רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אסא כשר: ניתן לבצע ניסויים בחיילים אם זה תורם לבניין הכוח

הפילוסוף היה בעבר חבר בוועדה שאישרה את ניסוי האנתרקס בנח"ל. כשר בתגובה: לא היו דברים מעולם. זה סילוף של עמדתי בנושא

תגובות

ניתן לבצע ניסויים רפואיים בחיילים, בתנאי שאלו תורמים "לבניין הכוח הצבאי" - כך קובע הפילוסוף, פרופ' אסא כשר, בחוות דעת אתית שהגיש לבית המשפט והגיעה ל"הארץ", בנוגע לניסויים בחיילים.

כשר, ממחברי "רוח צה"ל" - הקוד האתי של הצבא, היה בעבר גם חבר בוועדה שאישרה את ניסוי האנתרקס בחיילי הנח"ל. על אף עבודתו עבור מערכת הביטחון במהלך השנים, הוא מונה כמומחה בלתי-תלוי על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בתביעה שהגישו ב-2008 18 חיילי צנחנים לשעבר נגד הצבא.

התביעה עוסקת במקרה שאירע בתחילת שנות ה-70. לטענת התובעים, גיוסם לצנחנים הותנה אז בהשתתפות בניסוי בגז עצבים. הניסוי נועד לבדוק פיתוח של המכון הביולוגי של נס ציונה, שכשל כבר בשלב ראשוני, כשנבדק על בעלי חיים. לדברי החיילים לשעבר, הניסוי נערך בניגוד לכל התנהלות אתית תקינה. בתחילת החודש פורסם באתר וואלה כי בית המשפט אימץ את הצעת גישור על פיה כל תובע יקבל 36 אלף שקלים והתיק נסגר.

כשר נשכר על ידי בית המשפט כדי לכתוב חוות דעת אתית בנושא, אותה הגיש בחודש פברואר השנה. לתפיסתו, ניסויים רפואיים על חיילים הם רצויים ואף מוצדקים. על אף שבעבר הוגדרו בעולם חיילים ואסירים כאוכלוסיות רגישות, כשר קבע כי "השתתפות חיילים בשירות חובה או בשירות מילואים בניסוי רפואי במסגרת הצבא, חייבת להיעשות על יסוד שיקולים של בניין הכוח או שיקולים של הפעלת הכוח. בנסיבות הניסוי הרפואי, רק שיקולים של בניין הכוח באים בחשבון. פירושו של דבר, שמטרת הניסוי הרפואי חייבת להיות כזו שתביא תועלת לחיילים, כך שתהיה בגדר בניין הכוח הצבאי".

בחוות דעתו בודק כשר אם יש הצדקה לדרוש מחיילים לסכן כעת את חייהם, על מנת לחסנם מפני סכנה קיצונית יותר בעתיד. כשר כותב כי "מותר לגרום לסכנה, בתנאי שהיא מיועדת להצלת חיי אדם. בדילמה שבין הערכים של חיי אדם, בהיבט מסויים, וכן אחריות ומקצועיות מצד אחד, לבין חיי אדם בהיבט אחר, מצד שני, ניתן להכריע בזכות הצד האחד ולסכן את חיי החיילים במגבלה על מטרת הסיכון ומידת הסיכון".

קובי גדעון / באובאו

כשר אף כותב כי אין איסור מוסרי להסתיר מחיילים פרטים מסווגים הנוגעים לניסוי. לדבריו, "בהקשר של ניסוי רפואי הנערך במסגרת הצבא, ייתכן שהיבטים מסויימים של הניסוי הרפואי יהיו מסווגים, על יסוד שיקולים של הגנה על בטחון המדינה. הדעת נותנת כי מוטב שהאויב לא יכיר היטב את היכולות של הצבא וגם לא את נקודות התורפה שלו.

לפיכך, ייתכן שחלק מן הפרטים של הניסוי הרפואי לא יימסרו לחייל המעוניין בהם כדי להחליט אם הוא מוכן להשתתף בניסוי הרפואי. אין להניח שתיאור הפעולות הנדרשות מן החייל או הערכת הסיכונים הצפויים יהיו מסווגים. לפיכך, הסודיות אינה פוגעת בשמירה על עקרון ההסכמה החופשית".

נושא הניסויים על חיילים בצה"ל עלה לסדר היום בשנת 2007, אז התגלה כי בין השנים 1998 ל-2006 נערכו ניסויים על חיילי נח"ל לבדיקת תרופה נגד האנתרקס. חיילים רבים סבלו מתופעות לוואי שונות, ותבעו את המדינה.

עמותת רופאים לזכויות אדם, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד, עתרה לבג"ץ בדרישה לעצור מיד את כל הניסויים בצבא. לאחר שאומצה הוראת פיקוד עליון מחמירה בכל הנוגע לניסויים, עתירה זו נמחקה. כשר היה חבר בוועדה שאישרה את הניסוי מלכתחילה. ועדת חקירה שהוקמה לאחר מכן מטעם ההסתדרות הרפואית, מצאה כשלים חמורים בניסוי.

פרופ' כשר דחה בתגובה את הטענות העולות בכתבה וציין כי מי שמעוניין לקרוא את חוות דעתו המלאה, יכול לפנות אליו בכתובת: asa.kasher@gmail.com. "כותרת הכתבה ומה שמתחתיה מייחסים לי את הדעה שאם ניסוי בחיילים תורם לבניין הכוח הצבאי כי אז הוא מותר. לא היו דברים מעולם. בחוות הדעת שלי אני בודק את הלגיטימיות של ניסויים רפואיים בחיילים, גם מנקודת המבט של האתיקה הרפואית, גם מנקודת המבט של האתיקה של ניסויים רפואיים, וגם מנקודת המבט של האתיקה הצבאית. מכל נקודת מבט כזו עולות מסקנות הדורשות מעורכי הניסוי לעמוד בתנאים מסוימים. כל אחת מהן היא תנאי הכרחי ללגיטימיות של הניסוי. אף אחת מהן, כשלעצמה, אינה מספיקה. רק כולן יחד מספיקות. דרישת האתיקה הצבאית, שחלק ממנה מצטט הכתב, היא אחת מדרישות רבות. אין שחר לטענה, כי אם היא מתקיימת מותר לערוך את הניסוי. זהו סילוף קיצוני של עמדתי".

לדבריו, "דרישות מיוחדות לניסויים בחיילים נדונות בחוות הדעת שלי בכמה הקשרים שונים, לא רק במסגרת הדיון באתיקה צבאית. לא מובאת אף מילה מן הדיונים הנרחבים בתנאים הנדרשים לקיום ניסויים בחיילים. אחת הדרישות שלי, לדוגמה, היא שניסויים כאלה לא ייערכו בחיילים חדשים, בבקו"ם או בהתחלת הטירונות. אין לדרישה זו ולדרישות רבות אחרות כדוגמתה שום זכר בכתבה". מצוין עוד כי "במהלך הניסויים בחיילים בשנות ה-80 עלתה על הפרק הצעה לערוך ניסויים כאלה באזרחים שאינם חיילים. בדיון שנערך בהצעה זו השתתפתי. הוא לא אישר שום ניסוי בחיילים וגם הסתיים בלא כלום. אין לזה שום קשר לפרשה שעמדה בפני בית המשפט, משום נקודת מבט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות