טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה בבג"ץ: "חופש הביטוי בישראל אינו מוחלט, אנחנו לא ארה"ב"

בדיון על חוקיות חוק החרם טען השופט רובינשטיין "זה מקרה קיצוני של היגררות בית המשפט לסוגיה פוליטית"

תגובות

הרכב של תשעה שופטי בג"ץ דן היום (ראשון) בשאלת חוקיות חוק החרם, שמאפשר להגיש תביעת נזיקין נגד מי שקרא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל, או על אזור הנמצא בשליטתה. הדיון נסב סביב שלוש המלים "אזור הנמצא בשליטתה", כאשר הכוונה היא לכך שהחוק, שאושר כבר ביולי 2011, מאפשר להגיש תביעת פיצויים נגד מי שקרא לחרם נגד מוצרים מההתנחלויות או להימנע מקשר כלכלי עם ישראל בכלל. השופטים העלו אפשרות שרק המלים האלו יימחקו מהחוק, במקום לפסול אותו לחלוטין.

את העתירות הגישה שורה של ארגוני זכויות אדם ומיעוטים, בהם האגודה לזכויות אזרח ועדאלה. להגנת החוק התייצב נציג היועץ המשפטי של הכנסת, ד"ר גור בליי, אף שהיועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, התנגד בעבר לחוק בהליכי חקיקתו ובדיוני ועדת חוקה. כזכור, למרות שינון התנגד לחוק, החוק קיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. בליי הבהיר כי "אין ספק שיש בחוק פגיעה בחופש הביטוי וזה בהחלט עורר אצלנו שאלות. ברור כי חופש הביטוי הוא ציפור הנפש של הדמוקרטיה ואנו רואים זאת כדבר חשוב בתפיסה החוקתית. אבל נדגיש כי חופש הביטוי בישראל אינו מוחלט. קריאה לחרם היא לא ביטוי מקובל". נציגת הפרקליטות בדיון, עו"ד יוכי גנסין, חזרה על הדברים ואמרה כי "במדינת ישראל חופש הביטוי הוא לא זכות מוחלטת, חופש הביטוי בישראל איננו כמו בארה"ב. סעיף כמו הסתה לגזענות, או קריאה לחרם על רקע לאומי, היה נפסל בדין האמריקאי".

נציגת הפרקליטות בדיון אמרה כי אין צורך לבחון אם חוק החרם חוקתי, שכן טרם הוגשה תביעה מהסוג שמאפשר החוק. בנוסף עלה בדיון כי אף שהחוק מאפשר לשר האוצר למנוע הטבות כלכליות מהקוראים לחרם, השר לא התקין תקנות ליישום החוק. מנגד טענה עו"ד גבי לסקי, שהגישה עתירה בשם אורי אבנרי וגוש שלום, כי לחוק יש אפקט מצנן בכך שנמחקו קריאות לחרם, ובהן רשימה של מוצרי ההתנחלויות שהכינה גוש שלום. על כך השיבה גנסין כי "תנועת ההחרמה התרחבה היום. מי שקורא עיתונים רואה שחברות הפנסיה ההולנדיות משכו את הכספים מהבנקים וכו'. היינו, זה לא רק בשטחים". השופט סלים ג'ובראן העיר לה כי דווקא "בזמן האחרון חברות בינלאומיות כמו וייבר ווייז נרכשו במיליארדים וזה לא גרם לבעיות בכלכלה".

חוק החרם
ניר קידר

השופטים ניסו למקד את הדיון סביב השאלה אם חוק המגנה קריאה לחרם נגד ישראל, במנותק משאלת ההתנחלויות, אינו ראוי. השופטת מרים נאור שאלה: "האם קריאה שלא לאפשר חרם על מדינת ישראל היא איננה לתכלית ראויה?". השופט אליקים רובינשטיין אמר בהקשר זה "שהחוק הזה מגן על אנשים שהלכו בדין למקום שהם הלכו (לשטחים - ר"ח) והם ייפגעו בפרנסתם בגלל זה". הוא הוסיף כי מתעוררת כאן שאלה בהקשר של זכויות אדם שונות, כמו הזכות לקניין. עו"ד לסקי השיבה לו כי "יש השלכות למי שמתגורר בשטח כבוש, וזאת כפי שיש הטבות כלכליות למי שמתגורר שם".

שאלה נוספת שחזרה על עצמה בדיון היתה לגבי ההשוואה בין קריאה לחרם נגד מתנחלים לבין קריאה לחרם נגד ערבים. הנשיא גרוניס שאל "נניח שהחוק הזה היה מתקבל בשנת 1950 בלי המלים "אזור הנמצא בשליטה", כשידוע שיש חרם ערבי על ישראל, מה אז הייתם אומרים?". גם השופט אליקים רובינשטיין תהה מה היתה דעתם של העותרים אם היו קוראים להחרים מוצרים של ערבים? העותרים השיבו כי אין לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי ולמנוע ביטויי מחאה פוליטית.

גם השופטים רמזו שמדובר למעשה בסוגיה פוליטית שהם נאלצים להיגרר אליה. סגן שר החוץ זאב אלקין נכח בדיון והוא ישב לצד ח"כ אחמד טיבי, שהוא אחד העותרים נגד החוק. השופטת נאור העירה: "זו לא הפעם הראשונה שאנו נגררים למחלוקות הפוליטיות". השופט רובינשטיין הוסיף כי "זה מקרה קיצוני של היגררות. יכול להיות שמישהו יטען שלא צריך חוק זה והאחר יטען אחרת. האם אנו לא נגררים ממש לליבת הוויכוח הפוליטי כאשר דבר כזה מבחינה מוסרית הוא קשה מאוד?".

בתגובה העיר מנכ"ל ארגון עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין, כי "אם בית המשפט יאשר את חוק, מחר יוגשו תביעות רבות ואז בית המשפט יהיה פוליטי כי החוק מכניס אותנו לכך. בית המשפט יצטרך לדון ולאזן בין הערכים של התובע והנתבע. מדוע חופש הביטוי מגן גם על אמרה קיצונית? כדי לא לקבוע מה זה מתון או לא. ברגע שבית המשפט ייכנס לזה, הכל יהיה לפי עמדתו של השופט".

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, הדגיש שאין להסתפק במחיקת שלוש המלים הבעייתיות וכי "החוק כולו אינו חוקתי. כשהכנסת פוגעת בחופש הביטוי היא צריכה להביא את הנתונים החברתיים ואת הבעיה החברתית שעליה להתמודד איתה. האם תופעת הקריאה לחרם היא כל כך משמעותית במדינה שאנו זקוקים לחוק כזה?", שאל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות