שיאנית הפיצויים בין שופטי ישראל בגין סחבת משפטית עדיין מועסקת בהנהלת בתי המשפט כממונה על הטמעת מערכת מחשוב התיקים בקרב השופטים. כך נודע ל"הארץ". בגין עיכוביה של השופטת בדימוס מיכאלה שידלובסקי-אור במתן פסקי דין נאלצה המדינה לשלם פיצויים בסך 305 אלף שקלים – סכום הפיצויים הגבוה ביותר ששולם עד כה בגין התנהלותו של שופט אחד,  ובכל זאת, הנהלת בתי המשפט בחרה להמשיך להעסיקה עד היום.

שידלובסקי-אור כבר זכתה בעבר לביקורת של נציבות תלונות הציבור על שופטים בשל עיכובים בכתיבת פסקי דין. השבוע פורסם ב"הארץ" כי בגין סחבת שנמשכה 15 שנה במתן פסק דין בתיק ליקויי בנייה פשוט נאלצה המדינה לשלם בגינה פיצויים בסך 95 אלף שקלים. סכום זה היתוסף ל-210 אלף שקלים שהמדינה שילמה ב-2010 בגין עיכוב פסק דין אחר של השופטת, שנמשך 10 שנים.

למרות העיכובים והביקורת, הנהלת בתי המשפט המשיכה להעסיק את השופטת שידלובסקי-אור לאחר פרישתה בהטמעת מערכת המחשוב "נט המשפט" בקרב שופטים. תחילה הועסקה מ-2007 כיועצת מיוחדת למנהל בתי המשפט לשעבר, משה גל, בפטור ממכרז, וב-2010 נדרשה להתמודד במכרז לתפקיד, שכונה "ממונה תחום שופטים – נט המשפט", וגברה על חמישה שופטים בדימוס.

שידלובסקי-אור. צילום: אתר בתי המשפט

מדוברות בתי המשפט נמסר כי השופטת שידלובסקי-אור נבחרה לאחר "שוועדת המכרזים מצאה אותה כמתאימה ביותר מבין יתר המועמדים". בדוברות ציינו כי "עוד כשופטת בשנות ה-90 היתה שידלובסקי-אור חברה בוועדת היגוי שהובילה את פרויקט המחשוב. במסגרת זו השתתפה בכנסים הרלוונטיים לתחום". לטענת דוברות בתי המשפט להיותה שיאנית הפיצויים בגין סחבת משפטית לא היתה צריכה להיות השפעה בשאלת מינויה לתפקיד. "אין קשר בין התפקידים", מסרו, "לתפקיד 'ממונה תחום שופטים - נט המשפט' התמודדה וזכתה במכרז".

דבר העסקתה של השופטת שידלובסקי-אור בתפקיד פורסם לראשונה ב-2009 כשבעלה, שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור, עמד בראש הוועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה, ואילו הממונה עליה, מנהל בתי המשפט דאז, השופט משה גל, היה אחד המועמדים לתפקיד. הפרסומים עסקו אז בניגוד העניינים של השופט אור, וטענו כי היה מנוע מלעסוק במועמדותו של משה גל לתפקיד.