רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תושב חורה הוחזק בביתו כשהוא כבול בשלשלאות לעמוד

פקידת סעד דיווחה למשטרה על מצבו של האיש, בשנות ה-30 לחייו, שנמצא במצב של הזנחה. אחיו עוכב לחקירה. ביום שלישי איתרה המשטרה אדם כבול בשלשלאות בצריף פח באזור אל־פורעה

תגובות

המשטרה חילצה היום (חמישי) אדם שהיה כבול בשלשלאות ברזל לעמוד בישוב חורה, לאחר שפקידת סעד דיווחה על המקרה. האדם, בשנות ה-30 לחייו, נמצא במצב של הזנחה והוא מטופל כעת על ידי שירותי הרווחה וצוות בית החולים סורוקה, כשהוא בהכרה מלאה. המשטרה עיכבה לחקירה את אחיו, שטען כי האח קשר את עצמו. מדובר במקרה שני בתוך יומיים של אדם שנמצא כבול בנגב.

כאיד אבו אל-קיען, דובר מועצת חורה, סיפר ל"הארץ" כי המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה. לדבריו, האיש שאותר קשור היה מטופל על ידי שירותי רווחה, והמועצה אף דרשה ממשרדי הבריאות והרווחה להוציאו מביתו לאחר שהיה מעורב בכמה מקרים חריגים, כמו עשיית צרכים במרחב ציבורי וכניסה בעירום לבית השכנים. לדברי אבו אל-קיען, הרשויות לא התערבו מפני שבבדיקות שנערכו בעבר לא נמצאה לכאורה לקות פסיכיאטרית אצל האיש. דובר המועצה האשים את המדינה בכך שהיא אינה מתקצבת את המועצה מספיק על מנת לאתר ולמנוע הישנות מקרים כאלו. אבו אל-קיען טען עוד כי המועצה פנתה לבית המשפט בבקשה כי המדינה תוציא את האיש מביתו, וכי הדיון אמור להתקיים בחודש הבא.

השלשלאות מהן חולץ האיש, היום
דוברות המשטרה

אביו של האיש שנכבל סיפר ל"הארץ" כי בנו היה נשוי בעבר לאשה מעזה, ונולדו להם שמונה ילדים. לדבריו, בחמש השנים האחרונות חלה ירידה במצבו הנפשי של הבן, מה שהוביל לכך שהמשפחה פנתה לרשויות הרווחה והבריאות על מנת שיקבל טיפול. לפי האב, בכל פעם שהיה מגיע עם בנו לבית החולים סורוקה, היו אומרים להם כי לבן אין בעיה נפשית וכי אין לו מקום בבית החולים. עם זאת, לדבריו הבן מטופל בסורוקה ומקבל זריקה אחת לשבועיים, אולם הוא לא ידע לציין את שם התרופה. עוד לפי המשפחה, האיש קושר את עצמו ומסתובב היכן שהוא רוצה, וכי המקום שבו הוא גר הוא חדרון מפח עם קירות גבס.

ביום שלישי איתרה המשטרה תושב הפזורה הבדואית, בן 43, בצריף פח באזור אל־פורעה שבנגב כשהוא כבול בשלשלאות. הוא אמר לשוטרים כי הוא כלוא בפחון כבר 15 שנה, אך מחקירת המשטרה עולה כי הוא היה מוחזק שם כחמש שנים. משפחתו טענה כי הוא לוקה בנפשו ונוהג ליידות אבנים, ואביו ואחיו נחקרו ושוחררו בתנאים מגבילים. לפי המשטרה, מעדויות שאספה מסתמן כי הגבר לא היה כלוא במקום ברצף, וכי לעתים המשפחה היתה משחררת אותו.

מצב שירותי הבריאות של הבדואים, ובכלל זה שירותי בריאות הנפש, הוא עגום. האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ–220 אלף איש, כשמחציתה מתגוררת ב–45 יישובים לא מוכרים והיתר בשבעה יישובי קבע ושתי מועצות אזוריות. זוהי אוכלוסייה שנתונה ברמת סיכון בריאותית גבוהה במיוחד בשל רמות העוני ובשל רמת השכלתה הנמוכה, שבסופו של דבר משליכה על רמת המודעות והנגישות שלה לשירותי בריאות באופן כללי.

לפי נתוני משרד הבריאות, מספר הרופאים לנפש בכפרים הבדואים הלא מוכרים עומד על רופא אחד ל–3,116 איש, לעומת 2.8 רופאים לכל אלף איש במחוז הדרום כולו. מרפאות שבכפרים הלא מוכרים לרוב אינן מחוברות לחשמל ולכן גם אינן מחזיקות תרופות הדורשות קירור. מצבם של שירותי בריאות הנפש הוא חמור במיוחד, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה מערכתית. חוסר המודעות לחיוניות השירותים הללו בקרב האוכלוסייה הבדואית, והסטיגמה שקושרת בין קבלת טיפול נפשי לשיגעון, מביאה לא פעם להתעלמות ולהחרפה הבעיה הבריאותית, שזוכה לטיפול רק במצבי קצה קשים. מבחינה מערכתית, הקושי הזה מתחבר למחסור קריטי בכוח אדם טיפולי מתאים, שדובר השפה ובקיא בתרבות, כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. 

כיום קיימות רק שתי מרפאות לבריאות הנפש ביישובים הבדואיים, כששתיהן מיועדות למבוגרים בלבד ונמצאות ברהט. לכן, מי שנדרשים לשירותי בריאות נפש זמינים יותר נאלצים להגיע למרפאה שבבית החולים סורוקה, שבה עובד פסיכיאטר אחד דובר ערבית וזמן ההמתנה אליו ממושך.

ד"ר עואד אלקתנאני, פסיכיאטר ותיק המטפל בתושבי הפזורה הבדואית, אמר ל"הארץ" כי בעבר היה מיזם להנגשת הטיפולים בעוד יישובים. לדבריו, הוא נהג אז לקבל מטופלים במרפאות שונות בפזורה, אולם כעת "עושים את זה יותר מרוכז". כך, במקום שהרופאים יגיעו אליהם, התושבים נאלצים להגיע לרהט או לבאר שבע. למרות זאת, אלקתנאני סבור כי המרחק בין המרפאה ליישובים איננו הבעיה העיקרית. לדבריו, הבעיה המרכזית היא הסטיגמה שאופפת את הטיפול הפסיכיאטרי בחברה הבדואית: "יש הרבה חוסר מודעות והרבה סטיגמה - בשבילם טיפול פסיכיאטרי אומר ש'אני משוגע'".

הוא הוסיף כי כיום רבים בחברה הבדואית מעדיפים לקבל טיפולים "עממיים", כלומר מאנשים שאינם מוסמכים, ובעיקר על ידי אנשי דת ורוח. סיבה נוספת להיעדר השירות הפסיכיאטרי לחברה הבדואית, לטענתו, היא המחסור באנשי מקצוע דוברי ערבית. הוא סיפר שבמשך שנים רבות הוא היה הפסיכיאטר היחיד בנגב שדובר ערבית. עובדה זו אילצה אותו לעבוד בכמה מקומות במקביל: חצי משרה בבאר שבע וחצי משרה בקופת חולים כללית — בנוסף לטיפולים שהוא מעניק בקופת חולים "לאומית" ו"מכבי". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות