טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיוטת האישום המקורית נגד ליברמן - מהלבנת הון ועד הטרדת עד

הגרסה המקדימה לתיק התביעה של הפרקליטות נגד שר החוץ ב-2011 כללה שורה של אישומים, שלבסוף נמחקו פרט לפרשת השגריר. אלה פרטיהם

תגובות

עם פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק המרכזי נגד שר החוץ אביגדור ליברמן היום (חמישי) והגשת אישום מרוכך ורזה בפרשת השגריר מבלרוס,  ניתן לראות כי עמדת הפרקליטות לגבי התיק באפריל 2011 היתה שונה בתכלית – אז החליטה להגיש נגד ליברמן, בכפוף לשימוע, כתב אישום חמור בעבירות של הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים והטרדת עד.

בטיוטת האישום שהעבירה הפרקליטות לליברמן ב-2011 ונחשפה ב"הארץ", טענה הפרקליטות כי בזמן שכיהן כח"כ וכשר בממשלת ישראל, ליברמן ניהל מערכת עסקים חובקת עולם שאליה זרמו מיליוני דולרים מבעלי אינטרסים בישראל. הפרקליטות טענה כי ליברמן ניהל מערכת הסוואה שיטתית וסבוכה מעבר לים במטרה למנוע מהרשויות, ובראשן מבקר המדינה, לגלות את האמת על פעילותו הכלכלית, ובכך הפר את אמונו של הציבור בישראל.

על פי טיוטת האישום, בשלהי 1997 ליברמן פרש מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה והקים שתי חברות: "נתיב אל המזרח ישראל" וחברה בעלת שם דומה בקפריסין. החברות עסקו במגוון פעילויות עסקיות, ובעיקר בסחר בעץ בין מזרח אירופה למדינות שונות, בהן ישראל.

שר החוץ אביגדור ליברמן
אוליבייה פיטוסי

ב-1999 נבחר ליברמן לראשונה לכנסת. הפרקליטות טענה כי בתקופתו כח"כ המשיכו לזרום אל חברותיו מאות אלפי דולרים מאנשי עסקים בעלי אינטרס בישראל. בשנת 2000 קיבלה חברה קפריסאית בשליטתו 100 אלף דולר, שמקורם בחברת פלצ'ק האוסטרית שבבעלות איל ההון מרטין שלאף. באותה עת זרמו לחברה 500 אלף דולר משותפו של שלאף, איש העסקים האוסטרי רוברט נוביקובסקי – מי שעמד גם מאחורי ערבות בסך מיליון דולר שהועמדה לרשות מפלגת ישראל ביתנו ב-1999.

באוגוסט 2001 העבירה חברת פלצ'ק שבשליטת שלאף 650 אלף דולר לחברה הקפריסאית שלפי החשד הוקמה על ידי ליברמן. באותה שנה התמנה ליברמן לתפקיד שר התשתיות. הפרקליטות טענה כי זמן קצר לאחר המינוי מכר ליברמן את חברת "נתיב" הקפריסאית לחברו הקרוב, איש העסקים המנוח יוסף שולדינר, שהיה ראש הקהילה היהודית באנטוורפן, בסכום של 610 אלף דולר. הוא דיווח על כך למשרד מבקר המדינה, אך לטענת הפרקליטות, היתה זו עסקה פיקטיבית וליברמן נותר בעל השליטה בחברה.

הפרקליטות טענה כי יום לאחר מינויו לשר התשתיות במארס 2001, הורה ליברמן לעורך דינו יואב מני, לשנות את רישום בעלי הזכויות והשליטה בחברה הקפריסאית Mountain View שבשליטתו, על שם מקורבו ונהגו לשעבר, איגור שניידר. ליברמן דיווח למבקר המדינה כי התנתק מהחברה, הפרקליטות טענה כי המשיך לשלוט בה.

במאי 2001 זרמו ל-Mountain View 500 אלף דולר מחברה שנשלטה על ידי חברו הקרוב של ליברמן – איש העסקים מיכאל צ'רנוי. הפרקליטות טענה כי בשבתו בתפקידים ממלכתיים ליברמן פעל להחזיר לצ'רנוי את הדרכון הישראלי שנשלל ממנו, ובעניינים אישיים נוספים.

על פי החשד, ב-2001 הקימו עו"ד יואב מני וליברמן חברה נוספת באיי הבתולה, שלאחר גלגולים שונים נקראה Mayflower capital premier. לטענת הפרקליטות, על מנת להסתיר את שליטת ליברמן בחברה היא נרשמה כמוחזקת בנאמנות עבור חברה אחרת בה שלט הנהג שניידר. בשנים 2002-2008 נרשמו לחברה הכנסות של יותר מ-6 מיליון דולר. רוב התקופה כיהן ליברמן בתפקידים ציבוריים.

