טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדת ברשות השידור: הודחתי כי טיפלתי בתלונה נגד המנכ"ל

הממונה על מעמד האשה ברשות עתרה נגד פיטוריה בטענה כי המנכ"ל יוני בן מנחם "מתנכל לה על רקע תלונה על הטרדה מינית שהיתה נגדו"

תגובות

הממונה על מעמד האשה ברשות השידור, נאוה קוכנובסקי, עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשה לצו מניעה נגד הדחתה מתפקידה. לטענת קוכנובסקי, העובדת ברשות השידור 29 שנים, מנכ"ל רשות השידור, יוני בן מנחם, "מתנכל לה על רקע תלונה על הטרדה מינית שהיתה נגדו" שאותה העבירה לטיפול הנציבות.

קוכנובסקי, בת 52, העבירה לאגף חקירות ומשמעת בנציבות שירות המדינה באפריל 2007 תלונה אנונימית שהתקבלה מעובד קול ישראל לגבי התנהגותו של בן מנחם, בעת ששימש מנהל קול ישראל. התלונה נסגרה על ידי נציבות שירות המדינה לאחר חקירה של חמישה חודשים בעילה של חוסר אשמה ובלי שבן מנחם זומן לחקירה.

ברשות השידור מנמקים את ההחלטה לסיים את תפקידה של קוכנובסקי בצורך לרענן את השורות, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמנה 57 מינויים בעייתיים, אולם מודים כי שמה לא נכלל ביניהם. בנוסף על כך, הם מציינים כי על פי הוראות התקשי"ר, המינוי לתפקיד הממונה על מעמד האשה הוא לשנתיים, הניתנות להארכה לתקופה נוספת של שנתיים בכל פעם באישור מנכ"ל הרשות. אולם החוזה עם קוכנובסקי אינו קצוב בזמן.

יוני בן מנחם
אוליבייה פיטוסי

לדברי קוכנובסקי, טענת הצורך ברענון תמוהה כי יחד איתה מונו שלושה עובדים נוספים לממונים על הטרדה מינית ברדיו, בטלוויזיה ובמטה (אורלי לרמן ברדיו, עו"ד מרסיה צוגמן במטה ויראון רופין בטלוויזיה). אלה משמשים בתפקידם עשר שנים, אולם במקרה שלהם לא הודיעה ההנהלה כי יש צורך ברענון.

הרשות טענה כי "לא היו דברים מעולם. כל החלטות הנהלת הרשות, בראשות המנכ"ל, נעוצות בשיקולים מקצועיים וענייניים שאינם נגועים בכל שיקול זר". עוד הוסיפה הרשות כי קוכנובסקי מעוניינת להישאר בתפקידה בשל תנאי השכר הנלווים לו ו"רוקמת תיאוריית קונספירציה".

העובדת: "המנכ"ל מתנקם"; הרשות: "נוהגים בה בכפפות של משי"

הפרשה המדוברת החלה באוגוסט 2011, אז נכנס בן מנחם לתפקידו. על פי הנספחים המצורפים לתיק, בן מנחם יזם פגישה עם מנהל כוח האדם ברשות, צבי צימרמן בעניינה של קוכנובסקי באוקטובר 2011. על אף שהטענות בתיק מופנות כלפי בן מנחם, צימרמן הוא שהגיש תצהיר שמלמד כי ההחלטה התקבלה על ידי בן- מנחם עצמו.

צימרמן כותב: "בסמוך לאחר שנתמנה מנכ"ל חדש לרשות, בחודש אוגוסט, ובעקבות ביקורת נוקבת אשר נמתחה על הרשות בדוח המבקר בסוגיית המינויים, החליטה הנהלת הרשות על רענון שדירת הניהול ותפקידים מרכזיים נוספים ברשות, לרבות מנהלי המדיה ולרבות הממונה על מעמד האישה והממונים על הטרדות מיניות במדיה".

בתרשומת שערך צימרמן לאותה שיחה שצורפה לתיק בית הדין כתב: "בפגישה עם המנכ"ל נדון נושא מינוי ממונה על מעמד האישה. סקרתי בפני המנכ"ל את ההתנהלות שהיתה עד היום בנושא המינוי של גב' קוכנובסקי לרבות העובדה שהיא בתפקיד מאז 2002. כמו כן, הסברתי את הכללים המחייבים בנושא מינוי מועמדת חדשה, לרבות מתן פומביות למספר רב של מועמדות. סוכם כי אזמן את גב' קוכנובסקי לפגישה כדי לשמוע עמדתה, בטרם נתחיל בהליך הפרסום".

בדצמבר עתרה קוכנובסקי באמצעות עורך דינה, בדראן סלאמה, לבית הדין. בתגובת הרשות לבית הדין נכתב כי "לרשות אין טענה בדבר תפקודה המקצועי של המבקשת בתפקיד הממונה על מעמד האישה ברשות, והסיבה היחידה בגינה מבקשת המשיבה לפתוח את האפשרות לשמש בתפקיד הממונה על מעמד האישה ברשות למועמדות אחרות הינו, כאמור, החלטה ניהולית בדבר הצורך לשנות ולרענן את התפקידים במרכזיים ברשות". הרשות דחתה בתגובתה את טענותיה של קוכנובסקי והגדירה אותן "מופרכות" וכי "לא היו דברים מעולם. כל החלטות הנהלת הרשות, בראשות המנכ"ל נעוצות בשיקולים מקצועיים וענייניים ושאינם נגועים בכל שיקול זר". עוד הוסיפה הרשות כי קוכנובסקי מעוניינת להישאר בתפקידה בשל תנאי השכר הנלווים לו ו"רוקמת תיאוריית קונספירציה".

חודש לאחר מכן, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה קוכנובסקי תשמש בתפקידה כממונה עד ה-7 מאי, תוך הסכמה שתוקם "ועדה בוחרת בהרכב מתאים, עליה יבואו הצדדים בדברים". בסופו של דבר, טוענת קוכנובסקי, מונתה ועדה "מטעם" ההנהלה, שחבריה הם אנטון איוב (חבר מליאת רשות השידור), אסתי אפלבאום (חברת ועד המנהל) וחיה בראל (מנהלת רשת השידורים לעולים ולחו"ל). כך או כך, מזה ארבעה חודשים תפקיד הממונה על מעמד האישה ברשות השידור, המעסיקה 1400 עובדים, לא מאויש.

הפתחות נוספת בפרשה נרשמה החודש כאשר הודיעו לקוכנובסקי, המשמשת בנוסף כמנהלת מרכז ההדרכה זה 16 שנים, כי משרדי מרכז ההדרכה צפויים לעבור מבניין המטה הנקרא "שערי צדק הישן" למתחם רשות השידור ברחוב שמאי. הנימוק של ההנהלה הוא שהיחידות הכפופות למנכ"ל צריכות להיות בבית שערי צדק ושהנכס ברחוב שמאי מרווח יותר. אך גם הוועדים המקצועיים מתנגדים למעבר וגם קוכנובסקי שטוענת כי ההחלטה תמוהה שכן המשרדים של מרכז ההדרכה משתרעים על 25 מ"ר לכל היותר, הנכס ברחוב שמאי צריך לעבור שיפוץ והתאמה כדי שישמש כמרכז הדרכה מאחר אין במקום אפילו כיתת לימוד וכי קיימים חדרים פנויים רבים שאינם מאוישים בשערי צדק.

"המנכ"ל שוב שם את נקמנותו האישית כמטרה עליונה, תוך פגיעה אנושה בעובדים וגם במבקשת אישית", כתבה קוכנובסקי בבקשתה. "העברת מרכז ההדרכה כיום משמעותה כמעט נידוי עבור המבקשת, ללא שהרשות אף טורחת להתאים את המקום לקיום מרכז הדרכה בטרם המעבר... הצורך בחדרים נוספים אינו אלא פיקציה וסיבה נוחה להתעמר במבקשת".

בתגובת הרשות לבית הדין נכתב באוגוסט: "מדובר בבקשה שלישית ואולם הדבר אינו מוכיח כל התנכלות, אלא מוכיח את התנהלותה חסרת תום הלב של המבקשת, אשר הציבה לה כמטרה לטוות לעצמה רשת ביטחון, על ידי כך שכל החלטה, בכל היבט הכרוך בנגיעה כלשהי למבקשת, מוכתרת מיידית בטענת ה'התנכלות' ומוצאת את דרכה לבית הדין. מקריאת בקשתה של המבקשת, העמוסה לעייפה בטענות שונות, עולה כי המדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית, אשר אין בה כל ממש. לא רק שאין כל כוונה לפגוע במבקשת, אלא ההיפך הוא הנכון - המשיבה פעלה בתום לב, בהתאם לכל דין, והקפידה לנהוג במבקשת "בכפפות של משי".

קוכנובסקי ורשות השידור סירבו להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות