עתירה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי מרכז, חושפת שורת מקרים שבהם תלונות אסירים לקצין תלונות מטעם מבקר המשרד לביטחון פנים, נדחות על הסף ללא כל בדיקה. ברוב המקרים פונה הקצין לשב”ס ומתרצה מתגובתו. אולם פעמים רבות האסירים פונים לבית המשפט ותלונתם נמצאת מוצדקת. כשאינם זוכים, שב”ס מגיש נגדם תלונה על הגשת תלונת שווא.
מגיש העתירה, באמצעות עו”ד גלעד ברנע מהסניגוריה הציבורית, הוא האסיר מחמוד ראיק מגאדבה, תושב ג’נין בן 43, שנידון ל-21 שנות מאסר ויושב בבית הסוהר אשל. הוא טוען שהתלונות המועברות לקצין תלונות אסירים נדחות בהחלטות לקוניות, בלתי מנומקות, הנסמכות על תגובת שב”ס ובלי אפשרות תגובה למתלונן.
בעתירה מצוין מקרה של מגאדבה עצמו, שהתלונן לקצין תלונות על שאין מפקד אגף במקום שהיה כלוא בו. הקצין השיב לו כי “מבדיקה שנערכה נמסר כי מדובר בתלונת שווא וכי מפקד אגף 33 מטפל בכל פניותיך. עוד נמסר שהנך מתלונן תלונות שווא ואף הזהירו אותך על כך”. מגאדבה הועמד לדין משמעתי והושתו עליו קנס של 100 שקלים ובידוד לארבעה ימים.
מגאדבה נאבק עם שב”ס על זכויותיו זה זמן רב. הוא הגיש תביעות רבות לבית המשפט לתביעות קטנות, לפיצוי על הפרת זכויותיו, ואף זכה בהן. בכתבי ההגנה שהגישה המדינה היא טענה שהתביעות הן טורדניות ומגאדבה הוא תובע סדרתי.
ב-2011 פסק בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה 3,000 שקל פיצוי למגאדבה, על שמסמכים ששלח לא הגיעו ליעדם והתברר שנמסרו לנהג בית הסוהר; ועל ששב”ס לא נתן מענה במועד לבקשות ביקור. בשב”ס טענו שהביקורים לא אושרו משיקולי ביטחון הנוגעים לזהות המבקרים. בדיון התברר שהביקורים אושרו דווקא. בית המשפט קבע שתשובת שב”ס היא “תשובה סתמית וכללית” ומתח ביקורת חריפה על התנהלותו. “המסקנה היא כי שלטונות הכלא התרשלו כלפי התובע”, נכתב. “לא ניתן הסבר להתנהלות עגומה ו’חלמאית’ זו של שלטונות הכלא, שהסבה לתובע טרחה מיותרת, מריטת עצבים, כעס והשפלה, ואף הוצאות".
בעתירה יש עוד דוגמאות לתלונות שהופנו למבקר ונדחו. למשל, אסיר התלונן שבעת העברתו מבית מעצר אחד לאחר, אבד ציוד אישי. קצין תלונות אסירים מיכאל שרון דחה את התלונה, משום שקצין בודק מסר לו שסוהרי יחידת נחשון מסרו לו שלא קיבלו כל תלונה מהאסיר וש”לא נותר ציוד ללא בעלים ברכב הליווי”. אותו אסיר פנה לבית המשפט לתביעות קטנות וזכה ב-5,000 שקל פיצוי.
במקרה אחר התלונן אסיר שבעת שהוחזק בבית הסוהר השרון החתים אותו מפקד האגף על טופס. האסיר אינו קורא עברית וביקש לברר מה תוכן הטופס. נאמר לו שזה טופס לחיוב על משלוח דואר רשום. האסיר חתם, אך בדיעבד התברר לו שזה היה מסמך שנאמר בו שהוא מסכים כי במקום קנס כספי שהושת עליו הוא ירצה שלושה חודשי מאסר. גם את התלונה הזו גנז קצין התלונות לאחר שקיבל את גרסת שב”ס, בלי לאפשר למתלונן לסתור אותה.
בעתירה מסופר עוד על תלונת אסיר לקצין התלונות, על התנהלות סוהרת. האסיר ביקש לפגוש חוקר מהיחידה הארצית לחקירת סוהרים. הקצין השיב למתלונן כי התלונה “אינה ברורה” וחדל מטיפול בה.
לדברי עו”ד ברנע, המייצג את מגאדבה, “בדיקת תלונות אסירים היא אמצעי חשוב למניעת פגיעה שלא כדין בזכויות האסיר. ההליך כפי שהוא כיום אינו משיג את תכליתו. התלונות אינן נבדקות כראוי וזכויות האסירים נפגעות. לא פעם הם נאלצים לנקוט הליכים משפטיים בשל כך. חמור מכך, לעתים תוצאת הבירור משמשת שלא כדין בסיס לכתב אישום משמעתי נגד אסיר בטענה של תלונת שווא”.
מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה כי “העתירה טרם התקבלה במשרד לביטחון פנים, עם קבלתה היא תיבחן לגופה”.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