ביולי 2003, בעת שליברמן כיהן כשר התחבורה, זרמו לחברה 500 אלף דולר שמקורם בחברה שנשלטה על ידי ידידו של ליברמן, היהלומן דן גרטלר. הפרקליטות טענה כי בין החברה של גרטלר לזו שנשלטה על ידי ליברמן, נחתם חוזה פיקטיבי: הסכום ששולם הוגדר כ"עמלת תיווך בעסקת סוכר", כשבפועל הועברו הכספים עבור פעילות אחרת.
על פי הפרקליטות, באותה תקופה רשמה החברה מאיי הבתולה סכום של 3.5 מיליון דולר עבור עסקה אחת, וכמה ימים לאחר שנכנס הכסף העבירה 2.5 מיליון דולר לחברה אחרת באיי הבתולה בשם "רושל פיינשל". בעל הזכויות בה היה חברו של ליברמן, שולדינר, שלטענת הפרקליטות שימש איש הקש של ליברמן במכירת חברת נתיב אל המזרח קפריסין.

ב-2007, בעת שליברמן כיהן כשר לעניינים אסטרטגיים, זכתה חברת Mayflower capital premier לתשלומים קבועים בסך כולל של 230 אלף דולר מחברה שנשלטה על ידי איש העסקים היהודי דניאל גיטנשטיין, חברו של ליברמן מילדות ואחד מראשי הקהילה היהודית במולדובה. ב-2008 זכתה החברה באיי הבתולה לתשלום של 455 אלף דולר מחברה נוספת בשליטת גיטנשטיין.

בין יולי 2004 לאפריל 2006 עזב ליברמן את הכנסת ושב לעסקים פרטיים. בתחקיר "הארץ" נחשף כי באותה תקופה הקימה בתו מיכל חברה בשם מ.ל. 1. לטענת הפרקליטות, מיכל ליברמן ויועצו של ליברמן, שרון שלום, פתחו חשבון בנק ונרשמו כמורשי החתימה של החברה. הם חתמו על הצהרת נהנה בחשבון שבה דווח כי החברה היא הנהנית היחידה בחשבון וכי הם בעלי השליטה בה.

הפרקליטות סברה כי בפועל שלט ליברמן בחברה ונהנה מהכנסות של מיליונים שהמשיכו לזרום לחברה גם אחרי ששב לכנסת ולממשלה. עד תחילת 2008, כשליברמן כיהן כח"כ וכשר לעניינים אסטרטגיים, נהנתה החברה מהכנסה חודשית קבועה של 65 אלף דולר מחברה בה שלט גיטנשטיין. הפרקליטות טענה כי התשלום הוגדר כ"דמי ייעוץ" למרות שלא היה כזה, ולמעשה מרבית ההכנסות של חברת מ.ל. 1, שהסתכמו ב-2.8 מיליון דולר, שימשו את ליברמן עצמו. בתקופה בה כיהן ליברמן בתפקידים ממלכתיים נכנסו לחשבונות החברה יותר ממיליון דולרים.

ב-2006 נפתחה החקירה הנוכחית נגד ליברמן בחשד שניהל בסתר עסקים בעת כהונתו בתפקידים ציבוריים. אחד המוזמנים לחקירה היה אנדי בויאנג'ו, שהיה בשנים 2001-1998 מנכ"ל חברת נתיב אל המזרח. ב-2007 ביקש ליברמן ממזכירת החברה ילנה וינשטיין להתקשר לבויאנג'ו ולקבוע עמו פגישה. הפרקליטות טענה כי ליברמן הנחה  אותה להסתיר מבויאנג'ו כי הוא עומד מאחורי היוזמה והתייצב לפגישה במקומה. בפגישה שוחח עם בויאנג'ו על החקירה שהתנהלה נגדו, ובעקבות זאת ייחסה הפרקליטות לליברמן עבירה של הטרדת עד.

במארס 2009, עם מינויו של ליברמן לשר החוץ, הוא מינה את בן אריה ליועץ במטה המדיני שלו. מאוחר יותר עודד ליברמן את בן אריה להתמודד על משרת שגריר ישראל בלטביה. מכל הפרטים שנמנו, כתב האישום הסופי נגד ליברמן יכלול אך ורק את פרשת השגריר. לליברמן יוחסו בטיוטת האישום המקורית עבירות של הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והטרדת עד. מכל אלו נותר כעת אישום בעבירת מרמה והפרת אמונים בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות