18:06
הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דן אתמול בעתירות נגד חוק ועדות הקבלה, המתיר ליישובים קהילתיים בישראל לסנן מועמדים למגורים באמצעות ועדות קבלה וקריטריונים שנקבעים בתקנון היישוב. זה היה הדיון האחרון בעתירות שהגישו כמה ארגונים, באמצעות המרכז המשפטי עדאלה, והאגודה לזכויות האזרח. השופטים לא הכריעו אתמול, ופסק הדין יינתן במועד אחר.
בדיון, שהתמקד בסוגיות משפטיות עקרוניות של החוק שאושר בשנה שעברה, הפנו השופטים שאלות לשני הצדדים, המלמדות משהו על עמדותיהם ביחס לחוק. השופט סלים ג'ובראן הזכיר את משפחת זבידאת שנדחתה בעבר על ידי ועדת הקבלה ביישוב רקפת, אך קיבלה לבסוף מגרש לבנייה לאחר התערבות בג"ץ.
ג'ובראן מתח ביקורת על קריטריון "ההתאמה החברתית", שלפיו נדחו בני הזוג. "מהי ההגדרה של התאמה חברתית, זה נושא עמום", שאל השופט. "אתן את הדוגמה של הזוג זבידאת, בוגרי בית הספר לארכיטקטורה. עליהם נאמר שיתקשו להשתלב בטבעיות בחברה. השאלה אם זה לא מביא למצב שוועדה יכולה לקבוע גורל של אדם כזה אחר, ואני מסופק, במצב כזה, אם חתן פרס נובל יוכל להשתלב בקהילה".
היישוב יובלים בגליל, המפעיל ועדת קבלה. השופט גרוניס תהה אם החוק פוגע בכלל בזכות כלשהי צילום: דרור ארצי.
נציג המועצות האזוריות, עו"ד ירון מאיר, הסביר בתגובה שאדם משכיל, בעל כל המעלות, החסר תכונות להשתלבות ומסתגר ואינו מחויב להחלטות הרוב, לעזרה בקהילה, אינו מתאים להיות בקהילה קטנה.
הנשיא גרוניס שאל את העותרים מהי הזכות החוקתית שהחוק פוגע בה, ומדוע לא יחכו למקרים קונקרטיים של בקשות קבלה וייבדקו איך הן מתנהלות. הוא הצביע על כך שבחוק מופיע סעיף נגד אפליה. "התקפה מופשטת על חוק בעל סעיף לאיסור אפליה היא רחבה מדי. אם זה הכל (הסעיף נגד אפליה) ‘כאילו', אז צריך לבדוק את זה במקרה קונקרטי", אמר .
עו"ד סוהאד בשארה, מעדאלה, טענה בתשובה שהחוק מדיר כל מי שאיננו מתאים. לדבריה, "יש לי טקסט ואני מתעסקת רק אתו. הוא אומר שאני רשאית, ב-42% מהיישובים במדינה, להדיר כל מי שאינו מתאים. פסקת איסור האפליה אינה רלוונטית, כי העיקרון שקובע החוק הוא הדרה על רקע תרבותי, שאינו שונה מרקע של לאום".
עו"ד גילי גן-מור, מהאגודה לזכויות האזרח, חיזק את דברי בשארה. לדבריו, "יש פה בעצם מנגנון מפלה שלא ניתן ליישם אותו באופן שוויוני. המנגנון אינו מבוסס על תנאים ברורים, קלים להפעלה. בדיור ציבורי, למשל, יש קריטריונים, אבל פה יש הקצאת קרקע של מדינה וקבוצת אנשים בודקת אם אדם מתאים ליישוב או לא. זה לא מנגנון שוויוני אלא מנגנון שרירותי לחלוטין".
נציגי המשיבים לעתירה, ובהם הכנסת ומינהל מקרקעי ישראל, חזרו על טענתם שהעתירה מוקדמת מדי ושמוטב להמתין למקרים קונקרטיים. עוד טענו כי העותרים התעלמו מסעיף איסור האפליה.
עו"ד אייל ינון, שייצג את הכנסת, טען שהחוק מכיר בשני אלמנטים: הראשון הוא שהתיישבות קהילתית תואמת את הטבע האנושי לחיים במסגרת קהילה מגובשת. השני הוא שהחוק מחזק את הפריפריה. לדבריו, החוק מנסה לגשר על אינטרסים מתנגשים, ואינו עושה בהם שימוש לרעה לצרכים לא לגיטימיים.
הוספת תגובה
- 7minus
- 2plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
