פרשת ענת קם

הושגה עסקת טיעון עם העיתונאי אורי בלאו

לפי ההסדר, עיתונאי "הארץ" יודה בעבירה של החזקת ידיעות סודיות וירצה ארבעה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות

פרקליטות מחוז תל אביב הגיעה אתמול להסכמה על הסדר טיעון עם עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, נגדו הוגש בחודש שעבר כתב אישום בעבירה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך. לפי ההסדר, שגובש בין פרקליטת המחוז, עו"ד אריאלה סגל אנטלר ועו"ד הדס פורר גפני, לפרקליטי "הארץ" מיבי מוזר וז'ק חן, בלאו יודה במיוחס לו וירצה ארבעה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות.

בתגובה לעסקת הטיעון, אמר בלאו, שקיבל לידיו כ-1,800 מסמכים מהחיילת ענת קם, כי "החזקת מסמכים הינה חלק בלתי נפרד ומהותי בעבודתו של עיתונאי במדינה דמוקרטית וכל אשר עשיתי נעשה במסגרת עבודתי ושליחותי כעיתונאי. אני סבור כי הזירה הנכונה לדיון בסוגיה היא הזירה הציבורית והפרלמנטרית. עם זאת, מאחר שהדיון עבר לזירה המשפטית - שבה אין מחלוקת עובדתית מהותית, החלטתי להודות בעובדות המתוארות בכתב האישום ולהמשיך בעבודתי, אותה אני רואה כחיונית לדמוקרטיה".

מ"הארץ" נמסר בתגובה: "העמדת עיתונאי הארץ אורי בלאו לדין בגין החזקת מסמכים מסווגים אותם קיבל במסגרת ולצרכי עבודתו היא תקדים מסוכן. סברנו כי לא נכון היה להגיש נגדו כתב אישום. עם זאת, משהחליט היועץ המשפטי על הגשת כתב האישום וכיוון שאין ולא היתה מחלוקת על העובדות, הודה בלאו בעובדות ובעבירה של החזקת המסמכים".

לפני כחודש וחצי החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום נגד בלאו. ממשרד המשפטים נמסר בהודעה על הגשת כתב האישום כי וינשטיין הכריע "לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת. עם זאת, וינשטיין סבור כי על דעת כל הגורמים המקצועיים שעסקו בפרשה, מקרה זה הינו קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחוייבת המציאות".

עורך דינה של ענת קם, אילן בומבך, יצא נגד ההבדלים בענישה בינה לבין בלאו. בראיון לקול ישראל אמר בומבך כי "קם היתה חיילת תמימה חסרת כל ניסיון שסומכת על עיתונאי בכיר וותיק, סומכת שיעביר את המסמכים לצנזורה והוא אפילו לא הזהיר אותה. היחיד שהפיק איזושהי טובת הנאה מהמסמכים האלה זה הוא, והיא לא ביקשה כלום".

בומבך המשיך ואמר כי "אין ספק שהוא והיא עשו את אותו הדבר, חוץ מזה שהיא הוציאה את המסמכים מהלשכה. אבל כל זה בטל בשישים לעומת מה שהוא עשה. היא הביעה חרטה, שיתפה פעולה הובילה אותם למסמכים. הוא אפילו לא הביע חרטה ושיקר לגבי כמות המסמכים שהיו ברשותו". לדבריו בערעורה של קם בבית המשפט העליון, השופטים יצטרכו "לספק תשובה לאפליה".

ח"כ נחמן שי הגיב בצהריים על הסדר הטיעון עם בלאו ואמר כי "מצער מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה לא חזר בו באופן מוחלט מהאשמות כלפי בלאו. ראוי היה למחוק אותן. החשש הוא כי העיתונות בישראל תרתע מעתה ואילך מלמלא את תפקידה הציבורי והחשוב. המפסיד העקירי הוא הציבור הישראלי אשר זקוק לעיתונות חוקרת, אמציה ונשכנית".

מנגד, קרא הפורום המשפטי למען ארץ ישראל לפרקליטות לחזור בה מההסדר. מהפורום נמסר כי הם רואים בהחלטה על העסקה משום "זילות של החוק וקריאה להפרתו". עו"ד הילה כהן מהפורום המשפטי פנתה במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה ותבעה לשקול מחדש את העסקה. כהן דורשת מוינשטיין הסבר, "מדוע הוחלט להפוך את הקערה ולהקל באופן בלתי סביר עם בלאו שהתנהלותו בפרשה גם אחרי חשיפתה היתה מחפירה, אחרי שבשימוע שערך היועץ בעניינו נדחו כל טענותיו".

מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר בתגובה לעסקת הטיעון כי "האגודה מצרה על אופיה של עסקת הטיעון בין פרקליטיו של אורי בלאו למדינה אשר מאששת את עמדת הפרקליטות בדבר האיסור על אחזקת מסמכים סודיים בידי עיתונאים. פרשה זו מוטב והיתה נגמרת בביטול מוחלט של האישומים והסדרת הסוגייה כדי לאפשר לעיתונאים לעשות את עבודתם ללא מורא. הציבור שעבורו עובדים העיתונאים יפגע מתוצאות העסקה".

1,800 מסמכים מסווגים מלשכת אלוף פיקוד המרכז

באוקטובר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב ענת קם ארבע וחצי שנות מאסר בפועל, ושלוש שנות מאסר על-תנאי, לאחר שהורשעה במסגרת הסדר טיעון באיסוף והחזקת ידיעה סודית וכן במסירת ידיעה סודית. קם, שבמסגרת שירותה הצבאי שירתה בלשכת אלוף פיקוד המרכז, שמרה מסמכים רבים ולפני שחרורה מצה"ל העתיקה אותם על שני תקליטורים. היא הודתה כי העבירה לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו דיסק און-קי, שאליו העתיקה 1,500 מסמכים, בהם כ-150 בסיווג "סודי ביותר" וכ-330 בסיווג "סודי". בהתבסס על המסמכים, פרסם בלאו כמה כתבות ב"הארץ", ביניהן כתבה שחשפה כי צמרת צה"ל אישרה לחסל מבוקשים גם כשלכאורה ניתן היה לעצור אותם. חודש לאחר מכן החלה קם לרצות את עונשה.

לפני כשנתיים קיבל בלאו מענת קם, חיילת לשעבר בלשכת אלוף פיקוד מרכז, כ-1,800 מסמכים מסווגים אותם לקחה מלשכת האלוף. תוכן המסמכים כלל תוכניות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים, פריסת כוחות צה"ל, סיכומי תחקירים וכדומה.

בכתב האישום נגד בלאו נטען כי הוא התבקש על ידי השב"כ להחזיר את המסמכים המסווגים, והובטח לו כי לא ייחקר כחשוד, לא יישאל על מקורותיו, וכי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהעביר לו אותם. כמו כן, הובטח לו חיסיון מפני נקיטת הליכים כלפיו. בהודעת משרד המשפטים נכתב כי ההסכם עם בלאו נחתם "מתוך רצון לגלות רגישות למלאכתו העיתונאית של בלאו, ולאזן את הדברים כנדרש אל מול הסיכון הטמון בהחזקת חומרים צבאיים סודיים שלא כדין, באופן לא מאובטח, בידי גורם אזרחי שלא הוסמך לכך".

בעקבות ההסכם, בלאו מסר לשב"כ כ-50 מסמכים. לטענת משרד המשפטים, בכך, "יצר מצג שווא כלפי הרשויות כאילו החזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו". כשהתגלה כי המסמכים הגיעו לידיו מענת קם התגלתה כמות המסמכים שהעבירה לו במקור - 1,800.

בעת שהותו בחו"ל החזיר בלאו חלק מהמסמכים שקיבל מקם באמצעות עורכי דינו ממשרד ליבליך-מוזר, אך לטענת משרד המשפטים, גם בהזדמנות זו לא השיב את כולם. בספטמבר 2010 נחתם עם בלאו הסכם שהסדיר את חזרתו לארץ, ובמסגרתו התחייב להשיב את כל החומרים המסווגים שבידיו, גם אלו שמקורם אינו בענת קם, ולהיחקר על החזקת המסמכים שקיבל מקם. המדינה התחייבה להעביר את המסמכים לגורם מוסמך. בצה"ל שיעריך את הנזק שנגרם מדליפתם ולאחר מכן להשמידם מבלי שייעשה ניסיון להתחקות כיצד הגיעו לידי בלאו.

בחודש שעבר פנה ארגון העיתונות הבינלאומי (IPI) ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, בבקשה שיחזור בו מהכוונה להעמיד לדין את בלאו. במכתב של ארגון העיתונות נכתב כי"כחברים בארגון העולמי הוותיק ביותר לחופש העיתונות, אנחנו מאמינים כי העמדתו לדין של אורי בלאו על החזקת מידע מסווג תהווה תקדים חמור בהשלכותיו על עתיד העיתונות הישראלית ובעיקר העיתונות החוקרת" כתבו בכירי הארגון, "להבנתנו אורי בלאו טיפל במידע המודלף בזהירות והשתמש בו אך ורק כדי לכתוב סיפורים שמהווים עניין ציבורי".

בערב ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד בלאו פירסמו הפרשנים הצבאיים בכלי התקשורת בישראל גילוי דעת בו הביעו את דאגתם מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. "אנו, הפרשנים הצבאיים של כלי התקשורת היומיים בישראל, מוטרדים מאד מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד העיתונאי אורי בלאו. כמי שמסקרים את מערכת הביטחון מזה עשרות שנים אנו עוסקים מדי יום באיסוף ידיעות המוגדרות "סודיות". גם אם חרג בלאו מסיכומים שהושגו איתו ונהג שלא כשורה או בחוסר תום לב, הרי שכתב האישום שהגיש היועץ המשפטי לממשלה באשמת החזקת ידיעות סודיות הוא חציית קו אדום המהווה תקדים מסוכן לחופש העיתונות בישראל. אנו מזהירים מפני תקדים משפטי שעלול להפוך כל עיתונאי לעבריין בפוטנציה, או לחילופין: להשתיק את התקשורת, להפוך את מערכת הביטחון לאטומה וחסינה מביקורת, ובמשתמע לפגוע בדמוקרטיה", נכתב בגילוי הדעת.

על גילוי הדעת חתמו רוני דניאל, אלון בן-דוד, כרמלה מנשה, יואב לימור, עפר שלח, אלכס פישמן ורון בן-ישי.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5