ביניש נפרדת מהעליון

ביניש בנאום הפרידה: הזרוע השיפוטית נשענת על אמון הציבור, לא על פופולאריות

"ההכרעות הקשות ביותר שלי נגעו לגורלו של הפרט: כשקיים צורך להכריע בין הלב לדין", אמרה הנשיאה היוצאת. "מחליפי הוא שופט בכל רמ"ח אבריו"

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בחרה להיפרד הבוקר (שלישי) מתפקידה בהקראת תמצית הדין בעתירה חברתית - נגד סעיף בחוק הבטחת הכנסה, השולל קצבה ממי שבבעלותו רכב. ביניש קבעה כי הסעיף אינו חוקתי ופוגע בזכות למינימום קיום בכבוד. לדבריה, על המדינה לקבוע תנאי מינימום לקיום בכבוד. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב של שבעה שופטים. "הזרוע השיפוטית נשענת על אמון הציבור אך לא על פופולאריות", אמרה ביניש בנאום הפרידה שלה, שבו התמקדה בחשיבות השפט בית המשפט על החברה.

"כדרכן של פרידות, הטקס היום אינו קל לי. אני נפרדת מבית המשפט העליון, שהיה ביתי משך למעלה מ-15 שנים. כידוע, בית המשפט אינו מקום עבודה, והשיפוט אינו עוד מקצוע. כל אדם נושא אתו את סביבת גידולו ואת החינוך שספג מיום שעמד על דעתו. ספגנו את ערכיה של המדינה שקמה כמדינה לעם היהודי, למזג אוכלוסיות שונות, לכבדן ולחלוק עמן את הגורל המשותף של עמנו. הורי סיפרו לי שנולדתי בשבוע בו טובעה האוניה סטרומה והאבל היה קשה. הישוב היהודי היה נתון בעיצומו של המאבק נגד הבריטים, באירופה התחוללה כבר שואה, באותה שנה נספו בפולין סבי, סבתי ואחות אימי. אמי סיפרה לי כי קראו לי דורית כדי לבטא את בת הדור. המסר שקיבלתי כי כולנו חייבים לפעול למען הכלל בקליטת עלייה, ובחינוך, שאין חשוב ממנו", פתחה ביניש את נאומה.

"המסר שהבאתי עימי מבית הוריי, ואשר היה משותף לרבים מבני דורי, היה כי כולנו חייבים לפעול למען הכלל. טובת הכלל באותה תקופה התבטאה בדאגה לביטחון המדינה והגנה על קיומה, בקליטת עלייה – שהייתה אז בלב העשייה – ובהשקעה בחינוך הילדים. במהלך השנים המדינה התפתחה, דפוסי משטרנו הדמוקרטי נבנו ועוצבו, ולחברה הישראלית נוספו משימות ואתגרים. אני, כבני דורי – הדור של ילידי הארץ שגדל עם המדינה משנותיה הראשונות והתחנך על האתוס הציוני – חווינו את השינויים המתחוללים בחברה הישראלית וביקשנו לקדם את הערכים הנובעים משינוי העתים".

"הקו שהנחה אותי ואת חבריי לעבודה היה שהמדיניות אינה מוכתבת על ידי הפרקליטות; שכן היא עניין לממשלה הנבחרת. אבל תמיד עלינו לזכור שיש קווים אדומים שאותם אסור לנו, כנציגי המדינה, לחצות, בשל חובת המדינה לפעול במסגרת החוק. העמדה האישית שלי הייתה שאין לוותר על העקרונות שבשמם פועלים, ובמקרים מסוימים, שהם כמובן, מעטים ונדירים, אף במחיר הימנעות מייצוג עמדת המדינה בבית המשפט. על רקע זה חוויתי מספר אירועים שהעמידוני בתקופות שונות בעין הסערה. עוד האמנתי שאסור לאיש משפט לוותר על דרך האמת וחובה עלינו להגיע לחקרה בלא לחסוך מאמץ. בעבודתנו הנהגנו את הכלל לפיו חובתנו להגן על ביטחונה של המדינה ולייצג את התפיסה הביטחונית של הדרג המדיני שהוא האחראי לביטחון. אבל, נוכח עוצמתו והשפעתו של הטיעון הביטחוני, אסור למדינה לשאת את שם הביטחון לשווא", אמרה ביניש.

"מיום היווסדו תרם בית המשפט העליון תרומה מכרעת לביסוסן של זכויות האדם, שהן ערובה לקיומו של משטר דמוקרטי. בהיעדר חוקה כתובה ובטרם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק, הכיר בית משפט זה בחופש העיסוק, בחופש הביטוי, בחופש ההתאגדות, בחופש הדת ובחופש מדת; הגן על הזכות לחירות, על הזכות לשוויון – וכל אלה היו פרי הפסיקה. בכך נתן בית המשפט משמעות יישומית למגילת העצמאות ולערכים היהודיים והאוניברסאליים שביסוד השיטה שלנו".

"ההכרעות הקשות והמייסרות ביותר בעיני כשופטת, היו הכרעות שנגעו לגורלו של הפרט, כשקיים צורך להכריע בין תחושת הלב לבין מצוות הדין. אותן הכרעות בהן על השופט לזכור כי מאחורי כל תיק עומד אדם שגורלו יושפע מאותה הכרעה לאורך שנים".

"עלינו להתמודד עם מצוקה הולכת וגוברת בשכבות השונות. שכבת הביניים חשה רגשי קיפוח וזה עשוי לערער את הגוף כולו. השינויים שהתרחשו במדינה בשנים האחרונות יעמידו את בתי המשפט בפני הצורך להתמודד עם מציאות חדשה ומשימות חדשות. החברה מתמודדת עם בעיות אינספור. אנו חיים בחברה מפולגת, במציאות קשה".

"אשר גרוניס הוא שופט בכל רמ"ח איבריו ונמנע מכל השפעות חיצוניות", פנתה ביניש למחליפה לקראת סוף נאומה. "הצלחתך היא הצלחת בית המשפט העליון והחברה בישראל. עבדנו שנים ביחסים מצוינים וחברות טובה. אין זה סוד שגישותינו לעולם המשפט שונות לעיתים. כשעמדו על הפרק שאלות קשות נהגנו להיוועץ".

היועץ המשפטי יהודה וינשטיין אמר כי "בתפקידים השונים שמילאה במשרד המשפטים ובפרקליטות, שימשה הנשיאה ביניש דוגמא ומופת ליושרה ולמקצועיות ללא פשרות. היא לחמה בנחישות להגנה על שלטון החוק. היא לחמה לקידום מינהל תקין והגון. היא עשתה כן בשעת מבחן, בעתות משבר ותחת לחצים. היא עשתה כן גם כאשר דרש הדבר אומץ רב ואף שהיה כרוך בנטילת סיכונים ובהקרבה אישית. בכך תרמה תרומה מכרעת לגיבוש זהותו המקצועית והערכית של משרד המשפטים. החותם שהותירה אחריה כפרקליטה מלווה את עובדי השירות המשפטי הציבורי, וימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות".

"כל פרישה של שופט יש בה עצב במיוחד כך שפורשת נשיאה שהטביעה חותם על הפסיקה והרשות השופטת. הנחמה היא שהנשיאה פורשת בשיא כוחה", אמר הנשיא הנכנס אשר גרוניס בטקס. "תקופת כהונתה של הנשיאה ביניש לא הייתה תקופה קלה, וזאת לא בעטיה היא. הנשיאה הגנה בתקיפות, בעוז ובאופן נחרץ על הרשות השופטת".

"מערכת כה גדולה ומסועפת, הנותנת שירות חיוני לציבור, דורשת ניהול בעל אופי מיוחד, השונה ממערכות ציבוריות אחרות. הנשיאה הקדישה חלק משמעותי מזמנה להיבטים הניהוליים של המערכת. ואכן, בתקופתה של הנשיאה נעשו שינויים חשובים, אשר למרבה הצער מעט ידוע עליהם", אמר גרוניס.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5