לאחר שהחליט לא להגיש כתבי אישום נגד הרבנים המעורבים בכתיבה ובמתן הסכמה לספר תורת המלך, הודיע היום (ראשון) היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, כי החליט לגנוז מחוסר ראיות את תיק החקירה נגד רב העיר צפת הרב שמואל אליהו, שנפתח נגדו בשל חשד להסתה לגזענות, לאחר שיוחסו לו התבטאויות נגד השכרה או מכירת דירות לערבים.
וינשטיין הורה לפתוח בחקירה הפלילית לאחר ראיונות שהעניק הרב אליהו לתקשורת בעניין פסק הלכה שהוציא. זאת למרות שבעניין פסק ההלכה עצמו הוחלט שלא לנקוט הליכים פליליים. בין השאר, צוטט הרב אליהו אומר בראיונות אלו: "התרבות הערבית היא אכזרית מאוד"; "אצל הערבים מדובר בקודים אחרים, בנורמות אלימות שהפכו לאידיאולוגיה. כמו שהגניבות החקלאיות אצל הערבים הן אידיאולוגיה. כמו שסחיטת דמי חסות מהמשקים החקלאיים בנגב היא אידיאולוגיה". עוד צוטט אליהו כאומר "ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה".
במסגרת חקירת המשטרה נגבתה עדות מהרב אליהו. ההחלטה לסגור את התיק התקבלה לדברי וינשטיין משום שלא ניתן להוכיח שהדברים המיוחסים לרב, כפי שפורסמו בתקשורת, אכן משקפים בצורה מדויקת את הדברים שאמר.
בהודעה מטעמו של וינשטיין נמסר כי חקירת המשטרה העלתה שאין ראיות מספיקות לכך שההתבטאויות המיוחסות לאליהו בפרסומים השונים בתקשורת הכתובה, שבחלקן עשויות להיחשב לעבירת ההסתה לגזענות, אכן נאמרו מפיו. במקביל, נכתב כי לא ניתן לשלול את האפשרות שלפיה קיים פער בין הדברים שאמר לבין מה שפורסם.
עוד נמסר כי בידי העיתונאים שראיינו את אליהו לא היו הקלטות של הראיונות. לגבי אחד הראיונות, הפנה הרב אליהו למכתב ששיגר למערכת אחד מכלי התקשורת מיד לאחר הפרסום ובו הוא מתלונן כי הדברים שאמר סולפו.
גם בהודעות שנגבו מהעיתונאים לא היה כדי לבסס ראייתית את הטענה שהדברים נאמרו במדויק, וחלקם אף אמרו במפורש כי ייתכן והדברים שונו. "לא ניתן לשלול את האפשרות כי התבטאויות אלה נערכו והן אינן משקפות את דבריו של הרב בצורה מלאה ומדויקת", נמסר מטעמו של וינשטיין.
בנובמבר החליט וינשטיין שלא לפתוח בחקירה בעקבות פסק ההלכה שפרסם הרב, ובמרכזו איסור מכירה והשכרה של דירות בצפת לתושבים שאינם יהודים, ונימק את החלטתו בכך שיהיה קשה להוכיח שפסק ההלכה פורסם במטרה להסית לגזענות, כפי שנדרש בחוק. לדעתו, לרבנים עשויה לעמוד ההגנה בחוק ביחס לפרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן דת. וינשטיין הבהיר כי כאשר מדובר בפסק הלכה יש להימנע במידת האפשר מהליכים פליליים, אלא אם מדובר במקרים חמורים ביותר, כמו פסקי דין המתירים פגיעה פיזית בציבור מסוים על רקע גזעני.
"החלטת היועץ בעניין התבטאויותיו הגזעניות של הרב שמואל אליהו, שהתמליל המדויק שלהן מונח על שולחנו, מצטרפת להחלטות תמוהות נוספות של היועץ בעניין סגירת תיק תורת המלך שמרוקנות מתוכן את החוק למניעת גזענות ואלימות", מסר בתגובה גדי גבריהו, יו"ר פורום 'תג מאיר', הכולל כ-30 ארגונים חילוניים, אורתודוכסים, רפורמים וקונסרבטיביים, הנאבקים בביטויי שנאה וגזענות. "אם התרת דמם של תינוקות וחסידי אומות העולם נחשבת על פי היועץ לבירור הלכתי, יתכן שעל קריאה לא להשכיר דירות לערבים יש להעניק פרס ישראל לתרבות תורנית. מה אנחנו היינו אומרים על החלטה שלא להעמיד לדין חכמי דת מוסלמים על התבטאויות דומות?", תהה גבריהו.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
