רשות האכיפה והגבייה מגבירה בחודשים האחרונים את מאמציה להוציא צווי מאסר למי שחויב בהליך פלילי לשלם קנס לאוצר המדינה, או לרצות במקום הקנס ימי מאסר. כך על פי דיווחים של סנגורים מהעת האחרונה.

לטענת רשות האכיפה והגבייה, אנשיה פועלים בשבועות האחרונים על פי הנחיה לא כתובה שקיבלו ממשרד המשפטים, שלפיה אין צורך לנקוט הליך גבייה מוקדם כלשהו, כמו שליחת התראות לחיוב, עיקול נכסים או אפילו מניעת יציאה מהארץ - במקום זאת ניתן להוציא, ללא תנאי, צו מאסר מבית משפט.

גורם משפטי המצוי בפרטים הבהיר שהסיבה לשינוי הנוהל נעוצה בכך שבית המשפט, שהטיל את הקנס נגד נאשם בהליך פלילי, ממילא כבר קבע כי אם הקנס לא ישולם יוטל על הנאשם מאסר, כך שאין כל צורך בהליכי גבייה מקדימים, אלא רק במימוש גזר הדין.

על פי נתוני המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, ב-2011 הוגשו לבתי המשפט 7,000 בקשות לפקודת מאסר לחייבי קנסות, ומדי חודש נחתמות כ-700 בקשות חדשות. לפני כן, עד שתוגברה אכיפת הקנסות, הוצאו פקודות מאסר בודדות בכל שנה לחייבים, וגם הן לא תמיד נאכפו. עד לפני מספר שנים, ב-14 אלף תיקים שנפתחו לא שולמו קנסות ולא נעשתה כל פעולת אכיפה.

מנהל הרשות, דוד מדיוני, הקים בשנה שעברה יחידה משטרתית המלווה את העובדים בגביית החובות.

ג', נהג מונית בן 44 מהמרכז, חווה על בשרו את שינוי המדיניות בעת האחרונה ועצור כבר שלושה שבועות באבו כביר. שני צווי מאסר הוצאו בשבועות האחרונים על ראשו: אחד בגין אי-תשלום קנס של 3,000 שקלים על תיק תעבורה משנת 1999, והשני על שלא שילם קנס בתיק אחר של עשרת אלפים שקלים מ-2007.

כשג' נקנס בתיק הראשון, נקבע כי אם לא ישלם את הסכום הוא יישלח ל-90 ימי מאסר ובתיק השני ל-150 יום. צווי המאסר שהוציאה רשות האכיפה והגבייה נגדו נפלו עליו במפתיע: הוא בא לתחנת משטרת השכונות כדי להתלונן על גניבת רכבו - ומיד נעצר. שוטר הבהיר לו כי אם יגייס 13 אלף שקל לתשלום בתוך שעה, על חשבון החוב בתיק השני, הוא ישוחרר מיד, ואחרת יישלח למאסר.

לעורכת דינו, מיה רוזנפלד מהסנגוריה הציבורית, אמר כי לא נמסרה לו במשטרה סיבת עיכובו, לא גזר הדין שבגללו נקנס וכי הוא לא יצליח לגייס את הסכום כשהוא במאסר. עיון בצו המאסר שהוצא נגדו מגלה כי לא מופיע על גביו שם השופט שחתם עליו וגם לא מועד החתימה, אלא רק חותמת של בית המשפט. אתמול הגישה רוזנפלד בקשה לבית המשפט לבטל את המאסר ולקיים דיון שבו ישטח ג' את טענותיו ביחס לחוב.

הלהיטות המיוחדת בהוצאת צווי מאסר באופן חד-צדדי הגיעה השבוע גם לבית המשפט העליון. הפרקליטות ביקשה השבוע בעליון לתקוף החלטה יוצאת דופן של שופטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, נגה אהד, שביקשה לצנן את הוצאת הצווים החד-צדדית, שלא בנוכחות החייב ומבלי שיכול לטעון נגד המאסר המרחף מעל ראשו.

אהד דנה בתיק של אולג, תושב המרכז שהורשע בשנים האחרונות בשני תיקים של עבירות אלימות וסמים. בתיקים הוטל עליו קנס כולל של 26 אלף שקל ונקבע כי אם לא ישלם אותו, יישלח למאסר. באחד הימים בחודש שעבר התקשר לבית הוריו נציג משטרה וביקש מאולג להתייצב בתחנת לוד "לצורך בירור". כשהגיע, נאזק בידיו, נאסר ונשלח לכלא ניצן. אלא שלטענתו, שילם את הקנסות ויתרת חובו היא 1,500 שקל בלבד.

השופטת אהד ביטלה את צו המאסר וקבעה כי יש לקיים דיון בהשתתפותו של אולג, אחרי שכבר ישב במאסר 37 יום. "מצב שבו מגיע אדם לתחנת המשטרה לאחר שזומן טלפונית באמתלה כלשהי ומבלי שנאמר לו שמדובר בפקודת מאסר שהוצאה נגדו במסגרת תיק פלילי, ומשהתייצב במקום נאסר מיידית מבלי שניתנה לו הזכות הבסיסית להגיב, לא בפני קצין משטרה, לא בפני שופט ומבלי שקיבל התראה מראש על אודות מאסרו, נוגד את עקרונות הצדק הטבעי ואת החובה החוקתית לקיים הליך הוגן טרם הפעלת מאסר במקום קנס, כפי שקבע המחוקק עצמו".

אולג אמר אתמול ל"הארץ" כי "עשו לו תרגיל". "קראו לי לתחנת המשטרה ואמרו לי שיש מכתב שאני צריך לחתום עליו. אמרתי שאני בדרך לעבודה, אמרו לי 'זה כמה דקות'. זה נגמר ב-37 ימים שהייתי כלוא. מזל שהשופטת ביטלה את הצו. לא נתנו לי להגיד ששילמתי את הקנס. ישר לכלא".

אתמול עלה הנושא לכותרות עם מעצרו המתוקשר של בני רביזדה, מי שכונה "בנק ישראל של השוק האפור", מגיבורי פרשת הבנק למסחר. רביזדה חויב בהליך פלילי על עבירות מס, ובין השאר נדרש לשלם קנס של שני מיליון שקלים שתפח בינתיים לכשלושה מיליון. בגזר הדין נקבע כי אם לא ישלם את הקנס יישלח ללא פחות מ-850 ימי מאסר. לטענת רשות האכיפה, רביזדה שילם חלק מהחוב, אולם לא עמד בפריסת התשלומים שהוצעה לו ולכן הוצא נגדו צו המאסר.