טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ אישר הריסת חמישה בתי מחבלים; סולברג: אין צורך בהרתעה כזו ליהודים

ייהרסו הבתים של רוצחי דני גונן, מלאכי רוזנפלד והזוג הנקין. בוטלה הריסת בית אחד כי הוא מושכר. השופט סולברג: יש לשנות את המשפט הבינלאומי כך שיתאים למלחמה בטרור ויעניק למדינות כלים נוספים

תגובות

בג"ץ אישר היום (חמישי) הריסת חמישה בתי מחבלים, בהם בתיהם של המחבלים שרצחו את דני גונן, מלאכי רוזנפלד והזוג נעמה ואיתם הנקין. בג"ץ קיבל עתירה אחת נגד הריסת ביתו של אחד משני החברים בחולייה שרצחה את רוזנפלד, זאת משום שאת הבית שוכרים בני משפחתו של הנאשם והוא אינו בבעלותם. כמו כן, בית המשפט דחה בקשה של המוקד להגנת הפרט לדיון נוסף במדיניות הריסת בתי מחבלים — עתירה שכבר נידונה בבג"ץ בשנה שעברה ונדחתה.

בעתירות היום דן הרכב של שלושה שופטים — בראשו עמדה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, ולצדה השופטים חנן מלצר ונועם סולברג. בפסק הדין חזרו השופטים על עמדה שהוצגה בעשרות פסקי דין קודמים, על פיה "תכלית התקנה היא תכלית הרתעתית, ולא עונשית. תכלית זו הוכרה כתכלית ראויה. הריסת בתים היא אמנם בגדר צעד חריף וקשה – בעיקר משום פגיעתו בבני משפחתו של המחבל אשר לעתים לא סייעו בידו ולא ידעו על תכניותיו. אולם, בהינתן הכוח ההרתעתי בשימוש בתקנה, לעתים אין מנוס מלעשות בה שימוש. כאשר המעשים המיוחסים לחשוד הם חמורים במיוחד, ייתכן שיהיה בכך די כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריגה של הריסת ביתו, וזאת מתוך שיקולי הרתעה. כאלה הם כל המקרים מושא הצווים שלפנינו". 

הריסת בית משפחת המחבל שרצח את דליה למקוס, באוקטובר האחרון בחברון
רויטרס

השופט סולברג אף טען שיש לשנות את המשפט הבינלאומי כך שיתאים למלחמה בטרור ויעניק למדינות כלים נוספים. "ההתמודדות של מדינת ישראל עם תופעות של
טרור – מעלה שאלות משפטיות ומוסריות שקשה למצוא להן פתרון באמנות הקלאסיות של המשפט הבינלאומי", כתב סולברג. "הציפייה מצד המדינה להמשיך ולדבוק בהבחנות הדיכוטומיות שיצר המשפט הבינלאומי עלולה לכבול את ידיה במלחמתה בטרור, ולסכן את בטחון אזרחיה".

בנוגע לאפקטיביות של ההריסה ציינה השופטת נאור כי קיבלה לידה מהמדינה מסמכים שאינם "מחקר" אלא "צבר מידע" המצביע על כך שמחבלים שרצו לעשות פיגועים נמנעו מכך בשל החשש מההשלכות על משפחתם וביתם. 

השופט סולברג התייחס לטענת ההפליה בין פלסטינים לבין יהודים בנוגע להריסת בתי מחבלים, טענה שהעלו חלק מהעותרים ביחס לרוצחי הנער מוחמד אבו חדיר. "במגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים", כתב סולברג. "הציבור היהודי, ככלל, מוּרתע ועומד, ואינו מוּסת. אמנם יש מעשים של תקיפה מצד יהודים כלפי ערבים... אף לכדי הרצח הנורא של מוחמד אבו-חדיר הגענו, שלא לדבר על הרצח המזעזע של בני משפחת דוואבשה, שלא כל פרטיו ידועים. אך השוני עולה על הדמיון בכמה וכמה היבטים, ובעיקר לצורך ענייננו – ביחס הסביבה: גינוי תקיף והחלטי מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד".

באשר לעתירה שהתקבלה הסבירו השופטים כי מאחר שהנאשם בירי במלאכי רוזנפלד, עבדאללה אסחאק, ובני משפחתו שוכרים בשכירות קצרת טווח את הדירה מהעותר, שהוא צד שלישי שאינו קרוב משפחתם ואינו מעורב בפעילות טרור, הרי שהריסת הדירה תהיה לא מידתית. השופטים התנו את ביטול צו ההריסה בכך שבעל הדירה ידאג לפינוי בני משפחת הנאשם מהדירה עד יום שלישי הקרוב. השופטת נימקה את ההחלטה בכך ש"אין בחומר החסוי כל אינדיקציה לכך שהריסת בית בבעלותו של צד שלישי זר – אשר אין לו קשר משפחתי או אחר עם המחבל ומשפחתו וכאשר ההפסד הכלכלי למחבל ולמשפחתו כמעט ואינו קיים – מסייעת בהרתעת מחבלים פוטנציאליים". 

כמה טענות פרוצדרליות ואחרות התקבלו במסגרת העתירה. נאור קבעה כי יש לקבוע נהלים לגבי הזמן הניתן למשפחה לערער על החלטת ההריסה. במקרים שנידונו בעתירה היום, צו ההריסה הוצא ביום חמישי והמשפחות התבקשו לענות עד שבת בצהריים. נאור קבעה כי זמן זה אינו מספיק. עוד קבעה כי יש לצרף לצווי ההריסה תמצית מחומר החקירה המצביע על מעורבות החשוד ברצח. טענה אחרת של העותרים כי יש לספק חוות דעת הנדסיות – נדחתה.

עניין אחר שבמחלוקת היה הפיצויים לדירות הסמוכות, אם ייפגעו כתוצאה מההריסה. המדינה טענה שאין מחובתה לפצות, אך הסכימה לפנים משורת הדין לפצות במידה שהנזק לא נגרם בשל הפרות סדר שגרמו לשיבוש הפעולה, ושבעלי הבית לא יקבלו פיצוי על כך מהרשות הפלסטינית. נאור דחתה טענה זו וקבעה שעקרונית יש לתת פיצוי, ובמקרים חריגים אפשר לפנות לבית משפט ולבקש פטור מפיצוי בנסיבות המקרה. 

במהלך הדיון הגישה המדינה רשימה של עשר הריסות בתים שבוצעו משנת 2013 והציגה את פרקי הזמן שחלפו מרגע שבית המשפט אישר את הריסת המבנים עד להריסתם בפועל. השופט מלצר ביקש את הרשימה כיוון שטען כי "אומרים שבתי המשפט הם אלו שמעכבים את ההריסות אז אם המדינה משתהה אנחנו רוצים לדעת למה." מהנתונים שהגישה המדינה עולה מחצית מההריסות בוצעו בטווח של פחות משבוע מהרגע שבו ניתן פסק דין שמאפשר זאת, אך חמש הריסות בוצעו חודשים לאחר האישור מבית המשפט, ובית אחד, ביתו של המחבל שביצע לפני שנה את פיגוע הדריסה בתחנת הרכבת הקלה שמעון הצדיק בירושלים, לא נהרס כלל משיקולים מבצעיים. 

"יש כאן משפחות שהחיים שלהם נהרסו, ולא הקירות"

בחודש שעבר הקפיא בג״ץ את הריסתם של הבתים. השופט עוזי פוגלמן הוציא צווים ארעיים בעקבות עתירות שהגישו המוקד להגנת הפרט ומשפחות המחבלים, לפיהם לא ניתן להרוס את המבנים עד לבירור העתירות וקבע כי על המדינה להשיב להם בתוך חמישה ימים. החלטתו של פוגלמן להקפיא את הריסת הבתים גררה ביקורת קשה מימין, ויצרה גל של התבטאויות קיצוניות נגדו ברשת. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) כתב בפייסבוק כי "שופט בית המשפט העליון שם את עצמו בצד של האויב... על זכויות רוצחים הוא מגן, ובכך מונע ענישה מרתיעה ומסכן חיים". בעקבות גל התגובות ברשת הוצמד לפוגלמן מאבטח

בדיון בעתירות לפני שבועיים התפתח עימות בין אמו של דני גונן לנשיאת העליון נאור. האם השכולה הטיחה בעותרים: "הפכתם את הקורבנות לאשמים". נאור השיבה לה כי "יש גבול למה שאם שכולה יכולה לומר פה, הגברת לא תהפוך את הזכות שניתנה לה להטחת האשמות". גונן המשיכה וביקשה מהשופטים  "להבין שיש כאן משפחות שהחיים שלהם נהרסו, ולא הקירות".

דני גונן נורה למוות בחודש יוני האחרון ליד ההתנחלות דולב, והמחבל מוחמד אבו-שאהין, בן 30 תושב קלנדיה, נעצר זמן קצר אחרי. כמה ימים לאחר מכן, נורה למוות מלאכי רוזנפלד בפיגוע סמוך להתנחלות שבות רחל. חברי חוליה צבאית של חמאס תושבי סילוואד, חאמד מאעד ועבדאללה אסחאק, נעצרו על ידי שב"כ והודו בביצוע הפיגוע. בתחילת אוקטובר נרצחו בני הזוג הנקין מירי לעבר המכונית בה נסעו בציר המחבר בין אלון מורה לאיתמר שבצפון הגדה. חמישה תושבי שכם נעצרו בחשד שביצעו את הפיגוע. הבתים המיועדים להריסה הם בתיהם של המחבלים היורים, כרם ראזק ויחיא חמד ונהג המכונית, סמיר כוסא. 

בחודש שעבר, לאחר שניתן אישור בג"ץ, הרס צה"ל את ביתו בחברון של מאהר אל-השלמון, המחבל הפלסטיני שדרס ודקר למוות את דליה למקוס בצומת אלון שבות בנובמבר בשנה שעברה. בפיגוע נפצעו שני בני אדם נוספים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות