרויקט בבית שמש. בין השאר, הוא הזמין אותו לישיבה שהתקיימה ב 17 במאי השנה במשרדו של סגן ראש העיר בלעיש. בישיבה הזאת, שבה הציגו עצמם היזמים לפני אנשי העירייה ובהם המנכ"ל, נרשם מדינה בפרוטוקול כשותפו של אסרף.

פרוטוקול הישיבה קצר מאוד, כמה שורות בלבד. אבל בין שהישיבה היתה קצרה במיוחד ובין שלא, השורה התחתונה שלה היתה מעודדת מבחינת היזמים. סגן ראש העיר בלעיש הבטיח שיתוף פעולה עם היזמים מקדמי החתימות. "אני מקדם בברכה פרויקט פינוי-בינוי
לרווחת התושבים", הוא סיכם את הישיבה. "אני שמח שחלק מתוכניות העתיד שלי באות לידי ביטוי ומאמין כי כל תוכניות העתיד יתבצעו גם הן. אנו נעבוד בשיתוף פעולה כדי לזרז את הפרויקט ונעזור בכל דרך אפשרית".

שבועיים אחר כך, ב 29 במאי, התקיימה ישיבה נוספת, רבת משתתפים. נכחו בה ראש העיר אבוטבול, הסגן בלעיש ושני סגנים נוספים, רוב חברי מועצת העיר, מנכ"ל העירייה מתי חותה, בעבר יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שאישרה את פרויקט הולילנד בירושלים
ואחד מנחקרי פרשה זו, סגנו, היועצים המשפטיים, הגזבר והמבקר. בישיבה ההיא "אישרה מועצת העיר את הסכם ההכרזה על פרויקט הפינוי והבינוי בין משרד השיכון לעירייה". "זה פרויקט חשוב", אומר היום ראש העיר אבוטבול, "מבחינתי יש לו כוח פוליטי גדול".

מכאן והלאה המשיכו העניינים להתגלגל במהירות. "בחודשים האחרונים קיבלנו את ההסכמה העקרונית של לשכת התכנון המחוזית של משרד הפנים, וקיבלנו אור ירוק ממשרדי הממשלה השונים ובהם המשרד לאיכות הסביבה, משרד התחבורה ומשרד החינוך", מספר הפרויקטור אברהם ברגר. בו בזמן התקדמו גם היזמים וקיימו ישיבות משלהם. לאחת מהן, שהתקיימה בבית שמש בהשתתפות אסרף ומדינה, הביא חזן מקורב נוסף - אסי דנן, שנעצר אתו בשנת 2006 בחשד לדקירה של תושב בית שמש ולהחזקת נשק גנוב. בפגישה הזאת, שארכה חמש שעות, הונחו היסודות לחברה החדשה - מרום בית שמש בע"מ. בתוך זמן קצר גם נקבעה חלוקה ראשונית של אחוזים בה, וחלקו של חזן בחברה נקבע ל 20%.

אסרף הספיק להתרשם עד אז משותפיו החדשים ובראשם חזן. "הם סיכמו אתי איך הם יכולים לתרום לי. הם אמרו לי: 'אנחנו בני העיר ואנחנו מכירים כאן אנשים בשכונה'. וזה הוכיח את עצמו. קיבלתי מהתושבים פידבקים חיוביים. התרשמתי ממיכאל באופן מאוד חיובי, ראיתי שהוא עובר ברחוב ואנשים מנשקים אותו, שואלים לשלומו. כשהוא אמר, 'יש פה חברה יזמית רצינית', זה עזר. כי התחילו לצוץ כל מיני שמועות, אנשים אמרו 'יהיה פרויקט, לא יהיה פרויקט', ובסיטואציה כזאת, כשמקומי אומר שזה רציני, זה עובד".

ובכל זאת, למה לפעול כלל להקמת חברה ולחלוק בעוגה הגדולה? "מניסיוני במתחמים אחרים אני יודע", אומר אסרף, "שעם כל הכבוד ליזם, הוא תלוי אך ורק בדיירים. רק אם יש לך רוח גבית מצדם - או מצד הדיירים הדומיננטיים - אתה יכול להוציא את הפרויקט
לפועל. בכל מתחם שאני עובד בו יש דיירים דומיננטיים כאלה. עדיף לי לתת להם 20% מהרווחים מאשר להפסיד את הפרויקט". כמה ימים אחרי הפגישה העסקית נהרג אסי דנן בתאונת אופנוע. מיכאל חזן המשיך לפעול בלעדיו אך דאג שחלקו בחברה לא יקופח.

עוד חודש עבר, ובסוף יולי התקיימה הפגישה ההיא בקומה ה 33 של אחד ממגדלי עזריאלי, במשרדיו המפוארים של העו"ד הבכיר לענייני מיסוי, ד"ר משה שקל. הפעם כבר נפגשו השותפים כדי לסגור את פרטי ההסכם. הם סיכמו כי למדינה יהיו 20% בחברה החדשה, ואילו חזן יחלוק את 20% האחוזים שלו, בחלקים שווים, עם אלמנתו של אסי דנן, מטל, ועם אנשי "שוק השכונה" - שי לריח ורוני עמר.

ובינתיים גם נוספו שני שותפים חדשים לחברה: שותפו של אסרף, רמי שמש, וצעיר בשם ג'ימי דואיב. זה האחרון מחזיק את הנתח הגדול ביותר במרום בית שמש (30%) ומייצג את אביו, איש עסקים יהודי-צרפתי בשם מיכאל דואיב, שהתוודע לאסרף באילת לפני יותר
מעשור. "פרויקטים כאלה אי אפשר לעשות לבד", אומר מיכאל דואיב בשיחת טלפון לפריס, "אם אין אנשים שדוחפים מפה או משם, זה לא יזוז. אני מסתכל על הפרויקט הזה מרחוק. כשצריך לממן קצת, אני מביא קצת כספים, לוקח את המניות שלי ויוצא מהתמונה".

כיום חזן בכלא, במעצר ממושך, ואסרף טוען כי בשל מעצרו החברה אינה פעילה. ואולם בדיקת "הארץ" מעלה כי אסרף עדיין מציג עצמו בפגישות כנציג מרום בית שמש ולא פועל עוד בשם החברה המקורית שלו, "השבחת נכסים". בדבר אחד, בכל אופן, אין מחלוקת. אסרף, האיש שהעיד על עצמו כי "הוא הכל בפרויקט", זה שבעבודה סיזיפית קידם את מה שהגדיר כפרויקט חייו, נותר עם עשרה אחוזים בלבד בחברה החדשה. פחות מהחלק המשותף של חזן וחבריו.

investigations@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות