מהו פשיזם? איך נתפשת המלה "פשיסט" בשיח העכשווי בישראל? והאם תנועת "אם תרצו" עונה להגדרות של תנועה פשיסטית? בשאלות אלו יעסוק בית המשפט המחוזי בירושלים בתקופה הקרובה.
היום יוגשו תצהירי ההגנה במשפט הדיבה המסקרן של תנועת "אם תרצו" נגד מפעילי קבוצת הפייסבוק העונה לשם: "אם תרצו תנועה פשיסטית". הפעילים, שנתבעו על סך 2.6 מיליון שקלים, בחרו לנהל את הקרב המשפטי באמצעות הטיעון "אמת דיברתי", בניסיון להוכיח ש"אם תרצו" אכן כוללת סממנים פשיסטיים. בכל מקרה, הם טוענים, כי הם מוגנים על פי עקרון חופש הבעת הדעה.
בין התצהירים שיוגשו יהיה זה של הפרופ' זאב שטרנהל, מומחה עולמי לפשיזם, שקבע כי "קיימים באידיאולוגיה ובפעילותה של תנועת 'אם תרצו' רכיבים פשיסטיים ותצהיר של העיתונאי רוביק רוזנטל, מומחה לעברית מדוברת, שקובע כי בשיח הישראלי העכשווי השימוש במונח "פשיסט" נעשה הן על ידי השמאל והן על ידי הימין והשימוש הזה לא מכוון בהכרח למובנו ההיסטורי של המונח.
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות אל הפייסבוק שלכם
תנועת "אם תרצו" הגישה את התביעה לפני כשנה נגד שבעת מנהלי קבוצת הפייסבוק: רועי ילין, יובל ילין, עידן רינג, דוד רמז, נעם ליבנה, טל ניב (עורכת וכותבת ב"הארץ"), וארי רמז. בתביעה טענה כי מטרת הקבוצה היא להשתיק את פעילותה וליצור לה דה-לגיטימציה. מנגד, טוענים הנתבעים כי פעולותיה של "אם תרצו", ובפרט הקמפיינים נגד הקרן החדשה לישראל וארגוני זכויות האדם הן בעלי מאפיינים לאומניים ואף פשיסטים ובכל מקרה, האמירה שלהם חוסה תחת עקרון חופש הביטוי והיא בבחינת הבעת דעה לגיטימית.
את הנתבעים - כולם פעילי שמאל צעירים - מייצגים עורכי הדין מיכאל ספרד, ישי שינדור ושלומי זכריה. פעילי השמאל מודים כי הנטל הכלכלי של התביעה עלול למוטט אותם, והם מתכוונים לפתוח בימים הקרובים אתר אינטרנט לאיסוף תרומות לכיסוי ההוצאות המשפטיות שלהם.
שטרנהל מסביר בתצהירו שאין הגדרה ברורה וחד-משמעית לתנועה פשיסטית ובכל מקרה אין אף תנועה בהיסטוריה שעונה על כל המרכיבים של ההגדרה. בכתבי שובל מוצא שטרנהל ביטוי מובהק לחשיבה פשיסטית: "את הכלל והפרט היא תופשת כאחדות מושלמת ... בדיוק כשם שגוף האדם איננו סך כל איבריו וחלקיו אלא אורגניזם שלם אחד - כך גם האומה", כותב שובל. התפישה של האומה כגוף אורגני, מסביר שטרנהל, היא מבנה יסודי בחשיבה הפשיסטית. ביטוי נוסף לתפישה פשיסטית היא ראיית העולם המערבי כמנוון ויצירת תחושה של מצב חירום שמחייב מאבק בבוגדים כביכול.
שטרנהל גם מצביע על כך שהקביעה אם מדובר בתנועה פשיסטית צריכה להסתמך לא על השוואה עם המדינה הפשיסטית הקלאסית אלא עם התנועות שהפכו את המדינה לפשיסטית בתחילת דרכן. "אם לוקחים בחשבון ש"אם תרצו" נמצאת רק בראשית דרכה ופועלת בחברה, שבה שלילת ערכי היסוד של הליברליזם נחשבת לחטא, הרי שהיא מציגה סממנים ראשונים ומדאיגים של פוטנציאל פשיסטי", כותב שטרנהל.
רוזנטל מנתח את השימוש במונח פשיסט בשיח העכשווי בארץ. הוא מביא 21 דוגמאות לשימוש במונח בחוות הדעת שלו, החל מאנשי שמאל שמוחים נגד "יוזמה פשיסטית לחקר אזרחים בידי הכנסת" ועד למשה פייגלין שמאשים כי תקופת ההתנתקות כי המדינה "אימצה מאפיינים פשיסטיים".
רוזנטל מצטט גם טוקבקיסטים ואף עובד בחנות בגדים שמסביר לעיתונאי מדוע לא מיישמים בחנות את נוהלי החברה, ואומר כי "לא מדובר במשטר פשיסטי". השימוש במלה, קובע רוזנטל, אינו בלעדי למחנה פוליטי אחד. הן השמאל והן הימין מאשימים מדי פעם זה את זה בפשיזם. מסקנתו של רוזנטל כי המונח "פשיסטי" בשיח הפוליטי בישראל הוא מונח מקובל שאינו קשור בהכרח למשטרים הזכורים לרע מאירופה.
עו"ד נדב העצני, בא כוח "אם תרצו", הגיב: "מדובר בניסיון של קבוצת אנשי שמאל קיצוני לחסל ציבורית את 'אם תרצו', שהיא תנועה ציונית ודמוקרטית, ברוח משנתו של זאב בנימין הרצל. הניסיון להוציא את 'אם תרצו' אל מחוץ לגדר, תוך שימוש בלשון הרע, הינו בלתי חוקי ולכן פנינו לבית המשפט. מצערת העובדה, אבל לא מפתיעה, שישנם אנשים שנחלצים לנסות להגן על חבורת המשמיצים ולחלץ אותם מהפח המשפטי שטמנו לעצמם. אנחנו מקווים שבית המשפט ישים קו אדום בפני ניסיון החיסול מצד קבוצת הנתבעים".
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
