מפגינים מתלוננים: מח"ש קוברת תלונות על אלימות

פעילי שמאל שהתלוננו על אלימות שוטרים בהפגנות בירושלים טוענים כי מח"ש התעלמה מראיות ומעדים. המשטרה: לא כל הפעלת כוח היא עברה פלילית

אם ללמוד מניסיון מפגיני השמאל בירושלים, למפגיני המחאה החברתית מתל אביב שהגישו באחרונה תלונות למח"ש בעקבות אלימות השוטרים נגדם אין הרבה למה לחכות. בחודשים האחרונים הגיש הוועד נגד עינויים שלושה ערעורים על החלטת המחלקה לחקירת שוטרים לסגור תיקי חקירה נגד שוטרים שהפעילו אלימות. מהערעורים עולה כי בשנים האחרונות סגרה מח"ש תיקים נגד עשרות שוטרים מבלי שטרחה לבצע פעולות חקירה מינימליות.

מדובר בשלוש הפגנות שמאל שהתקיימו ב-2010 ו-2011, שלאחריהן הוגשו תלונות על ידי 35 פעילים בטענה כי הוכו. בתלונות הוזכרו בשמותיהם או בתיאורם כ-35 שוטרים, וניתנו שמות של עשרות עדים נוספים שנכונו להעיד על המקרה. עם זאת, בשלושת התיקים יחדיו נחקר באזהרה רק שוטר אחד ונגבו עדויות רק מחלק קטן מהמתלוננים והעדים.

בערעורים עלו כמה סתירות בין עדויות השוטרים לבין חבריהם ובינן לבין חומר מצולם שסיפקו המתלוננים למח"ש, אך למרות זאת בחרו במח"ש לסגור את התיקים נגד השוטרים. מבין כל עשרות המתלוננים, רק במקרה אחד הועמד שוטר לדין משמעתי. המתלונן במקרה הזה היה כתב "קול ישראל", שי זילבר, שהותקף בהפגנה על ידי קצין יס"מ.

הרקע לתלונות שהוגשו היה ההפגנות השבועיות של תנועת סולידריות נגד כניסת מתנחלים לשכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים. חלק מההפגנות באותה תקופה הידרדרו לאלימות קשה לאחר שהשוטרים הסתערו לעבר המפגינים בטענה של הפגנה לא חוקית, או בשל טענה שהמפגינים ניסו לפרוץ לבתי מתנחלים בשכונה.

צפו בסרטון המתעד עימות בין מפגינים ושוטרים בשייח' ג'ראח

לאחר ההפגנות, כאמור, הגישו 35 פעילים תלונות למח"ש, חלקן גוללו אלימות קשה. כך למשל, הפרופסור פרדי רוקם, בן 70, ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ניסה למנוע משוטר, בהפגנה במארס אשתקד, לנסות ולהכות את אחד המפגינים. "בתגובה", נכתב בערעור, "הסתובב אליו אחד מהם ותפס אותו בחוזקה בשערות ראשו הלבנות תוך שהוא מבקש להפילו ארצה. מספר מפגינים שהיו בסמוך ביקשו לעזור לרוקם והחלו למשוך אותו לכיוונם בזמן שהשוטר אוחז בו בחוזקה ואחרים מפליאים בו מכות מאחור". מאורי עגנון, מהפעילים הצעירים בהפגנות שייח ג'ראח, ביקשו השוטרים לקחת את מקלות התיפוף שבהם תופף במהלך ההפגנה. "תפסו אותי חמישה שוטרים, תופפתי, ניסו לקחת לי את המקלות", סיפר עגנון ל"הארץ". "אחד מהם סובב לי את היד עד שהיא נשברה והמקלות נפלו".

