16:57
מסע ההנחות שהעניקו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים לאהוד אולמרט נמשך אתמול (שני) במלוא המרץ. במשך שעה תמימה, בקול שקט ובקצב מהיר מאוד הקריאה נשיאת בית המשפט המחוזי מוסיה ארד את גזר הדין נגד ראש הממשלה לשעבר בפני עשרות המוזמנים שהתגודדו באולמה הצר.
אולי בניסיון לתקן את הרושם הקשה שהותירה הכרעת הדין מעוררת המחלוקת שלה ושל חבריה, השתמשה ארד הפעם בביטויים עזי מבע. היא סיפרה לקהל כיצד אולמרט היה מצוי "בניגוד עניינים חריף" כשהטה חסד ללקוחותיו של החבר הקרוב, השותף לשעבר וכספר המזומנים, עו"ד אורי מסר. היא הוסיפה שהמעשים שבהם הורשע אינם בגדר זוטות פרוצדורליות קלות ערך, אלא כאלה הפוגעים בטוהר המידות, בסדרי השלטון והמשפט ובאמונם של האזרחים בשירות הציבורי.
לרגעים היה נדמה שארד עומדת להשית על אולמרט מאסר בפועל שיומר בעבודות שירות, עונש שיערער את תוכנית "אורנים" הגדולה של חסידיו של ראש הממשלה לשעבר: חזרה למגרש הפוליטי. אולם ככל שהתקדמה בהקראת גזר הדין, כך הלך והתבהר לנוכחים שארד לא עומדת לחרוג מאופן ההתייחסות המקל שלה כלפי נאשם הצמרת. את עונש המאסר על תנאי והקנס הכספי שהשיתה עליו לבסוף נימקה ארד בעובדה שאולמרט נענש מספיק כשנאלץ להתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בצלה של העדות המוקדמת שמסר איש העסקים האמריקאי משה טלנסקי.
"אין צורך להכביר מלים על היותה של כהונת ראש הממשלה פסגת מאווייו של פוליטיקאי בישראל", הדגישו ארד וחבריה בגזר הדין, "הנאשם הגיע לפסגה זו, הספיק להגשים בה מהלכים בתחומים שונים ותכנן לדבריו להוציא לפועל תוכניות נוספות שבהן תלה תקוות למען המדינה ואזרחיה. כל אלה נגדעו באחת בשל הליך עדות מוקדמת וחקירה, שהסתיימו בסופו של יום בזיכוי". בין השורות לא הסתירו השופטים את אי הנחת שלהם מפער הזמנים בין גביית העדות המוקדמת להגשת כתב האישום, מההתקפות התקשורתיות התכופות שהיו מנת חלקו של הנאשם, ומהעובדה כי הקדנציה רבת הפעילות שלו כראש ממשלה הסתיימה באחת.
אולמרט עם סנגוריו בבית המשפט בירושלים, אתמול.
צילום: אי–פי
בתוך הקהל הרב שמילא אתמול את בית המשפט המחוזי בירושלים התרוצצה הלוך ושוב העיתונאית ונסה לאפא. כשאולמרט כיהן כראש ממשלה צילמה לאפא סרט עליו, שהסתיים באקורד צורם: התפטרותו מאונס מתפקיד ראש הממשלה. אתמול הגיעה לאפא לבית המשפט כדי להוסיף פרק נוסף לביוגרפיה המצולמת, פרק שהסתיים בסוג של הפי אנד: חיבוקים אמיצים בין אולמרט לפרקליטיו ואוהדיו המושבעים והופעה קצרה ומכובדת שלו בפני אמצעי התקשורת. אבל זהו סיום זמני בלבד לסאגה הזאת, שאיש לא יכול לחזות את קצה.
אולמרט רוצה מאוד לחזור לתפקיד ראש הממשלה. מקורביו מעריכים כי אם יזוכה במשפט הולילנד, דבר לא יעצור את שובו למשחק הפוליטי, גם לא ההרשעה בפרשת מרכז ההשקעות. אבל עוד לפני שהשופט דוד רוזן יכריע אם אולמרט קיבל או לא קיבל שוחד תמורת קידומה הנמרץ של מפלצת הנדל"ן הירושלמית, צפויה לו מערכה בחזית נוספת.
בשבועות הקרובים, אם לא יחולו תמורות בלתי צפויות, תגיש הפרקליטות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. הערעור יחייב את שופטי בית המשפט העליון לבחון מחדש את המסקנות שאליהן הגיעו שופטי אולמרט, מסקנות מהפכניות ברוחן, כאלה המתירות לפוליטיקאי הישראלי לקבל טובות הנאה שונות ומגוונות מידיהם של אינטרסנטים: מעטפות דולרים, מימון של סוויטת יוקרה, וכיסוי ערבות אישית לבנק בשווי מאות אלפי דולרים.
פסק הדין שעליו חתומים השופטים ארד, יעקב צבן ומשה סובל הגדיר מחדש את היחסים בין שלטון וכסף בישראל. הוא התיר לנבחרי הציבור חופש פעולה ומרחב תמרון כמעט מוחלטים באזור הדמדומים, והפך את ניסיונה של מערכת אכיפת החוק השברירית לתפוס חשודים נשואי פנים לכמעט בלתי אפשרי. קשה להניח היום שמידע מודיעיני על שר, ראש עיר או רגולטור שמקבל באופן סדרתי מעטפות תפוחות בדולרים יהפוך לחקירה משטרתית גלויה, ודאי לא לכתב אישום והרשעה. פסק הדין של שופטי אולמרט הוא הבשורה הטובה ביותר שקיבלו השנה נבחרי הציבור ואילי הון שמקיימים ביניהם ברית אינטרסים נסתרת. איש לא צפוי יותר לכבות להם את האורות באמצע המסיבה.
שופטי אולמרט מוטטו את הקיר הדקיק שהפריד עד כה בין ישראל לבין מדינות שהשחיתות והשוחד הפכו בהן לשגרה. "מסף מסוים הכוח מוחק את האשמה", כתב הסופר והעיתונאי האוסטרלי פיטר רוב על זיכויים הסדרתי של ראשי מדינה מהסוג האפל הזה: איטליה, שנים לפני ששופטי אולמרט חתמו על זיכויו וחוללו הבחנה חדה כל כך בין נאשמים חזקים לנאשמים חלשים.
הוסר הדגל השחור מעל מעטפות הכסף
שופטי בית המשפט העליון שדחו את ערעורו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון על הרשעתו כתבו בין השאר את הדברים הבאים: "בעולם שבו מזומנים הולכים ונעלמים, קבלה שיטתית של כספים באמצעות מעטפות מזומנים, בלא שכספים אלה מתועדים ונרשמים באופן גלוי... משמשת אינדיקציה ברורה לאי-כשרותם של התשלומים. מעל מעטפות מזומנים כאלה מתנוסס דגל שחור של אי-חוקיות". שופטיו של אולמרט חשבו אחרת, ובכך הם הסירו באבחת סכין חדה את הדגל השחור מהתורן.
פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל (מימין) עם פרקליט המדינה משה לדור.
צילום: גיא אסיאג
הערעור הצפוי מרגיז כמה ממקורביו של ראש הממשלה לשעבר. עו"ד רם כספי, לדוגמה, סבור כי הכנסת צריכה לחוקק חוק האוסר הגשת ערעור על זיכוי. פרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, הודיע כי "החלטה על ערעור היא בלתי ראויה בעליל". אנשים אחרים בסביבת אולמרט השמיעו כבר רמיזות ראשונות לכך שהגשת ערעור היא המשכו של המרדף האובססיבי שמנהל פרקליט המדינה משה לדור אחרי אולמרט. אל אלה הצטרפו בעיתוי מעורר תמיהה שני שופטים בבית המשפט העליון: נעם סולברג ויורם דנציגר, שקבעו בסוף השבוע האחרון כי עדיף לפרקליטות להימנע מערעור על החלטות שהתקבלו פה אחד. זהו אגב, אותו דנציגר שחשב שיש מקום לעכב את ביצוע מאסרו של הנשיא האנס משה קצב לאחר שקבע כי "סיכויי הערעור אינם משוללי יסוד" . זאת על אף שהרשעתו של קצב התקבלה פה אחד על ידי שלושה שופטים.
אולם לדור ואנשיו, המשוכנעים כי פסק הדין הזה מסיג את ישראל עשרות שנים אחורה, נחושים להעביר את סיפור העלילה הנפתל להכרעת נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, כדי שהוא וחבריו השופטים יחליטו באיזה סוג של מדינה אנחנו חיים, ואם בישראל, כמו במקומות נחשלים אחרים על הגלובוס, הכוח הוא שמוחק את האשמה.
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
