כעשור אחרי הפרשה, הבוקר (רביעי) הכריע בית המשפט בפרשת רמדיה: ‫טכנולוג המזון פרדריק בלק הורשע בגרימת מוות ברשלנות ובמעשה העלול להפיץ מחלה.‬ המנכ"ל גדעון לנדסברגר זוכה מעבירות גרימת מוות ברשלנות ועבירות נוספות שיוחסו לו, בהן חבלה ברשלנות, שיבוש מהלכי משפט, מעשה העלול להפיץ מחלה ועוד, והורשע בעבירה על פי חוק התקנים. הדירקטור משה מילר זוכה מכל העבירות‬. בית המשפט קבע כי הטיעונים לעונש יישמעו ביום ראשון, 24 בפברואר.‬

במהלך הקראת הכרעת הדין בבית המשפט השלום בפתח תקווה, הקריאה השופטת ליה לב און באולם את רשימת כל הפעוטות שנפגעו, ובכתה תוך כדי הקראת שמם.‬ היא אמרה כי ההיכרות הקרובה עם משפחות התינוקות תלווה אותה למשך שנים רבות. הורי הפעוטות שנפגעו שנכחו במקום בכו אף הם.

לב-און אמרה בעת הקראת הכרעת הדין כי "מוסכם על הכל ובמיוחד על המאשימה כי האשם המרכזי בתוצאה הטרגית, שהובילה למותם ומחלתם של תינוקות בישראל רובץ לפתחה של חברת הומאנה". היא הוסיפה כי "מדובר בשורת כשלים חמורים של חברת הומאנה (...) שוב ושוב הצהירה המאשימה כי מדובר במארג חובות נפרד ועצמאי. המאשימה הצהירה, כי גם אם נניח כספק לטובת הנאשמים כי המעשה נבע מפעולה מכוונת של חברת הומאנה אין להסיר בכך את אחריות הנאשמים לשיווק מזון בטוח". השופטת אף מתחה ביקורת על המדינה, ש"לא דאגה למיצוי הדין עם אנשי חברת הומאנה ולא דרשה להסגירם לישראל".

השופטת אמרה כי "איש מחברת רמדיה לא ביקש מהומאנה להוציא את התיאמין מתערובת הוויטמינים והוצאתו לא היתה על דעתם (...) ההחלטה התקבלה במחלקת פיתוח מוצר בחברת הומאנה מבלי להתייעץ עם גורמים נוספים בחברת הומאנה או חברת רמדיה".‬

‫עוד אמרה לב-און כי "חברת רמדיה לא היתה שותפה לתהליך בחברת הומאנה בו הוחלט לוותר על ויטמין B1. נציגי חברת רמדיה והומאנה מעולם לא קיימו פגישה בהן עלתה הוצאת הוויטמין. מנכ"ל רמדיה, מר גידי לנדסברגר, מעולם לא נכח בפגישה או בתכתובת על הוצאת הוויטמין. ההחלטה לא להוסיף ויטמין B1 לא נבעה משיקול כלכלי כלשהו. הוצאתו גרמה להפחתה זניחה ביותר של כמאה יורו בעלויות הייצור. ספק הוויטמינים של חברת הומאנה וידא עם נציגי הומאנה את בקשתם החריגה ונציגי הומאנה אישרו בפניו כי מדובר בבקשה מודעת ומכוונת".‬ היא קבעה כי ‫"אנשי חברת הומאנה התעלמו מהאור האדום, אולם הנושא לא הובא לידיעת אנשי חברת רמדיה".‬

על טכנולוג המזון פרדריק בלק אמרה השופטת כי "הנאשם יכול וחייב היה לצפות שאין תיאמין בפורמולה וברשלנותו לא קיבל תוצאות בדיקות, לא ביקש לראותן למרות שידע שאין בידיו תוצאות בדיקת התיאמין במוצר הסופי. איש מקצוע סביר אחר נוכח כל השינויים היה מבקש לעיין בבדיקה. מחדלו של הנאשם הצטרף לזה של הומאנה".‬ היא הוסיפה:‫ "את טענתו כי שאל על הוויטמין דחיתי כגרסה שקרית. הנאשם יכול וצריך היה לצפות שעקב התנהלותו הרשלנית תסופק פורמולה דלת תיאמין".

על המנכ"ל גדעון לנדסברגר כתבה השופטת כי הוא "לא ניהל את חברת רמדיה כחברה רשלנית, אלא כחברה שנהגה על פי סטנדרטים התנהגותיים ראויים. הנאשם קיבל החלטות בנושאים מקצועיים אך הוא עשה זאת לאחר קבלת חוות דעתם של הגורמים המקצועים ולא החליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם ולא כפה את דעתו".‬

לב-און ציינה עוד כי לנדסברגר "לא ניהל את חברת רמדיה מתוך הסתמכות עיוורת. הוא ניהל את חברת רמדיה מתוך הסתמכות מושכלת (...) הנאשם העסיק ברמדיה מגוון רחב של אנשי מקצוע ויכול היה לסמוך על מקצועיותם".‬ עם זאת, כתבה השופטת, "לא שוכנעתי כי בכל הנסיבות נהג על פי הספר ולא עיגל פינות. לדוגמה הבקשה לא להגיש בקשה לאישור ייבוא חדש". היא התייחסה לכך שרמדיה המשיכה לייבא את המוצר החדש תוך כדי שימוש באישור ייבוא שניתן לפורמולה הקודמת שייצרו.‬ השופטת קבעה כי "בזמן אמת לא עשה כל שניתן לעשות כדי לעמוד בדרישות החוק", ולפיכך הרשיעה אותו בעבירה של אי מילוי תקן רשמי.‬

על הדירקטור משה מילר כתבה השופטת כי הוא "לא הנחיל בחברת רמדיה דפוסי פעולה רשלניים. הוא לא צריך היה לדרוש כי חברת הומאנה תציג לו אנליזות ביחס לכל אצווה. היתה זו אחריותו של נאשם 1 (פרדריק בלק) כפי שפורט בפרק הרלוונטי לשאול שאלות ולבקש תשובות. הנאשם לא ידע שתיאמין לא מוסף לפורמולה. לא היה זה מתפקידו לדעת ולא יכול היה לדעת זאת מבלי שהדבר הובא לידיעתו"‬.

ב-2011: עובדי משרד הבריאות לא הורשעו

ביוני 2011 אישר בית המשפט השלום בפתח תקוה הסדר טיעון שנחתם עם חמישה עובדי משרד הבריאות שנאשמו בביצוע "מעשה העלול להפיץ מחלה" במסגרת הפרשה. על פי ההסדר, החמישה הודו במיוחס להם אולם לא הורשעו ותחת זאת נגזרו עליהם שעות עבודה לתועלת הציבור.

על מנהלת שירות המזון הארצי, ד"ר ניצן קלוסקי, נגזרו 500 שעות לתועלת הציבור, בעוד על ארבעת פקחי משרד הבריאות נגזרו 400 שעות עבודה במוסדות רפואיים לא ממשלתיים.

על פי כתב האישום נגד חמשת עובדי משרד הבריאות, שהוגש במאי 2008, תינוקות שצרכו את הפורמולה הצמחית של רמדיה נפגעו בעקבות הורדת מינון הוויטמין B1 בניגוד למוצהר על אריזת המוצר. המדינה ייחסה לקלוסקי ולמפקחים "מעשה העלול להפיץ מחלה", מאחר שלטענתה לא בדקו כנדרש את התאמת הכיתוב על אריזת המוצר להרכבו בפועל. הד"ר קלוסקי נאשמה כי לא וידאה שהמפקחים בתחנות ההסגר ביצעו את נוהלי שירות המזון הארצי.

התינוקות שנפגעו לקו במחלת בריברי, שנגרמת ממחסור בוויטמין B1, ופיתחו פגיעות במערכת העצבים, מבנה המוח, שריר הלב וקצב הלב. בעקבות סיבוכי המחלה, מתו שניים מהתינוקות, גיא גולדמן ואבישי זיסר, ו-23 תינוקות נוספים נזקקו לאשפוזים לתקופות משתנות. בינואר 2010 מתה ילדה נוספת, ענבר שובע, שהוגדרה כצמח מאז נפגעה ב-2005.