זמן קצר לאחר ההפגנות הגישו הפעילים תלונות למח"ש שכללו ברוב המקרים את שמות השוטרים המעורבים, סרטוני וידיאו שמתעדים את האלימות, מסמכים רפואיים ורשימת עדים פוטנציאליים. אחרי כשנה עד שנה וחצי של חקירה קיבלו כל המתלוננים הודעה על סגירת התיק מחוסר ראיות. כאשר הוועד נגד עינויים ביקש את תיקי החקירה לצורך הגשת ערעור, לא נמצא בהם חומר רב מעבר לחומר שהגישו המתלוננים בעצמם. לרוב הסתמכו חוקרי מח"ש על עדויות השוטרים כפי שהם עצמם כתבו אותם בדו"חות הפעולה לאחר ההפגנה או שמסרו עדות בפני שוטר אחר. רק במקרה אחד נחקר שוטר באזהרה. גם רוב העדים שהופיעו בתלונות לא זומנו למתן עדות. "בתיק כתוב 'התקשרנו לא הייתה תשובה' והם פשוט עברו הלאה, הם לא עשו שום מאמץ", אומרת עו"ד אנו דאועל-לוסקי, שכתבה את הערעורים. "העדר חקירה מינימלית של התלונות שמצביעות על התנהלות אלימה ובלתי חוקית של המשטרה, הביא להתנהלות שראינו לאחרונה גם בתל אביב", הוסיפה.

בבקשת הערעור מצביעה דעואל-לוסקי על סתירות רבות בין הדו"חות המשטרתיים לבין עצמם או בין הדוחות לבין סרטונים שצולמו באירועים. כך למשל, בהפגנה במארס 2011, הסתערו כ- 12 שוטרי יחידת קוראל, לבושים בשחור ועם מסכות סקי על פניהם על המפגינים. לאחר ההפגנה כתב מפקד תחנת שלם בבירה, דוד חיון: "עשרות מפגינים תקפו את דיירי הבית שעמדו בחצר הבית. בשלב זה ניגשתי ביחד עם השוטרים ומפקד תחנת בית שמש... כדי לחלץ את הדייר המותקף ונתקלנו בהתנגדות אקטיבית ופיסית מצד המפגינים". אולם בסרט שתיעד את ההפגנה נראה בבירור שמלבד שני אנשים איש לא נכנס לחצר הבית, וממילא איש לא הותקף או חולץ משם. גם בית המשפט שדן בבקשת המשטרה להאריך את מעצר המפגינים דחה את טענות המשטרה וקבע כי "על פני הדברים נראה כי המשטרה הסלימה האירוע, והחשודים בעל כורחם נקלעו להתפרעות במהלכה ספגו חלק מהנוכחים מהלומות ואלימות מצד השוטרים", כתבה שופטת בית משפט השלום בירושלים, רבקה גרטל, בבקשה להארכת מעצרם, למחרת האירוע.

בתגובה לדברים אמרו במח"ש כי "מצילומי ההפגנה עלה כי היו התנהגויות פרובוקטיביות מצד המפגינים. כמו כן, טענות המתלוננים הופרכו פעמים רבות על ידי הצילומים, ואף נסתרו בתלונות מתלוננים אחרים".

במח"ש דחו את הטענות כלפיהם ואמרו כי הפרטים בערעורי המפגינים "אינם מדויקים בלשון המעטה". "בניגוד לנטען, בכל התיקים שהוזכרו בפנייה בוצעה חקירה ע"י מח"ש, נאספו חומרי חקירה, לרבות סרטים שתיעדו את האירועים וגביית עדויות מעדים ששהו במקום. מדובר באירוע של הפגנות שיצאו מכלל שליטה והפכו לבלתי חוקיות.

"במקרה כגון דא, קמה למשטרה סמכות להשתמש בכוח לצורך פינוי ההפגנה. על כן שימוש בכוח מצד משטרה במצבים אלו אינו מביא בהכרח למסקנה כי מדובר בעבירה פלילית. כמו כן, מטבע הדברים מדובר באירועים דינמיים רבי משתתפים, ועל כן, גם כאשר מתבצעת עבירה לכאורה, לא תמיד ניתן במהלך חקירה, מאומצת ככל שתהא, לאסוף די ראיות שיהיה בהן כדי לבסס כתב אישום פלילי נגד השוטרים. במקרים מעין אלה, לא יהיה מנוס מגניזת התיק בעילה של העדר ראיות".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות