רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחת מכל 3 ישראליות תותקף מינית

אחרי 17:00, בבית, ובעיקר נגד גרושות. מדד חדש שסקר עבירות אלימות נגד נשים בישראל במשך כ-10 שנים נותן סימנים לפרופיל המועד לסכנה

תגובות

את פניו של שוטר הסיור שמיהר ביום שני לפני שבועיים לדירה ברחוב בלפור בבת-ים בעקבות קריאה על רצח, קידם החשוד בעצמו. "רצחתי אותה", אמר לו האיש והושיט את ידיו כדי שיעצור אותו. "אנחנו גרושים, היתה לנו מריבה", הוסיף. בחדר השינה הסמוך נמצאה גופתה של אסתר אברהם על הרצפה, כששמונה כדורי אקדח נעוצים בגופה.

אסתר אברהם היתה ברמת סיכון גבוהה להירצח. השילוב בין היותה גרושה לבין היותה עולה מאתיופיה מציב אותה - לפי מדד האלימות נגד נשים שהוכן לאחרונה במשרד לביטחון פנים, ונחשף כאן לראשונה - בסיכון מוגבר. מאז 2008 חלה עלייה תלולה בשיעור הגרושות מבין הנרצחות בישראל, ואילו נשים ממוצא אתיופי היו בשנה האחרונה 21% מכלל הנשים שנרצחו בישראל - כמעט פי 15 משיעורן באוכלוסייה, 1.5%.

הדו"ח, שכותרתו "נשים על הכוונת", הוכן לקראת היום נגד אלימות נגד נשים, שיצוין בחודש הבא במשרד לביטחון הפנים, במשטרת ישראל ובארגוני הסיוע לנשים.

מדד האלימות נבנה לפי נתוני הפשיעה המדווחים נגד נשים - רצח, שוד ואלימות מינית - מ-2003 ועד סוף 2011, ומתריע על מאפייני גיל, מצב משפחתי ודת של הקורבן בשנים אלה.

כך, למשל, לפי הנתונים, שיעור הרציחות הגבוה ביותר של נשים בשנים האחרונות היה בגיל 24-18 (שתי נשים לכל מאה אלף בממוצע), כשליש ממקרי הרצח התרחשו בתוך בית המשפחה ושליש נוסף ברחוב. מרבית מקרי הרצח אירעו לאחר חמש בערב, ובשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במקרי הרצח בשעות הלילה המאוחרות ובסוף השבוע.

פילוח הקורבנות לפי דת מצא כי שיעור הנשים המוסלמיות והדרוזיות שנרצחו היה יותר מכפול משיעור היהודיות (שתי נשים בממוצע לעומת אשה אחת, בהתאמה לכל מאה אלף). עם זאת, נתונים שהוצגו השנה בכנסת הראו כי בכל הנוגע לנשים שנרצחו על ידי בני זוגן, מספר הנשים הערביות עלה במעט, אבל גדל מאוד מספר הנשים היהודיות: ב-2009 נרצחו 11 נשים, מהן שתי יהודיות, ב-2010 נרצחו 15, מהן חמש יהודיות ואילו ב-2011 נרצחו 24, מהן 13 יהודיות.

בארגוני הנשים הסבירו כי הפער נובע מכך שבחברה הערבית יש עדיין נשים שנרצחות ולא מדווחות, ונרשמות בקטגוריית נעדרות. "המשטרה לא יכולה להכריז על רצח בלי הגופה", אומרת רבקה נוימן, מנהלת אגף לקידום האשה בוויצ"ו, ומציינת כי כדי להבין את התמונה הנרחבת, יש לדעת את מספר הנעדרות כיום בחברה הערבית.

פערים גדולים בין הדתות נמצאו גם במקרי האלימות המינית - ובדו"ח צוין במיוחד כי ההפרש נובע מ"תת-הדיווח המובנה" על פשיעה בחברה הערבית. כך, בעוד שהנשים היהודיות הן 76% מכלל אוכלוסיית הנשים בישראל, הן מהוות 83% מקורבנות התקיפה המינית. הנשים המוסלמיות, לעומת זאת, הן כ-16% מכלל הנשים בישראל, אך מהוות 6.5% מכלל התקיפות המיניות נגד נשים. 80 מכל 100 אלף נשים יהודיות חוו אלימות מינית, לעומת כ-20 מקרים לכל 100 אלף נשים בקרב בנות הדתות האחרות בישראל.

