בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אתמול ארבעה ישראלים שהפעילו רשת חובקת עולם לסחר בנשים למטרות זנות. בפרקליטות טוענים כי הרשת הבריחה לישראל מאות נשים ממדינות חבר העמים לשעבר, והעסיקה אותן בכפייה - תוך שימוש באיומים ובאלימות - במכוני ליווי ובמועדונים בהם ניתנו שירותי מין.

הארבעה, רמי סבן בן 37 מהמושב מגדים בצפון, ועוד שלושה נאשמים - האחים דוד וקובי מוראידי ושמואל (טימור) מלכה - הורשעו בעבירות של סחר בבני אדם למטרות זנות, סרסרות ושורה של עבירות נוספות. במקביל נשפט ברוסיה שותפם של הנאשמים, אבי ינאי, ונגזרו עליו 18 שנות מאסר.

בהכרעת הדין, המתפרשת על 345 עמודים, כתב הרכב השופטים בראשות השופט חאלד כבוב, כי מדובר ב"אחת מפרשיות סחר הנשים הענפות והמורכבות ביותר שנדונו בבית המשפט בשנים האחרונות, אם לא הגדולה שבהן, ששלחה זרועותיה אל מעבר לשטחי מדינת ישראל". ההכרעה מתבססת על אלפי עמודי פרוטוקולים, מאות שיחות שהוקלטו בהאזנות סחר ועשרות עדויות.

סבן - שתואר על ידי בית המשפט כמניפולטור מוכשר, כריזמטי ודומיננטי - עמד בראש החבורה, שניהלה בשנים 1999 עד 2007 רשת ענפה של מכוני ליווי, בעיקר בתל אביב וברמת גן. הם סחרו בנשים, רבות מהן ממדינות חבר העמים לשעבר, לאחר שהבריחו אותן מחו"ל לישראל - בעיקר דרך מצרים.

בישראל ערכו הנאשמים בדיקה גופנית לנשים, במסגרתה נדרשו להתפשט לפניהם, ולאחריה נמכרו תמורת 5,000 עד 10,000 דולר והושכרו לסרסורים תמורת מאות שקלים ביום. חלק מהנשים נכלאו בדירות מסתור, דרכונן ניטל מהן והן ספגו איומים ואלימות. הן נאלצו לעבוד בזנות בתנאי עבדות, במשך שעות ארוכות מדי יום, כשהנאשמים שלשלו לכיסיהם את חלקו הארי של הכסף. ב-2008 העתיקו סבן ושותפיו את פעילות הסחר בנשים לקפריסין, עד למעצרם ב-2009.

חקירת הפרשה החלה ב-2007, בעקבות מעצרו של אחד מבכירי הרשת, ששמו ופרטיו אסורים לפרסום. האיש הפך לסוכן משטרתי והביא להפללת שותפיו אחרי שהקליט עשרות שיחות עמם. הוא חתם על הסכם עד מדינה שבעקבותיו בוטלו כל האישומים נגדו. בהמשך הצטרף אליו עד מדינה נוסף שגם שמו נאסר לפרסום. האחרון היה מי שניהל את האופרציה הכלכלית של הרשת, שגלגלה מיליוני שקלים לאורך השנים.

לפי הפרקליטות, בשנים שבהן ניהלו את הרשת, גרפו כל אחד מהנאשמים מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. סבן שלשל לכיסו קרוב לחצי מיליון שקל, דוד מוראידי שלשל לכיסו כ-2.1 מיליון שקל; אחיו, קובי מוראידי, גרף לכיסו כ-200 אלף שקלים ואילו עד המדינה ששימש כחשב, שלשל לכיסו 2.1 מיליון שקל. הנשים שהעסיקו בזנות קיבלו סכומים פעוטים - 20-70 שקלים ביום - בעוד הלקוחות שילמו לחברי הרשת 100-400 שקלים תמורת שירותי המין.

פסק הדין מגולל 23 אישומים, שניים מתוכם מתארים את סיפורה של המתלוננת א' ממולדובה, שהוברחה לישראל דרך מצרים בשנת 2000. מהכרעת הדין עולה כי סבן וינאי הבריחו את א' לצורך מכירתה לדוד מוראידי ולשני עדי המדינה תמורת 5,000 דולר.

היא סיפרה כי לאחר שהגיעה לישראל עברה בדיקה גופנית על ידי אישה, ומשם נלקחה לדירה בה ננעלה עד שעות הבוקר. לאחר מכן סופקה לה תעודת זהות מזויפת, והיא אולצה לעבוד בזנות עבור שני עדי המדינה ודוד מוראידי.

א' מספרת כי נאלצה לעבוד 17-18 שעות ביום, ויתר הזמן ננעלה בדירת המגורים. היא סיפקה שירותי מין ל-15-20 לקוחות ביום, וגבתה כ-150 שקלים ללקוח - מתוכם היתה זכאית ל-20 שקלים בלבד. חברי הרשת אמרו לה שעליה לעבוד במשך שנה.

"פרשת הסחר הגדולה מחייבת התייחסות ובחינה מעמיקה - הן נורמטיבית והן עובדתית", כתב השופט כבוב בהכרעת הדין. "עם התפתחות הטכנולוגיה, היווצרות הכפר הגלובלי וטשטוש גבולות בין מדינות, הלך והתפתח, הלוך והשתכלל, מנגנון הסחר בנשים, אשר לא אחת נתמך ומערב בתוכו אלמנטים מארגוני פשיעה".

השופט הדגיש כי הקורבנות היו ברוב המקרים נשים צעירות, אשר מצבן הכלכלי והחברתי הקל הביא אותן לשמש טרף קל בידי בעלי ממון "אשר אינם בוחלים בניצולן לשם עשיית רווחים, תוך שלילת חירותן, כבודן ומעמדן".

עורכי הדין בפרשה הביעו אתמול אכזבה והפתעה מהכרעת הדין. עו"ד ישראל קליין, המייצג את רמי סבן, אמר: "ההכרעה אכזבה אותנו. מבחינה משפטית, השופט התעסק רבות בשאלת חומרת העבירה בזמן שאין כל קשר בין חפות או אשמת הנאשם לחומרת העבירה".

עו"ד עופר מושביץ המייצג את קובי מוראידי, מסר: "הכרעת הדין קשה וארוכה לגבי כל הנאשמים וגם לגבי הלקוח שלי. אנחנו נלמד את ההכרעה לעומק ונחליט מה עושים הלאה. כעת אנו מתרכזים בטיעונים לעונש.

בית המשפט זיכה מאשמה את שלמה דוקרקר, סוכן נסיעות שמכר לנאשמים כרטיסי טיסה לקפריסין. דוקרקר יוצג על ידי עו"ד בני נהרי.