כתבי האישום שהגישה המשטרה נגד 14 פעילי המחאה החברתית שנעצרו בהפגנה בתל אביב לפני ארבעה חודשים, זכו היום (רביעי) לקבלת פנים צוננת במיוחד באולם בית המשפט: כבר בפתח הדיון הראשון בתיקים רמזה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי, כי המשטרה ניפחה את האישומים מעבר למידות הראויות, וקראה לצדדים להתפשר.

"אני לא בטוחה שנכון כי 14 התיקים יאוגדו לעניין אחד ועקרוני", אמרה השופטת. "רוב כתבי האישום הם לכאורה קטנים בהיקפם. צריך להביא את הפרשה לכדי סיום. שאזרחים שנראים נורמטיביים יחזרו למהלך חייהם הרגיל ולא יבלו בבית משפט פלילי. שני הצדדים צריכים להבין איך מחזירים את התיק הזה לפרופורציות המתאימות לו. זו קריאת הכיוון מצדי לגבי התיק", הבהירה השופטת. בהמלצתה, קבעו נציגי המשטרה להיפגש עם פרקליטי הנאשמים, ולנסות להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. עם זאת, שני הצדדים העריכו כי ברוב התיקים הסיכויים לפשרה נמוכים. 

בהפגנה של פעילי המחאה שהתקיימה ב-23 ביוני נעצרו 89 מפגינים. כעבור ימים ספורים הוגשו נגד 14 מהם כתבי אישום, כאשר באופן חריג ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם עד תום ההליכים. השופט צחי עוזיאל דחה אז את בקשת המשטרה על הסף: "לא מצאתי שעובדות כתב האישום הן כאלה המעידות על מסוכנות של המשיבים בעוצמה המצדיקה מעצר של יום אחד נוסף". מספר מפגינים הואשמו בתקיפת שוטר, הכשלת שוטר והתנגדות למעצר והשאר בהשתתפות בהתקהלות אסורה ובהתנהגות פסולה במקום ציבורי. 

לכל כתבי האישום צירפה המשטרה פרק כללי העוסק באירועי אותו ערב, גם אם אין להם קשר ישיר לנאשמים. "המפגינים צעדו לעבר רחוב אבן גבירול וגרמו נזק לבנק דיסקונט ברחוב דוד המלך פינת אבן גבירול, וכן ניפצו את הוויטרינות של בנק הפועלים ובנק לאומי במתחם גן העיר. הם התפרעו, השליכו ביצים ושפכו מים לעבר שוטרים במתחם גן העיר", נכתב בכתבי האישום.

יחידת התביעות של המשטרה ציינה גם כי היו ניסיונות לחסום את נתיבי איילון וכן רחובות ראשיים במרכז תל אביב. על החלטת המשטרה לצרף את הפרק הזה לכל כתבי האישום אמרה השופטת מרגולין-יחידי: "החלק הכללי נשמע לי ככזה המוביל להליך עקרוני ומורכב, כשבפועל האישומים הם מאוד קונקרטיים ובחלקם יש תוספות היכולות להיקרא כתוספות צבע שעשויות גם להיתפש כמיותרות". 

מחוץ לאולם בית המשפט התאספו אתמול עשרות פעילים של המחאה החברתית כדי להביע תמיכה בנאשמים. באו לחזק אותם גם חברי הכנסת ניצן הורוביץ (מרצ), דב חנין (חד"ש) ודניאל בן סימון (העבודה). בין הנאשמים גם עוזרו הפרלמנטרי של בן סימון, אייל אוסטרינסקי.

"כשאתה בא למחות אתה לא מצפה לקבל אות הצטיינות אזרחית, אבל בטח שאתה לא מצפה שיתנהגו אליך כמו עבריין", אמר אוסטרינסקי. "לבקר בבתי המשפט ולשבת על ספסלי נאשמים זה לא המקום לפעילים חברתיים. הוגשו פה כתבי אישום שרירותיים, בלי שיקול דעת". הוא טען כי המעצרים נבעו משיקולים פוליטיים. 

עו"ד גבי לסקי, המייצגת את גרין ונאשם נוסף, הבהירה כי לא תסכים לפשרה שבמסגרתה ידבק רבב במפגינים. "הנאשמים בסך הכל עשו שימוש בזכותם לחופש הביטוי וההפגנה", אמרה. "לטעמי כתבי האישום הוגשו כצעד הרתעתי על מנת למנוע מאחרים להמשיך ולהפגין נגד המדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה. זה שימוש לרעה בהליך פלילי". 

עו"ד אסף אבן-חן, שמייצג בשיתוף עם משרדו של עו"ד אביגדור פלדמן תשעה מהנאשמים, הביע התנגדות נחרצת לעסקאות טיעון. "בכוונתנו להוביל למחיקה מוחלטת של כתבי האישום", אמר.

יצוין כי השופטת טרם נחשפה לחומרי החקירה שבידי המשטרה, ועל כן נראה כי הביקורת שהשמיעה על כתבי האישום לא עסקה בטיב הראיות אלא בנוסח האישומים ובהליך העקרוני. 

במשטרה דחו את הטענות על שרירותיות ומסרו בתגובה לדברי השופטת: "הצדדים הסכימו להמלצת בית המשפט לערוך חשיבה נוספת לצורך קידום התיק ולבחון את הורדת הפרק הכללי מחלק מכתבי האישום, כמשתקף מפרוטוקול הדיון".