שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, ביטל אתמול את המכרז שהוציא מינהל מקרקעי ישראל לבניית שכונת יוקרה בכפר ליפתא שבכניסה לירושלים. נגד המכרז עתרו בשנה שעברה משפחות של פליטים פלסטינים, שנמלטו מליפתא ב-1948 ועתה מתגוררים במזרח ירושלים, ופעילי שמאל. השופט מרזל נימק את ההחלטה בכך שרשות העתיקות ומינהל מקרקעי ישראל שינו את תנאי המכרז במהלך הדיונים בעתירה. ליפתא הוא הכפר הפלסטיני הנטוש האחרון שנותר בשלמותו מאז מלחמת השחרור ובעיני פלסטינים רבים הוא סמל לאסונם ב-1948. אדריכלים ומתכננים רואים בו נכס תרבותי שמשמר את צורת החיים והבינוי בכפרים הפלסטיניים בתחילת המאה הקודמת.
תוכנית הבינוי שאושרה לפני כמה שנים קבעה שעל הריסות הכפר תיבנה שכונת יוקרה, תוך שימור המבנים הישנים. תנאי המכרז, שפורסם לפני כשנה, קבעו ששטח הכפר יחולק בין עשרה יזמים שכל אחד מהם יבצע סקר שימור של הבתים הישנים שנותרו מהכפר הפלסטיני ויתחייב לביצוע עבודות השימור. עיקר הביקורת על התוכנית נבע מכך שהיא לא דואגת די לשימור הכפר כמכלול שלם, ולמעשה "מפריטה" את השימור מהמדינה לידי היזמים הפרטיים.
אולם העותרים, ובהם כאמור צאצאי פליטים מהכפר וגם מבוגרים שהספיקו לגור בו לפני המלחמה, לא התחמקו מטיעונים של שימור המורשת הפלסטינית של הארץ וזכויותיהם על המקום. "במצב הנתון לפיו הכפר ליפתא הוא כפר נטוש ובעליו המקוריים גרים כפליטים במרחק של מאות מטרים בודדים, מן הראוי היה להימנע מכל בנייה במקום ובוודאי מבנייה שיש בה כדי להביא להרס הכפר ולנישול טוטאלי של תושבי המקום המקוריים מזכויותיהם", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד סאמי ארשיד, שניהל את התיק בהתנדבות. ארשיד אף שילם את אגרת בית המשפט, למרות שמעטים האמינו שניתן יהיה לבטל את התוכנית, בשל רתיעת בית המשפט מלעסוק בשימור המורשת הפלסטינית שלפני הנכבה. נוסף על הפלסטינים, הגישו את העתירה גם ארגון רבנים למען זכויות אדם, ד"ר דפנה גולן ואילן שטייר.
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
בדיונים בעתירה הודו אנשי רשות העתיקות שהם אינם שבעי רצון מתנאי המכרז, ומינהל מקרקעי ישראל הודיע על ביצוע שינויים במכרז. ראשית הוצא גרעין הכפר, הכולל את המסגד והמעין המפורסם של הכפר מתוכנית הבינוי, ושנית הוחלט על ביצוע סקר שימור מקיף על ידי רשות העתיקות לפני חלוקת השטחים ליזמים. השופט קבע שהשינויים הם מהותיים ומחייבים את ביטול המכרז. השופט גם כתב כי המהפך שחל בתפישות השימור בישראל בשנים האחרונות מחייב חשיבה מחדש על ליפתא. כך למשל, התוכנית אינה עונה על בעיות של "טשטוש נוף הכיפות האופייני של הכפר, פגיעה במקצב הקבוע, שמירה על קו הקרקע הטבעי ועוד", כתב השופט.
"השימור הוא לא רק שימור מבנה אלא שימור של המורשת, ההחלטה היא הזדמנות היסטורית", אמר עו"ד ארשיד. לדבריו, "ההיסטוריה של ליפתא היא לא רק של הפלסטינים, היא גם ההיסטוריה של מדינת ישראל, לטוב ולרע". יעקוב עודה, ממנהיגי קהילת תושבי ליפתא לשעבר המתגוררים בירושלים, אמר כי "ההחלטה היא בכיוון הנכון. ליפתא היא הכפר שלנו, האדמה שלנו, בית הקברות, בית הספר ואנחנו עדיין חיים. זה צעד קטן לעבר האבות והסבים שלנו, צעד קטן להגנה על ההיסטוריה שלהם. איש אינו רשאי להרוס זיכרונות של אחרים".
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
