טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד המשפטים מגבש חוק בסוגיית העינויים בחקירות

במשרד שוקדים על טיוטה שתסדיר עבירה של עינויים. טרם ברור אם החקיקה תעגן את המצב הנהוג היום, המסיר אחריות פלילית במקרים של "פצצה מתקתקת"

תגובות

משרד המשפטים מגבש הצעת חוק שתקבע כי עינויים במהלך חקירות הם עבירה פלילית, כך עולה מדיון שהתקיים אתמול בז'נבה בפני הוועדה נגד עינויים של האו"ם (UNCAT). בשלב זה לא ברור אם יעוגן בחקיקה המצב המשפטי הנהוג היום, המבוסס על פסיקת בג"ץ, לפיו במקרים של "פצצה מתקתקת" החוקרים יהיו פטורים מאחריות פלילית.

נציגי מדינות שחתומות על האמנה נגד עינויים הגיעו אתמול לז'נבה להציג את העשייה של מדינותיהם במסגרת המאבק נגד עינויים. ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט בינלאומי, אמר בפני חברי הוועדה כי בימים אלו שוקדים בכירים במשרד על טיוטה להצעת חוק שתסדיר עבירה של עינויים בספר החוקים של ישראל, דבר שאינו מעוגן בחוק כיום.

מדי כמה שנים מתכנסת הוועדה נגד עינויים של האו"ם ומבקשת מהמדינות החתומות על האמנה לעדכן מה נעשה בתחום באותה מדינה. במשך כשעתיים ישבו חברי משלחת משרד המשפטים מול חברי הוועדה והשיבו על שאלותיה. המשלחת נשאלה על חקירת הרצח בדומא, חקירות פלסטינים, קטינים שביצעו פיגועים ועל המלחמה בטרור, אולם עיקר השיחה עסק בנושא העינויים. בין השאר נשאלו חברי המשלחת מדוע אף שמשנת 2001 ועד היום הוגשו יותר מאלף תלונות על עינויים בחקירות שב"כ, טרם נפתחה אף חקירה פלילית.

שיינדורף ציין שבפברואר 2013 הגישה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל מסקנות של דו"ח שעסק בבחינת מנגנוני החקירה והבדיקה בישראל של תלונות להפרה של דיני הלחימה והמשפט הבינלאומי מצד חיילי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון. עוד ציין שיינדורף שהדו"ח נגע גם בפיקוח על חקירות של עצירים ואסירים ביטחוניים על ידי שב"כ ושנקבע שצריך לבחון את החקיקה בנושא.

לאחר קבלת הדו"ח הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, לבכירים במשרד המשפטים, בהם שיינדורף והמשנה ליועמ"ש רז ניזרי, להתחיל בעבודת מטה כדי לבחון את נושא החקיקה סביב העינויים. בדיון אתמול טענו הנציגים שכיום הם נמצאים בשלב של הכנת הטיוטה וניסוח החוק שבסופו העינויים יחשבו לעבירה פלילית.

כיום הנחיות היועמ"ש מבוססות על פסיקת בג"ץ משנת 1999, שקיבלה את הכינוי "בג"ץ העינויים". ב–1999 פסל בג"ץ את השימוש באמצעי חקירה אלימים בהיעדר חוק המסדיר את הנושא. בהכרעה, שניתנה בעתירת הוועד הציבורי נגד עינויים, קבעו שופטי בג"ץ כי לחוקרי שב"כ אסור להשתמש באמצעים כמו טלטולים, קשירות ומניעת שינה מחשודים. עם זאת קבע בג"ץ כי חוקר שיעשה שימוש באלימות יוכל, אם יועמד לדין, לטעון כי עשה זאת כדי להציל חיים ויהיה פטור בשל כך מאחריות פלילית, בהתאם לסעיף 34 י"א לחוק העונשין. לאחר מכן חיבר היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין מסמך הנחיות המבהיר לשב"כ באילו מקרים לא יועמדו לדין החוקרים שהשתמשו בעינויים בחקירה.

היום צפויים לחזור נציגי משרד המשפטים לוועדה ולענות על כמה נושאים שהתבקשו להתייחס אליהם. מבחינת נציגי משרד המשפטים, העובדה שישראל מעלה בפעם הראשונה רצון לעגן את המאבק בעינויים בחוק היא דרמטית.

החוק, כפי שמתגבש, עדיין ממתין לאישור היועמ"ש ושרת המשפטים, אבל כבר עכשיו די ברור שיהיו התנגדויות לעצם העלאתו. מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רחל סטרומזה, אמרה כי הוועד "מברך על ההחלטה הזו להפליל את עבירת העינויים. זה צעד חשוב ביותר בהכרה במוחלטות האיסור על עינויים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות