בית המשפט הצבאי בגדה: רק שליש מהערעורים של ההגנה מתקבלים

דו"ח של בתי המשפט הצבאיים בגדה, לשנת 2010, מגלה ששיעור ההרשעות בהם מתקרב למאה אחוז

בית המשפט הצבאי לערעורים במחנה עופר, בגדה המערבית, מעדיף באופן מובהק את ערעורי התביעה ומקבל אותם בשיעור הגבוה פי שניים משיעור ערעורי ההגנה. כך עולה מהדו"ח השנתי של בתי המשפט הצבאיים שהגיע ל"הארץ". נתון נוסף העולה מהדו"ח ששיעור ההרשעות בבתי המשפט הצבאיים בגדה הוא 99.76%.

בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר משמש למעשה בית המשפט העליון של יהודה ושומרון. הערכאה הוקמה רק בשנות השמונים, בעקבות ביקורת של בית המשפט העליון. מאיישים אותה שופטים ותיקים, בדרגת סגן אלוף ומעלה. השופטים בערכאה העליונה נחשבים ממסדיים מאוד.

נתונים הדו"ח השנתי מראים כי הערכאה העליונה של בתי המשפט בגדה נוטה במובהק לטובת התביעה: מתוך 240 ערעורים על הכרעות דין וגזרי דין שנדונו בשנת 2010, השופטים קיבלו 67% מערעורי התביעה, לעומת 33% מערעורי הסנגוריה.

מ-605 ערעורים שהוגשו על החלטות בעניין מעצר, התקבלו 40% מערעורי התביעה ו-17% מערעורי הסנגוריה. מ-695 ערעורים שהוגשו על מעצרים מינהליים, הוא קיבל 39% מערעורי התביעה, לעומת 18% מערעורי הסנגוריה.

הערעורים במספרים. לחצו להגדלה
הערעורים במספרים. לחצו להגדלה

שופט צבאי בערכאה הנמוכה אמר ל"הארץ", כי "הרבה פעמים אני משחרר עצורים שמגיעים אלי, והערעור מחזיר אותם אלי בחזרה. אני בעיקר משחרר עצורים שהואשמו בעבירות שבישראל הם היו משתחררים בוודאות. אני לא רואה סיבה להפלות. אבל הופכים לי את ההחלטות בנימוק של הנסיבות המיוחדות ששוררות באזור".

בדו"ח מפורטים מקרים, שבהם הפך בית המשפט בעופר החלטות. המקרה הבולט הוא של פלסטיני שהואשם בחטיפת סטניסלב סנדומירסקי, שהוכה לאחר מכן למוות בידי פלסטינים. בערכאה הראשונה, שני שופטים הרשיעו אותו בהריגה ושופט אחד הקל והרשיע אותו בסיוע להריגה. ערכאת הערעור פסקה נגד כל שלושת השופטים, והרשיעה את הפלסטיני ברצח.

בישראל אין נתון רשמי מקביל לזה של בתי המשפט הצבאיים. ביחס לבית המשפט העליון, למשל, שהוא ערכאת הערעור הגבוהה בישראל, מחקרים אקדמיים נקבו בשיעורים שונים של סיכויי הצלחה לערעור פלילי, מ-6% ועד 25%.

בתי המשפט הצבאיים, בראשות אל"מ אהרון משניות, מטפלים בכל העניינים הביטחוניים והפלילים הנוגעים לפלסטינים, החל במעצרים וכלה בערעורים על החלטות משפטיות. רק מקרים חריגים ובעלי חשיבות סמלית מועברים למשפט בישראל. בבתי המשפט יש ועדות עררים על החלטות המפקדים הצבאיים, ועדות לאישורים מעצריים מינהליים וועדה לאישור צווי גירוש. הרוב המוחלט של המעצרים המינהליים נוגע לפלסטינים בגדה המערבית, וחלק קטן מהמעצרים המינהליים מטופל בקציעות.

לפי הדו"ח בשנת 2010 הסתיים הטיפול ב-9,542 תיקים: 2,016 מהם תיקי פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), 763 תיקי הפרעות סדר, והשאר תיקי שוהים בלתי חוקיים, עברייני תעבורה ועבריינים פליליים. מכל התיקים שהטיפול בהם הסתיים ב-2010, 25 בתיקים היה זיכוי מלא. פירוש הדבר ששיעור ההרשעות הוא 99.76%. בתי המשפט מציגים פילוח של הסעיפים השונים ומראים, עם זאת, כי ב-4% מהמקרים היה זיכוי חלקי בסעיף אחד לפחות מהסעיפים שהוגשו.

לפי הדו"ח, ערכאת המעצרים המינהליים טיפלה בשנת 2010 ב-714 צווי מעצר מינהלי. 98.77% מהם אושרו, ורק תשעה צווים בוטלו. בבתי המשפט מוסרים עם זאת כי 49% מהמעצרים המינהליים אושרו, בקיזוז ימים או מתן הנחיות מגבילות למפקד הצבאי.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות