08:01
בשבועות הקרובים ישלים היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ביחד עם צמרת הפרקליטות, ובראשה פרקליט המדינה משה לדור, סדרה ארוכה של דיונים שיכריעו אם יוגש כתב אישום נגד שר החוץ אביגדור ליברמן, ואם כן - באילו סעיפי אישום.
בעקבות הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים אתמול, שזיכה את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בעיקר העבירות שיוחסו לו, רווחת הדעה בקרב אנשי המשפט כי להכרעת הדין צפוי אפקט מצנן על קבלת ההחלטות בתיק ליברמן.
גורמים משפטיים העריכו כי ההשלכות ביחס לתיק ליברמן עשויות להיות מרחיקות לכת - אפילו עד כדי החלטה לסגור את התיק מחסור ראיות ולהימנע מלהגיש נגדו כתב אישום, אם כי מוקדם בשלב זה להתחייב לכך.
ליברמן.
צילום: מיכל פתאל
פרופ' גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר ל"הארץ" כי ידוע ממחקרים שלהלכי רוח ציבוריים ותקשורתיים יכולה להיות השפעה על שיקול דעת גם של התביעה הכללית.
"ההיסטוריה של החלטות הפרקליטות בשנים האחרונות ביחס לתיקים נגד אישי ציבור, שהגיעו לבתי משפט, היא לא היסטוריה מרנינה", אמר ברזילי. "הזיכוי של אולמרט הוא הרבה יותר מזיכוי חלקי, הוא זיכוי כמעט טוטאלי, וללא קשר לתיקים האחרים שתלויים נגדו, הוא עוד הוכחה לכך שהפרקליטות צריכה בדק בית", הוא הוסיף וציין כי "באווירה שבה יש זיכוי משמעותי ומצופה מהפרקליטות לעשות בדק בית, יכול להיות אפקט מצנן על החלטת הפרקליטות בתיקים אחרים. זה מצב בלתי נמנע אבל גם בעייתי. ייתכן שיש תיקים שבהם ראוי להגיש כתב אישום והפרקליטות שנוחלת תבוסות מדי פעם עלולה למצוא עצמה נזהרת בהגשת כתבי אישום פוטנציאליים".
ברזילי הוסיף כי "למרות שהפרקליטות היא גוף מקצועי, זו גם מערכת שחייבת לשמר לגיטימציה ארגונית. ברגע שבו נוחלים תבוסה משפטית, ואין ספק שהזיכוי של אולמרט הוא תבוסה משפטית קשה מאוד לפרקליטות, תהיה השפעה מצננת בדומה להשפעה שיש לצבא שנוחל תבוסה בשדה הקרב".
דעה דומה השמיעה אתמול גם פרופ' מירי גור אריה, מומחית למשפט פלילי מהאוניברסיטה העברית. "די ברור שכשיש זיכוי, בוודאי של איש ציבור הנמצא בעין הסערה, הפרקליטות תיזהר מלהגיש כתבי אישום נגד אישי ציבור, כדי לא לחזור ו'לקבל מכה'", אמרה. היא ציינה כי בעבר, בעקבות שורת זיכויים של נבחרי ציבור, בעיקר בשלטון המקומי, נרתעו במשך כמה שנים ראשי מערכת אכיפת החוק מלחקור ולהגיש כתבי אישום נגד נבחרי ציבור, בגלל אותו אפקט מצנן.
בין אישי הציבור שזוכו בשנות התשעים היו ראש העיר אילת לשעבר רפי הוכמן וראש העיר חיפה לשעבר אריה גוראל, מה שהביא ל"רגליים קרות" בחקירה ובהעמדה לדין של אישי ציבור. "טבעי שזיכוי כזה יגרום לאפקט מצנן", הוסיפה גור אריה וציינה כי היא "מקווה שהמערכת תלמד ותפיק לקחים. זיכויים הם דבר בריא למערכת, חבל שאין בישראל אין נורמה של לקיחת אחריות אישית של נבחרי ציבור, ולכן נעשה שימוש תכוף במשפט הפלילי".
גם ד"ר מאיר גלבוע, מי ששימש יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות וחקר שורת נבחרי ציבור, בהם אריה דרעי, שותף להערכה כי זו. לדבריו, שורת הזיכויים בשנות התשעים אכן השפיעה על עבודת המשטרה והפרקליטות בכל הנוגע לנבחרי ציבור. "לקח למשטרה ולפרקליטות שנים להתגבר על הזיכויים, בהם בשלטון המקומי", סיפר גלבוע. "הכרעת הדין עלולה לגרום לכך שהמשטרה והפרקליטות יחשבו טוב לפני החלטה לפתוח בחקירה נגד נבחר ציבור או להגיש כתבי אישום פחותים נגד נבחרי ציבור מחשש לעוד זיכוי ולביקורת עליו".
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