על פי נתוני המדד לאלימות נשים, עבירות מין הן עדיין סוג העבירה שבו שיעור הנשים שנפגעות היה ונותר גבוה בצורה משמעותית - פי 3.5 - משיעור הגברים. בין השנים 2011-2003 היו כ-60 מקרי אלימות מינית נגד נשים לכל 100 אלף נשים, לעומת כ-17 בממוצע לכל 100 אלף גברים. הנתון המדאיג ביותר הוא שכמחצית מקורבנות האלימות המינית הן קטינות, ושיעור הקטינות והצעירות (עד גיל 24) גדול בהרבה מזה של הנשים המבוגרות יותר (קרוב ל-200 מקרים בממוצע לכל 100 אלף נערות וצעירות, לעומת כ-75 ופחות לכל 100 אלף נשים מעל גיל 25).

מניתוח הנתונים על פי מצבן המשפחתי של הנשים עולה כי בדומה למקרי הרצח, גם במקרי תקיפה מינית, שיעורן של הנשים הגרושות גבוה בהרבה משל יתר הנשים (כ-150 מקרים בממוצע לכל 100 אלף נשים). ואולם בעוד שמאז 2004 נרשמה מגמת ירידה במספר המקרים בקרב גרושות, חל גידול משמעותי במספר מקרי האלימות בקרב רווקות (מ-60 מקרים לכל 100 אלף נשים ב-2003 עד ל-100 מקרים לכל 100 אלף נשים ב-2010).

עצרת ליום המאבק באלימות נגד נשים
דניאל בר און

המדד מצביע גם כי רוב מקרי האלימות המינית - יותר מ-40% מאלו שדווחו - התרחשו בביתו של הקורבן או של התוקף, נתון המעיד כי במקרים רבים יש היכרות מוקדמת בין הקורבן לתוקף. 10% נוספים התבצעו במוסד חינוכי כלשהו, כגון בתי ספר ואוניברסיטאות.

מרבית המקרים אירעו בשעות העבודה, בין השעות 16:00-08:00, ובשנים האחרונות חלה גם עלייה משמעותית במספר מקרי התקיפות המיניות בשעות הלילה המאוחרות ולפנות בוקר, בעיקר בסופי שבוע.

בסקר שנערך בינואר 2012 לבדיקת מידת הביטחון שחשות הנשים בישראל נמצא כי רובן חוששות עדיין לביטחונן האישי בכל הקשור לעבירות מין במקומות העבודה, במקומות הבילוי ובתוך הבתים. לפי הסקר, בו השתתפו 800 נשים מכל המגזרים בישראל, 76% מנשים היהודיות ו-79% מנשים הערביות דיווחו כי הן חיות "בחרדה מתמדת" מפני תקיפה מינית.

לפי הסקר, אחת מכל שלוש נשים תותקף מינית במהלך חייה. בעוד שבאוכלוסייה הכללית דיווחו 16% מהנשים כי הותקפו מינית על ידי אדם זר, במגזרים השונים נרשמו שיעורים גבוהים יותר - הגבוה ביותר בקרב נשים מהמגזר הרוסי, ש-38% מהן דיווחו כי הותקפו מינית על ידי גבר זר לפחות פעם אחת בחייהן.

14% מהנשים היהודיות דיווחו בסקר כי הותקפו מינית בטרם מלאו להן 16. במרכזי הסיוע לנשים ציינו כי 30% מהפניות אליהם בשנה הן מצד מתלוננות שנפלו קורבן לעבירת מין כשהיו מתחת לגיל 12, ואולם החליטו להתלונן רק בגיל מאוחר יותר על התוקף. לדבריהם, מדי שנה מתקבלות במרכזים כ-40 אלף פניות, מחצית מהן דיווחו כי נפלו קורבן לאונס, לניסיון אונס או לאונס קבוצתי.

באשר למקרי שוד, מצביעים הנתונים על ירידה במעשי שוד כלפי נשים - כאשר אם בשנת 2003 שיעור הנשים היה גבוה יותר משיעור הגברים בקרב קורבנות שוד, מאז 2005 חלה ירידה ניכרת במספרים אלו, וגברים נשדדים פי 1.5 בממוצע מנשים (35 לכל 100 אלף גברים, לעומת כ-25 לכל 100 אלף בקרב נשים).

כמו כן, אלמנות וגרושות חוו מקרי שוד רבים יותר לאורך כל השנים לעומת רווקות ונשואות (כ-100 מקרים בממוצע לכל 100 אלף נשים, לעומת כ-40 מקרים בקרב נשואות, ו-10 מקרים בקרב רווקות), וכך גם בנות 65 ומעלה ובנות 24-18, שבלטו מול יתר קבוצות הגיל (כ-60 ו-50 מקרים לכל 100 אלף נשים בהתאמה). מרבית מקרי השוד מתבצעים בין השעות 04:00-20:00 ומעל למחציתם מתרחש ברחוב.

בפילוח לפי דת, נמצא כי נשים יהודיות נשדדות בשיעור גבוה מאוד בהשוואה לדתות אחרות (כ-30 מקרים בממוצע לכל 100 אלף נשים בשנים האחרונות, לעומת פחות מ-10 מקרים בקרב נשים מוסלמיות).

מהמשטרה נמסר בתגובה כי הם "רואים בחומרה" את עבירות האלימות כלפי נשים, ומפעילים "מערך ייעודי מקצועי ומיומן בתחום, הפרוס בכלל יחידות המשטרה ומלווה מקצועית על ידי מדור נפגעי עבירה, ומקיים הכשרות ובקרות באופן עקבי וצמוד". כמו כן ציינו כי "המשטרה מקיימת קשר הדוק עם שירותי רווחה שונים וארגוני סיוע וכן חברה בוועדה בין-משרדית העוסקת ברצח נשים על ידי בני זוגן", וכי "בשנים האחרונות מתנהל ניסוי בכ-16 תחנות משטרה, במסגרתו משולב עובד סוציאלי בתחנה ומלווה מתלוננות, חשודים וצוותי חקירה". מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, רותם פלג, הוסיף כי "נתוני המחקר ישמשו כדי להבין טוב יותר את התופעה ואת המצוקות והצרכים של קהלים שונים בחברה הישראלית ובהן גם הנשים".

ואולם בארגוני הנשים מוחים כי גם אם חלה התקדמות ביחס המשטרה, עדיין התופעה חמורה. "רוב הפגיעות לא מגיעות למשטרה ורוב התיקים שכן מגיעים למשטרה - נסגרים על ידה", אומרת קדם ברט, מנהלת מרכז סיוע תקיפה מינית ואונס בירושלים. לדבריה, רק 20% מהמקרים מדווחים, ו-75% מהתלונות נסגרות עוד במשטרה ולא מגיעות לכדי כתב אישום. "המשטרה עברה תהליך עם אלימות מינית, יש היום נהלים חדשים, והמשטרה גם נמצאת בביקורת של התקשורת, וזה עושה את האפקט שלו", היא אומרת, "אבל עדיין הנתונים קשים. אחת מכל ארבע נשים עוברת ניסיון אונס זה נתון קשה". ברט הוסיפה כי "הנושא הזה לא ייפתר לפני שיהיה פה ראש ממשלה שיקבע שהנושא הזה עומד בראש סדר העדיפויות וייתן לשם כך תקציבים מתאימים. זה לא רק המשטרה, זה נושא שצריך לקבל תשומת לב של כל המערכות במדינה".

דברים דומים הוסיפה נוימן מוויצ"ו. "המספרים לא משנים, השורה התחתונה היא שנשים בישראל נרצחות ורצח זה לא גזרה משמיים", היא אומרת. "עושה רושם שהרשויות תופשות רצח נשים ככזה. החוק למניעת אלימות במשפחה יציין השנה 21 שנים, והעובדה היא שיש עוד הרבה מה לשפר ולתקן", ציינה נוימן והצביעה, בין היתר, על מנגנון הוצאת צווי הרחקה. "המנגנון היום מסכן את האשה. בשורה התחתונה, האשה היא זו שמבשרת לגבר האלים על ההרחקה שלו ולא המשטרה, וזו רק דוגמה קטנה למה עוד אפשר לעשות".

מופתעות מהנתונים? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק שלכן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות