רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד יישום החוק למניעת הסתננות

המדינה תידרש לנמק עד סוף אפריל מדוע לא יבוטל החוק. השופטת נאור: "השאלה היא האם מותר להחזיק אנשים כל כך הרבה זמן במשמורת"

בג"ץ הוציא היום (שלישי) צו על תנאי נגד יישום החוק למניעת הסתננות, זאת לאחר דיון בעתירה נגד החוק. המדינה תידרש לנמק בפני שופטי העליון, עד 30 באפריל, מדוע לא יבוטלו כל סעיפי החוק שהארגונים עתרו לביטולם. הדיון יתקיים בהרכב מורחב, שגודלו טרם נקבע. 

העתירה, שהוגשה על ידי כלל הארגונים הנלחמים למען זכויות מבקשי מקלט בישראל, שדורשים לבטלו בטענה כי הוא אינו חוקתי, נידונה הבוקר בפני הרכב מיוחד בראשות נשיא העליון, השופט אשר גרוניס, ולצדו המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל.

השופטים מתחו ביקורת על טענת המדינה כי העתירה לא בשלה ועל כך שהמדינה לא הגיבה בצורה עניינית לטענות, אלא רק טענה לחוסר בשלותה. השופטת מרים נאור אמרה: "הנושא הוא הרבה יותר מידי רציני בחיי המעשה בכדי שטענות סף כאלה יעלו". עוד אמרה נאור כי "השאלה האם מותר להחזיק אנשים כל כך הרבה זמן במשמורת...עומדת במרכז העניין ולא ניתן לחמוק ממנה שום דרך". נציגת המדינה ביקשה מהשופטים בדיון שלא להוציא צו על תנאי נגד החוק, אך בקשה זו נדחתה שוב ושוב בטענה כי הנושא מצדיק צו. השופטת ארבל שאלה את נציגת המדינה בדיון: "למה שלא יוצא צו על תנאי?".

מתקן הכליאה סהרוניםאליהו הרשקוביץ

הבוקר פורסם ב"הארץ" כי באופן תקדימי, התערב האו"ם בעתירה: ביום חמישי האחרון הגישה נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR) בקשה להצטרף כידידת בית משפט לעתירה. לדיון הבוקר הגיע נציב האו"ם לפליטים בישראל, ויליאם טול, והובאו חמישה מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן, הכלואים כיום בכלא סהרונים. בתגובת המדינה שהוגשה לקראת הדיון, הודתה המדינה כי במתקני הכליאה כלואים 2,004 בני אדם וכי יותר ממחציתם הגישו בקשות מקלט. 

העתירה מתייחסת לתיקון לחוק למניעת הסתננות, שהתקבל בכנסת בינואר אשתקד כ”הוראת שעה” לשלוש שנים, וזאת, כפי שכתבו המחוקקים, במטרה להגן על “האינטרס הציבורי”. החוק מאפשר כליאה לתקופה בלתי מוגבלת, גם של מי שמדינת ישראל אינה יכולה לגרשו למדינתו בגלל הסכנות הנשקפות לו שם. החוק לא מבחין בין מבקשי מקלט ופליטים ובין מהגרי עבודה, ומגדיר תקופה של שלוש שנים שאחריה ניתן יהיה לשקול שחרור ממעצר. כמו כן, החוק מאפשר לכלוא ילדים ללא הגבלת זמן ומכשיר בכך מצב שבו ילדים גדלים מאחורי סורג ובריח.

אשר גרוניס
אשר גרוניסאוליבייה פיטוסי

בבקשה הנדירה לבג”ץ, כתבו אנשי הנציבות כי היא “סבורה כי סעיפי החוק המפורטים מעלה אינם עולים בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים של דיני זכויות אדם ודיני פליטים, כולל אמנת 1951”. כמו כן הוסיפו כי “לתוצאות העתירה תהיינה השפעות מרחיקות לכת בנוגע להגנה על פליטים ומבקשי מקלט בישראל כמו גם בעולם כולו. הנציבות מודאגת מאוד מכך שהחוק ייצור סטיגמה ויעניש שלא בצדק, כולל על ידי מאסר ממושך, אנשים אשר זקוקים להגנה בינלאומית כפליטים וכאלה המבקשים הגנה".

העתירה הוגשה בשם מבקשי מקלט באמצעות עו”ד יונתן ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו”ד ענת בן דור מהתוכנית לזכויות פליטים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, עו”ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועו”ד אסף וייצן ממוקד סיוע לעובדים זרים. העתירה הוגשה גם בשם הארגונים א.ס.ף. – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. תיקים נוספים, של עמותת “אנו פליטים” ועו”ד תומר ורשה, אוחדו עם העתירה לאחר שנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יוסף אילון, דחה את עתירותיהם. לעתירה שותפות גם “נשות הגדר”, שתי הנשים הארייתראיות שהוכנסו לישראל בהוראת ראש הממשלה לאחר שהתדפקו על גדר הגבול עם מצרים. שאר הקבוצה שעמה הגיעו לגדר לא הורשתה להיכנס לישראל לבדיקת מעמד, ואילו הן כלואות מאז ועד היום מתוקף החוק למניעת הסתננות.

“החוק הוא מהדרקוניים שנחקקו במדינת ישראל. הוא מפשיט פליטים ומבקשי מקלט מהזכויות הבסיסיות ביותר שלהם ומרוקן מתוכן את הזכות לחירות”, אומר עו”ד ברמן ומציין כי החוק “הופך את ישראל למדינה היחידה שמכילה הסדרי מעצר כל כך קשים כלפי אלו שנשקפת סכנה לחייהם”.

בתגובת המדינה נטען כי דינה של העתירה להידחות על הסף, בין היתר בנימוק של חוסר בשלות. נציבות האו”ם לפליטים היא שלוחת הארגון שקיבלה מהעצרת הכללית את המנדט לספק הגנה לפליטים ולפקח על יישום האמנות במדינות החתומות. “התעניינות הנציבות במעמד ידידת בית המשפט מבוססת על חובת הארגון למלא את המנדט שלו בנוגע להבטחת פרשנות עקבית וקוהרנטית של הדין הבינלאומי לענייני פליטים”, הוסיפו בבקשה. “העמדות שהנציבות מעוניינת להציג בפני בית משפט זה בתהליכים אלה נתמכות על ידי יותר מ-60 שנות ניסיון”.
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות