"היי לכולן, אני כותבת את זה כאן כי אני ממש לא בטוחה מתי תהיה הישיבה הבאה. בהפגנה היום (10 בפברואר 2012, א"י) בכפר א-דיכ הרגשתי במבטים והצבעות מצד השבאב (כינוי לצעירים פלסטינים, א"י) שגרמו לי לחוסר נוחות מסוימת. הם דיברו ביניהם ולא איתי, אבל המילה שחזרה על עצמה די הרבה היתה 'שרמוטה', עם מבטים כלפי. כשפגשתי את א' וח' (שני גברים, א"י) אמרתי להם את זה, וח' דאג להיות צמוד אלי. זה עדיין לא מנע כמה נגיעות לא מקריות ועוד אמירה או שתיים של 'שרמוטה' לעברי. בסופו של יום, זו היתה חוויה מאוד לא נעימה".
המכתב הזה, של פעילת שמאל ישראלית, הוא רק אחד הגורמים לסערה שמתחוללת בימים האחרונים באינטרנט בקרב פעילי השמאל וארגוני זכויות האדם בישראל. הפעילה, ששמה שמור במערכת, הפנתה את המכתב לחברותיה בארגון "אנרכיסטים נגד הגדר", וסיפרה על הטרדות מיניות שחוותה בכפר א-דיכ שבשומרון, שבו מתקיימות מעת לעת הפגנות תמיכה בפלסטינים.
התכתובת הזו, יחד עם עדויות אחרות שהגיעו לידי "הארץ", מצביעות על תופעה רחבה יותר של הטרדות ותקיפות מיניות של מפגינות ישראליות וזרות בשטחים. בשנתיים האחרונות נרשמו לפחות שישה מקרים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים: שני מקרים בשכונת שייח ג'ראח, ועוד ארבעה בדרום הר חברון, בכפר מעסרה, בכפר א-דיכ וניסיון אונס לכאורה בכפר אום סלמונה הסמוך לבית לחם, שנחשף בעבר ב"הארץ".
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
באחרונה הוקם פורום מיוחד, בו נשים מכמה ארגוני שמאל רדיקליים, שעוסקות בטיפול ומעקב אחרי מקרים כאלה. "המטרה היא ללמוד את הנושא", אומרת הדר (שם בדוי), החברה בצוות. "אנחנו רוצות לפתח כלים וקווים מנחים ליצירת סביבה פחות מטרידה".
המפגינות התבקשו: לבוש מתחשב
ההפגנות העממיות של פעילי השמאל, ישראלים וזרים, לצד הפלסטינים החלו כבר באמצע העשור הקודם, אך צברו תאוצה בשנים האחרונות. ההפגנות בבילעין ובשייח ג'ראח הפכו למוקדי עלייה לרגל מצד פעילי שמאל ישראלים וזרים בימי שישי, אז התקיימו לרוב עצרות המחאה. בשייח ג'ראח החלה המחאה בעקבות פינוי פלסטינים מבתים והחזרתם לרשות בעליהם היהודים על פי צו בית משפט. בארגונים אחרים מסייעים הפעילים לאזרחים פלסטינים באזורים כמו דרום הר חברון, הנתונים להתנכלויות מצד מתנחלים.
הפעילות המשותפת של פעילי השמאל הישראלים מחד ושל פלסטינים מקומיים מאידך, הביאה לא פעם לשיתוף פעולה נדיר בימים של סכסוך. אולם במקביל החלו להישמע תלונות על מקרים של הטרדה מינית מצד פלסטינים. באפריל 2010 אף התלוננה פעילת שלום אמריקאית על ניסיון אונס בכפר אום סלמונה שליד בית לחם, אולם החשוד במעשה שוחרר לאחר שהפעילה ביטלה את תלונתה.
חנה בית הלחמי, פעילת שמאל פמיניסטית ותיקה, מספרת כי התרעומת בקרב הפעילות החלה באביב 2010, עת תנועת "סולידריות שייח' ג'ראח" פרסמה הודעה שבה ביקשה מהפעילות לבוא בלבוש שייתחשב ברגשות התושבים. הפנייה יצרה מחלוקת בין הפעילות לפעילים אחרים שטענו כי תגובותיהן מוגזמות. זמן לא רב לאחר מכן החלו הפעילים לקיים פגישות, שבהן נידון בין היתר נושא ההטרדות.
לצד המאבק בהטרדות, מותחות הפעילות ביקורת על התגובות מצד עמיתיהם הישראלים. כעסן של רבות מהפעילות בעבר ובהווה במאבקים בשטחים, מופנה כלפי חלק מעמיתיהם בארגוני השמאל הרדיקלי, שלטענתן מגלים יחס סלחני מדי כלפי התופעה וממעיטים בחשיבות ההטרדות - והכל בשם "ההתנגדות לכיבוש".
ס', שנהגה בעבר להפגין לעתים קרובות בשטחים, והיום נמנעת מכך, מספרת כי "לפני כשנתיים וחצי קיימנו מפגש של הנשים שלקחו חלק בפעילות נגד הכיבוש. זה התקיים בדירה בירושלים ועלו שם דברים קשים. כמעט כל אחת מהנשים שנכחו סיפרה כי הוטרדה או לחילופין חוותה הדרה נשית. אחת הפעילות הישראליות סיפרה כיצד באוהל תמיכה במשפחות בשייח ג'ראח, נשלחו אליה ידיים במהלך אחד הלילות. האשה זעקה לעזרה ובאו הפלסטינים וביקשו לדעת במי מדובר כדי לטפל בו".
לדברי ס', "בחורה זרה שפעילה בתנועת הסולידריות הבינלאומית, שישנה באחד הכפרים הפלסטיניים שבו מתנהלות הפגנות רבות נגד הגדר (מעסרה), סיפרה כיצד באחד הלילות התגנב אליה מישהו לחדר וניסה לגעת בה. היא החלה לצעוק ואחד מחבריה הגיע כדי להגן עליה. ואני מאז לא הולכת למקומות ש'אסור לי' ללכת לבד כבחורה".
מחמוד זוהרה, חבר "הוועדה העממית" של מעסרה אמר ל"הארץ" כי הכפר החליט להילחם בתופעה הזו בכל דרך אפשרית. "ראשית הבחור שעשה את המעשה הוחרם. בנוסף, הוועדה העממית החליטה להגיש נגדו תלונה בבית המשפט הפלסטיני. הוא נאלץ לשלם קנס של 5,000 שקלים על המעשה שלו". לדברי זוהרה, תושבי הכפר אינם מוכנים להשלים עם התופעה הזו. לא ייתכן שנשים שבאות להפגין עמנו סולידריות, זרות או ישראליות, יוטרדו וזכויות האדם שלהן ייפגעו". זוהרה הוסיף כי הוועדה העממית עושה רבות כדי להגביר את המודעות לנושא בקרב תושבי הכפר והצעירים. "צריך להבין. הטרדות יש בכל מקום. גם בתל אביב או בארצות הברית. בהפגנות הללו יש קשר מאוד פתוח בין הפלסטינים, הזרים והישראלים. זה יוצר חברויות. זה מוליד סיפורי אהבה וכן, גם הטרדות מיניות. אבל התופעה הזו חייבת להסתיים מבחינתנו, לא משנה מה יהיה המחיר".
תקיפת פעיל ישראלי
ואולם הסערה גברה בתקופה האחרונה בין היתר בשל כרזה שפרסם בחודש שעבר ארגון "סולידריות שייח ג'ראח" בעמוד הפייסבוק שלו. בכרזה, שבאה למחות על הכשרת המאחז מגרון, הופיעה צנצנת וזלין עם כיתוב פרובוקטיבי בצירוף הכותרת "מגרון עמוק". הכרזה עוררה זעם, לא פחות ממעשי ההטרדות עצמם. אחת הפעילות, ששמה שמור במערכת, התייחסה לכרזה בבלוג שלה: "יהיה יותר רעש, והם יורידו את הקמפיין, ושוב יתנצלו בלי להבין מה הם שוב עשו לא בסדר. רק שנמשיך לבוא בימי שישי. ראבאק, סולידריות זה לא רק עם ערבים, ומקומות שבהם אף אחד לא סופר אותי יש גם בלי לנסוע עד מזרח ירושלים.
"אז בכנות, לא איכפת לי מה אתם עושים נגד הכיבוש וכמה מהר תביאו את השלום. פשוט לא איכפת לי". הכרזה יש לציין, הוסרה בעקבות ביקורת הפעילות.
לקלחת הזו התווספה עדות של פעילת שמאל נוספת, שכתבה לפני שבוע בעילום שם באתר "העוקץ" על תקיפה מינית שחוותה, הפעם מצד פעיל שמאל ישראלי. "הותקפתי מינית בקיץ שעבר על ידי פעיל שמאל. התוקף היה, ועודנו, בחור העונה על כל הקריטריונים הנכונים: פוסט-קולוניאליסט, פוסט-ציוני, אנטי-קפיטליסט, וכיוצא באלו הגדרות. בעיקר, הוא מגדיר את עצמו פמיניסט. עד שהוא תקף אותי, היינו ידידים. "אחרי התקיפה, לקח לי שלושה ימים ארוכים להבין היטב מה קרה לי, ולתת לזה שם. לא הצלחתי לעשות סדר בראש, כי לא יכולתי להבין איך מישהו שדיבר איתי בשפה של אנטי-דיכוי יכול לפרוץ כך את חומותי. כשתנועת סולידריות השיקה את הקמפיין החדש שלה עם... (תמונה של - א"י) וזלין, שמרמז על אונס אנאלי, בצמוד לטקסט 'תשתקו, תתכופפו ותבלעו, אתם הרי יודעים שאתם רוצים את זה' - מהדהדים את הדימויים המזעזעים ביותר של אלימות מינית. זעמתי, אבל לצערי הרב, קשה להגיד שהופתעתי. כי בכל הכנות, השמאל אינו מצטיין בשוויון מגדרי כמו שנדמה לו".
בית הלחמי, 50, אמא לשניים, טוענת כי ארגוני השמאל סובלים משוביניזם, ו"צריכים את הנשים כדי לייצר מראית עין ליברלית. ברגע שיש תעדוף לזכויות אדם, נגמרת הלגיטימיות שלך. לא יכול להיות שנשים יהיו במקום שני. הן הפכו לכלי מלחמה, לנשק ולקורבן. זו מלחמה של גברים מול גברים, שאין לה קשר לכיבוש".
בית הלחמי, שכותבת בלוג "האישי הוא הפוליטי", אומרת שאפילו בעקבות התכתובת על ההטרדה בכפר א-דיכ, התקבלו תגובות בלתי נתפשות. נכון שבהתחלה אמרו אי אלו אנשים שצריך להפסיק ללכת להפגנות שם. אבל לאחר מכן, החלו להופיע תגובות נוסח 'הכיבוש יותר חשוב'".
מ"אנרכיסטים נגד הגדר" נמסר כי "הקבוצה מתמודדת בפתיחות וברצינות עם אירועים של הטרדה מינית שנעשו על ידי פלסטינים, כמו גם על ידי חיילים ואזרחים ישראלים". וכי, "הנסיונות לנצל פגיעה מינית, תופעה שחוצה גבולות, ולקשור אותה להשתייכות לאומית, עושה עוול למאבק החשוב נגד אלימות מינית".
תגובת סולידריות שייח ג'ראח לא התקבלה עד לשעת סגירת הגיליון.
