באופן מפתיע, החליטה והוועדה לבחירת שופטים על בחירה בארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. בתום שבוע סוער מבחינה פוליטית, בו עמדה הוועדה בעין הסערה, הוחלט לבחור בשופטים נועם סולברג, צבי זילברטל, ואורי שהם ובפרופ' דפנה ברק-ארז כארבעת השופטים שיצטרפו לבית המשפט העליון בחודשים הקרובים.
בשלב הראשון ייכנסו המינוי של סולברג וזילברטל לתוקף. שהם ייכנס לתפקיד עם פרישתה של ביניש, בסוף פברואר, וברק-ארז עם פרישתו של המשנה לנשיאות בית המשפט, השופט אליעזר ריבלין, בחודש מאי. לאור גילו הצעיר, ואם יישאר הנוהג הקיים על כנו, השופט סולברג צפוי בעתיד הרחוק אף להתמנות לנשיא העליון.
השופטים שמונו לבית המשפט העליון - פרופיל
כל המועמדים נבחרו בהסכמה מלאה, מלבד סולברג, שזכה בתמיכת שמונה מבין תשעת חברי הוועדה. בהצבעה על סולברג נמנע אחד משני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עורך דין חאלד זועבי. השופט שהם נבחר על רקע ביקורת שנשמעה בחודשים האחרונים כי בין המועמדים לעליון אין שופט מזרחי, ומאז פרישתו של השופט אדמונד לוי לא מכהן כל מזרחי בעליון.
בחירתה של ברק-ארז, המשמשת דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נחשבת להפתעה, שכן אמנם היתה ברשימות המועמדים, אולם מועמדותה לא נחשבה עד היום כבעלת סיכוי. הלך הרוח בוועדה היה כי המינויים הקרובים צריכים להיעשות מקרב שופטים מחוזיים, ולא אנשי אקדמיה. גורמים בוועדה ציינו כי בבחירתה של ברק ארז, המתמחה בתחום זכויות האדם, יש כדי לאזן את מינוי של סולברג, שנישא על תמיכת הימין. זילברטל נחשב מועמד המקורב לנשיאת העליון, שדחפה למינויו.
סולברג: שופט העליון הראשון שגר בהתנחלות
בהתמודדות הזאת, כמו בהתמודדות הקודמת שלו לתפקיד שופט בית המשפט העליון ובהרצתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפני כשנתיים, עורר סולברג, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, התנגדות עזה.
סולברג, שנולד ב-1962, הוא תושב ההתנחלות אלון שבות בגוש עציון. הוא למד בישיבה התיכונית יבנה בחיפה והתמחה אצל עו"ד פליאה אלבק, מבכירות פרקליטות המדינה בעבר, שנחשבה לאחת ממכשירי הקמת ההתנחלויות בשטחים, ואף זכתה לכינוי "אם ההתנחלויות".
ב-2007 הוא זיכה מאשמת הריגה את שוטר מג"ב שמואל יחזקאל, שירה והרג פלסטיני תושב עיסאוויה שנה וחצי קודם. יחזקאל הואשם שירה לעבר הפלסטיני שלוש יריות, אחת פגעה בגבו והרגה אותו. סולברג קיבל את טענת יחזקאל כי יתכן שהוא טעה בשיקול דעתו וחשב כי באותן דקות אכן נשקפת לו סכנת חיים.
סולברג אף חתום על שורת פסקי דין בתחום לשון הרע, שזכו לביקורת בשל הפגיעה בהם בחופש העיתונות. הבולט שבהם נוגע לתביעת לשון הרע שהגיש סרן ר' נגד אילנה דיין והזכיינית דאז טלעד ששידרו בערוץ 2 תחקיר, שהתבסס על תצלומים והקלטות, ממנו ניתן היה להבין כי ר' ביצע וידוא הריגה בילדה אימאן אל האמס בת 13. בפסק הדין של סולברג נקבע כי עריכת החומרים והצגתם גרמו עוול לר'.
בערעור שהגישה דיין לבית המשפט העליון נכתב כי אם יעמוד פסק דינו של סולברג בתוקפו, תונחת מכה אנושה על העיתונות החושפת ותונחת מכה אנושה על העיתונות המעוררת פולמוס ושיח ציבורי, המעזה והחושפת אל אור השמש סיפורים שראוי לספר.
מועצת העיתונות ביקשה מבית המשפט העליון, במסגרת הדיון בערעורים, להעלות בדיון סוגיות עקרוניות בעלות השפעה על תפקוד העיתונאים, בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בערעור.
פרופ' ברק-ארז: מומחית לזכויות אדם
פרופ' ברק-ארז, בת 47, החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב בגיל 18 כעתודאית ושירתה בפרקליטות הצבאית. במחקריה האקדמיים התמקדה בעיקר בתחום זכויות אדם ואזרח, תחום המשפט הציבורי ובהשפעת הביורוקרטיה על זכויות אדם והדמוקרטיזציה של ההליך המנהלי. ברק-ארז עסקה גם בחקר הזכויות החברתיות של האזרח בישראל. בראיון שהעניקה בחודש שעבר היא דיברה על דאגתה הגדולה מההתקפות על בית המשפט העליון, שכן "הוא אחד ממוקדי החוסן של החברה הישראלית ושל ישראל. ההתקפות עליו ברמה של הדה-לגיטימיציה הן מאוד מדאיגות ומסוכנות".
זילברטל: מקורב לביניש ומשפטן מוערך
השופט צבי זילברטל, בן 60, בוגר בית הספר התיכון הגימנסיה העברית בירושלים, למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא החל את כהונתו כשופט בית משפט השלום בירושלים ב-1990. משנת 2001 הוא משמש כשופט במינוי קבע בבית המשפט המחוזי בבירה. זילברטל נחשב משפטן מוערך ושופט הגון.
אורי שהם: שופט תחת אבטחה
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי שהם, הוגדר במשך תקופה ארוכה כשופט בעל סיווג האיום הגבוה בישראל, לאחר שקיבל איומים מאחד מראשי ארגון הפשע ביפו אותו הוא שפט. באותם ימים הוצמדה לו אבטחה, מצלמות הקיפו את ביתו, וכלבי חבלה בדקו את רכבו מחשש שמולכד. בתחילת השנה שעברה פחת הסיווג.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
