לראשונה בישראל אישר בית משפט גירושים של זוג הומואים. בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן קיבל את תביעתם של הפרופ' עוזי אבן והד"ר עמית קמה, והתיר את נישואיהם. פסק הדין התקדימי התקבל בניגוד לעמדת המדינה, שלפיה הסמכות הבלעדית לאשר גירושים נתונה בידי בית הדין הרבני. בישראל אין הליך רשמי לביטול נישואים אזרחיים ובית הדין הרבני כלל אינו מכיר בברית הזוגיות בין בני אותו מין. השופט יחזקאל אליהו הבהיר בפסק הדין כי הוא מתבסס על בג"ץ בן ארי, שבו הורה בית המשפט למדינה לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין של חמישה זוגות גברים, שנישאו בקנדה, מרווק לנשוי.
"משהורה בג"ץ על רישום הנישואים אין הדעת נותנת וסובלת כי התובעים אשר החליטו בהסכמה משותפת לפרק את קשר הנישואים יישארו כבולים זה לזה. הדבר נוגד את זכויות וחירויות הפרט, מנוגד לחוקי היסוד ולערכים בסיסיים של צדק ושוויון", כתב השופט אליהו בפסק הדין. "במקרה זה, אך טבעי כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הטבועה הנתונה לו ויורה על התרת הנישואים. בנסיבות אלה כאשר בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בתביעה ובכל מקרה אינו הפורום הנאות לדון בה, חובה על השופט היושב בדין להפעיל את הסמכות הנתונה לו וליתן לתובעים את הסעד לו עתרו", סיכם.
אבן וקמה נישאו בנישואים אזרחיים בקנדה לפני שמונה שנים. בשנת 2009 עלו נישואיהם על שרטון ומאז הם חיים בנפרד. לפני כשנה וחצי אישר בית המשפט לענייני משפחה הסכם פירוד שערכו במסגרת ההליכים לסיום קשר הנישואים. בהיעדר הליך מסודר לביטול נישואים אזרחיים בישראל, הם ביקשו מבית המשפט להמליץ למשרד הפנים למחוק את הרישום. השופט פאול שטרק נענה לבקשתם: "כיום אין כלים כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, אולם בקשת באת-כוח הצדדים נראית הגיונית ביותר. ממליץ למשרד הפנים למחוק את הרישום. הרישום היה על פי בקשת הצדדים בעקבות הליך בחו"ל וכיום התרוקן מכל תוכן", קבע.
אולם חרף המלצת בית המשפט ופניות חוזרות ונשנות במשך תקופה ארוכה, סירב משרד הפנים למחוק את רישום הנישואים. לאבן וקמה לא היתה אפשרות לפנות לבית משפט בקנדה, משום שבניגוד לנישואים, הגירושים הם הליך שיפוטי שאינו מתאפשר לזרים. במצב זה, פנו לבית הדין הרבני בתל אביב. לדבריהם, בית הדין הרבני סירב לקבל את התביעה ולפתוח תיק גירושים. הם מעידים כי פנו מדי יום לבית הדין הרבני, אך ללא הועיל – בית הדין סירב לפתוח את התביעה ולקבלה מאחר ודין תורה אינו מכיר בנישואים של בני אותו מין. לבסוף, עתרו לפני כחודשיים לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, באמצעות עו"ד יהודית מייזלס.
הנתבע, משרד הפנים, דחה את טענותיהם. "היות והמבקשים משכו בקשתם מבית הדין הרבני לאחר שלושה ימי עבודה בלבד, לא ניתנה לבית הדין הרבני האפשרות לפתוח תיק ולהידרש לבקשת המבקשים לגופו של עניין. בדיקתנו העלתה כי בית הדין הרבני לא סירב לפתוח את התיק ולהידרש לבקשה, וכי אין כל מניעה מצד בית הדין הרבני לקבל את תיקם של המבקשים לרישום", נכתב בתגובת המדינה. משרד הפנים סבר כי על אבן וקמה לפנות שוב לבית הדין הרבני. השופטת אליהו קבע כי אין טעם בפנייה חוזרת לבית הדין הרבני, אשר ממילא אינו מכיר ב"משכב זכר" ולכן נישואים אלה בטלים מעיקרם.
"העובדה כי בית הדין הרבני לא פתח את התיק לתובעים, מיד עם הגשתו וביקש שהות לבדוק את העניין, מדברת בעד עצמה. בית הדין הרבני, על פקידיו, לא ידע כלל כיצד להתמודד עם התביעה. בנסיבות אלה טענות המשיב/הנתבע כי התובעים מיהרו להגיש התביעה בבית המשפט כעבור שלושה ימי עבודה בלבד ובטרם ניתנה כל החלטה בעניינם – טוב אם לא היתה נטענת כלל", כתב השופט אליהו. "כלום דבר רגיל הוא שבית הדין הרבני או כל ערכאה אחרת מבקשת שהות כדי להחליט אם לפתוח ולקבל את התביעה המוגשת בפניה?", תמה. הוא קבע כי בעצם ההשתהות הפקיע בית הדין את סמכותו לדון בתביעה.
אבן וקמה מבהירים כי זו לא רק החלטה סמלית והיא תשפיע ישירות על חייהם. כך למשל, אבן מנהל זה שנתיים וחצי מערכת יחסים עם אזרח הולנדי, המתגורר עמו בארץ. לדבריו, כאשר ביקש להעניק לבן זוגו אשרת שהייה קבועה, דחה אותו משרד הפנים – בטענה שאבן כבר נשוי לאדם אחר. במצב הקיים, נדרש בן זוגו לחדש את אשרת השהייה בארץ לעתים תדירות והוא אינו יכול לעבוד בישראל. אתמול העריך אבן כי זה לא סוף המאבק. "זה עוד נדבך, אבל בוודאי זה יסתיים בבג"ץ, אלא אם כן משרד הפנים יגלה פתאום פתיחות ונאורות, שהוא הסתיר עד היום", אמר.
"בפן האישי, הרגשות שלי מעורבים", אמר קמה. "מצד אחד אני שמח שהיה לי את האומץ ואת החוצפה לעשות את הצעד הזה. מצד שני, מדובר בגירושים, בסיום של פרק שהיווה מחצית מחיי. יש בזה מידה מסוימת של צער וכאב". לדבריו, "הדבר החשוב ביותר זה שהצלחנו לסדוק את ההגמוניה של הרבנות בישראל. מבחינתי, גם אם מדינת ישראל תערער וגם אם הדרך תימשך הלאה, פסק הדין מראה על התחלת הערעור של הרבנות. השמחה הגדולה שלי היא בזה שאנחנו אולי פרצנו דרך לא רק עבור הקהילה ההומו-לסבית. אם ישנו זוג הטרוסקסואלי שייעזר בתקדים שלנו, ארגיש שהשגתי הישג יפה".
פסק הדין עשוי להשפיע לא רק על זוגות חד-מיניים, אלא גם על בני זוג הטרוסקסואלים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל. "לראשונה בישראל, בית המשפט לענייני משפחה מכיר בגירושים אזרחיים ובזכותם היסודית של אנשים לא רק להיכנס למוסד הנישואים אלא גם לצאת ממנו. זו זכות יסודית ובסיסית של כל אדם", אמרה עו"ד יהודית מייזלס, המייצגת את אבן וקמה. לדבריה, פסק הדין קובע שני תקדימים: "זו פעם ראשונה שערכאה שיפוטית דנה באופן מהותי בתביעת גירושים בין בני זוג חד- מיניים שנרשמו כנשואים בישראל. זו גם פעם ראשונה שבני זוג, ששניהם יהודים, התגרשו בישראל שלא בפני בית הדין הרבני".
אבן הוא ממייסדי הכור הגרעיני בדימונה והיה חבר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון, מטעם מרצ. קמה הוא מרצה בכיר לתקשורת במכללה לתקשורת עמק יזרעאל והיה המנכ"ל הראשון של האגודה ההומו-לסבית. זו לא הפעם הראשונה שהם קובעים תקדימים ופורצים דרך לקהילה הגאה. בשנת 1996 זכו בתביעה נגד אוניברסיטת תל אביב ובית המשפט הורה לה להעניק לקמה את הזכויות המגיעות לבן זוג של חבר סגל. בשנת 2009 אישר להם בית המשפט לאמץ רשמית את יוסי אבן-קמה, שהתגורר עמם משנת 1994, לאחר שנזרק מביתו בשל נטייתו המינית. זאת היתה הפעם הראשונה שבית משפט בישראל אישר לזוג חד-מיני לאמץ ילד שאינו בן ביולוגי של אחד מהם.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
