השופט אשר גרוניס נבחר לנשיא בית המשפט העליון

שבעה מחברי הוועדה לבחירת שופטים בחרו בגרוניס, ח"כ דוד רותם נמנע. גרוניס צפוי להיכנס לתפקיד בסוף החודש עם פרישתה של ביניש

הוועדה לבחירת שופטים בחרה הבוקר (שישי) את השופט אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון הבא. שבעה מחברי הוועדה תמכו במינוי וחבר הכנסת דוד רותם נמנע. גרוניס הוא החבר התשיעי בוועדה. גרוניס היה המועמד היחיד והוא צפוי להיכנס לתפקיד בסוף החודש עם פרישתה של הנשיאה דורית ביניש.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן בירך על המינוי ואמר "גרוניס הוא שופט מצטיין ובחירתו לנשיא היא בחירה ראויה ומבורכת. אני בטוח שהנשיא גרוניס ימשיך בשמירה על זכויות הפרט ומניעת פגיעה באזרחים ובעיקר במיעוטים, ובמקביל יוביל מדיניות ריסון עצמית של בית המשפט העליון מתוך תפישה כי לא הכל שפיט ושיש עניינים שהציבור מכריע בהם אחת לארבע שנים כשהוא בוחר ממשלה".

בפורום המשפטי הצטרפו למברכים על מינויו של השופט גרוניס לנשיא. נחי אייל מנכ"ל הפורום המשפטי אמר כי משימתו החשובה ביותר של הנשיא החדש היא להשיב את אמון הציבור בבית המשפט העליון.

"על בית המשפט לזכור כי עליו לחזק את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולא להפוך לבמה למבקשים לחתור תחת קיומה של המדינה", אמר אייל. "לגרוניס יש הזדמנות פז להחזיר את בית המשפט לתלם ולעצור את הפיחות המדאיג במעמדו".

זאת שיוצאת וזה שנכנס, ביניש וגרוניסתומר אפלבאום

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, בירך על מינוי גרוניס ואמר כי "אני שמח שהכנסת תרמה את תרומתה ליישום הצדק, וששופט מצוין כמו גרוניס התמנה ולא נחסם בסעיף טכני מיותר. כולי תקווה שגרוניס, יחד עם השופטים שהתמנו בשנים האחרונות, ידעו להוביל לבית משפט עליון מאוזן שייצג את כל הקבוצות בציבוריות הישראלית, יהיה פתוח לדיון רציני על רפורמות נחוצות במערכת המשפט הישראלית ויחזיר את אמון כל הציבור בבית המשפט העליון"

בחודש שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק המכונה "חוק גרוניס" שנועד לסלול את דרכו של גרוניס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. החוק מבטל את חובת הכהונה של 3 שנים לפחות לנשיא בית המשפט העליון. כידוע, נשיאי העליון מתמנים על פי שיטת ה"סניוריטי" (קרי, השופט הוותיק ביותר מבין שופטי העליון מתמנה למשרה), ופורשים לגמלאות בגיל 70. על פי המתכונת הקודמת, נשיא ביהמ"ש העליון היה חייב לכהן לפחות 3 שנים, ואם ידוע כי יגיע לגיל 70 לפני תום כהונתו, הוא אינו מתמנה, אלא השופט הוותיק אחריו. במקרה שלכמה שופטים המועמדים לנשיאות וותק זהה - המבוגר מביניהם יתמנה.

זה בדיוק המצב ששרר טרם חוק גרוניס. הנשיאה דורית ביניש תפרוש בסוף החודש והשופט הוותיק ביותר אחריה הוא אלעזר ריבלין. עם זאת, הוא צפוי לחגוג 70 ולפרוש בחודש מאי 2012 - הרבה לפני זמן הכהונה המינימלי של 3 שנים. השופטים הוותיקים אחריו הם מרים נאור ואשר גרוניס, ושניהם בעלי וותק זהה. כאמור, "שובר השיוויון" הוא גיל השופטים, וגרוניס מבוגר מנאור. אך כאן שוב נכנס החוק הקודם: גרוניס יחגוג 70 ויפרוש לפני תום כהונה של 3 שנים, ונאור אמורה היתה להתמנות במקומו.

החוק החדש שינה את פני הדברים. הוא קובע כי אין צורך שנשיא בית המשפט העליון יכהן לפחות 3 שנים, והוא סולל את דרכו של גרוניס לעליון. השופט גרוניס אהוד בקרב גורמי הימין, שכן הוא נחשב לשופט שמרן המתנגד לאקטיביזם שיפוטי.

חוק גרוניס זכה לביקורת נוקבת מצד ספסלי האופוזיציה, בשל היותו פרסונלי, ונתפר למידותיו של שופט מסויים - כדי לאפשר לו לזכות בכהונה הרמה על פני המועמדים האחרים. אלמלא עבר החוק, היתה ממונה לתפקיד שופטת העליון מרים נאור, שכעת צפויה להתמנות לתפקיד עם פרישתו של גרוניס לגמלאות.

בהכנת הידיעה סייע יהונתן ליס



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות