רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרת המשפטים פרסמה את רשימת 28 המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון

המועמדים מתחרים על ארבעה מקומות בעליון. בשבוע שעבר פרץ עימות חריף בין נשיאת ביהמ"ש העליון מרים נאור, שצפויה לפנות את מקומה, לבין השרה שקד, על רקע זהות המועמדים

תגובות
איילת שקד
מרק ישראל סלם

שרת המשפטים, איילת שקד, פרסמה היום (ראשון) רשימה של 28 מועמדים לבית המשפט העליון. המועמדים מתחרים על ארבעה מקומות, שיפנו הנשיאה מרים נאור והשופטים צבי זילברטל, סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, שיפרשו בשנה הבאה. ברשימה ישנה נוכחות בולטת לאנשי הזרם הדתי־לאומי, אף שמבין השופטים הצפויים לפרוש רק רובינשטיין חובש כיפה.

בתוך כך נפגשו היום שקד והנשיאה נאור. זאת לאחר העימות ביניהן בשבוע שעבר, שבעקבותיו הודיעה נאור על הפסקת השיחות עם שרת המשפטים בנוגע למינוי השופטים לבית המשפט העליון. ברקע לעימות עמדה כוונת שקד לקדם חוק שישלול משופטי העליון את זכות הווטו שלהם בוועדה לבחירת שופטים, שאותה הגדירה נאור "הצבת אקדח על השולחן".

בפגישתן הגיעו נאור ושקד להסכמה בדבר חידוש השיחות בעניין המועמדים לעליון. עם זאת, אמר מקור המעורה בנושא כי בשלב זה המחלוקות בין השתיים סביב המינויים עדיין גדולות. בפגישה אמרה שקד לנאור כי בכוונתה לקדם את הצעת החוק שקוממה אותה רק במצב שבו השופט הראשון שצפוי לפרוש, צבי זילברטל, שיסיים את תפקידו באפריל הקרוב, יעזוב מבלי שיימצא לו מחליף.

שקד ציינה בפגישה כי היא מבקשת להמשיך ולנסות למנות ארבעה מועמדים שלגביהם תהיה הסכמה רחבה. גם חבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), החבר בוועדה למינוי שופטים שיזם את ההצעה, שוחח עם נאור והבהיר לה כי בשלב זה הצעת החוק לא תקודם. הוועדה צפויה להתכנס לראשונה בסוף חודש דצמבר, ועד אז ימשיכו הצדדים בשיחות מאחורי הקלעים.

המועמדים לבית המשפט העליון
אינפוגרפיקה

ברשימה מופיע המועמד המרכזי שמקדמת שקד, פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר אילן, שנחשב לאחד המתנגדים הבולטים למהפכה החוקתית שהוביל אהרן ברק בשורות האקדמיה. השופטים החברים בוועדה למינוי שופטים מתנגדים למועמדותו. בשיחה עם "הארץ" לפני כשנה אמר ספיר כי המהפכה החוקתית "סיפקה לבית המשפט נשק שלא היה בידיו אלמלא אותה מהפכה, פסילת חקיקה, שהיא נשק אטומי. מאז בית המשפט עושה שימוש בנשק הזה לא בתכיפות מאוד גדולה, אבל הוא עושה בו שימוש לא מבוטל ועצם העובדה שהחרב הזו מונפת גורמת לכך שיש דברי חקיקה שלא נחקקים".

מועמדת נוספת היא רות רונן, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שמועמדותה מקודמת על ידי השופטים וזוכה להתנגדות של שקד. ב–2011 הוגשה נגדה תלונה לנציבות הביקורת על שופטים על-ידי הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל, בעקבות עתירה שנידונה בפניה והוגשה על-ידי עמותת "גישה", העוסקת בשמירה על זכויות התנועה של פלסטינים. תלונת הפורום התמקדה בכך, שבעלה של השופטת, זאב ברגמן, הוא חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל, שתרמה ל"גישה". למרות זאת, רונן לא פסלה עצמה ואף לא יידעה את הצדדים בפרט זה. רונן טענה אז כי לא ידעה כי הקרן מממנת את גישה והתלונה נמצאה תחילה מוצדקת אך לבסוף הוחלט לקבוע כי הבירור מוצה ולא כי נפל פגם בהתנהלותה. 

מועמדת נוספת שהגיעה לרשימה היא שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן, שהייתה בעברה העוזרת המשפטית של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, ונחשבת לשופטת אנטי ממסדית, שמתחה פעמים רבות ביקורת על הפרקליטות והמשטרה, ומעברה לבית המשפט המחוזי היה רצוף קשיים לאחר שמועמדותה נדחתה מספר פעמים.

שני שופטים נוספים שמתחרים ככל הנראה על אותו הכיסא הם נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון ושופט המחוזי בעיר רון סוקול, חתנו של שופט העליון לשעבר תיאודור אור, המקודם על ידי השופטים. שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני התנגדה בעבר למינויו של סוקול למחוזי בשל התנגדותה למינוי קרובי משפחה של שופטים. גם שקד צפויה להתנגד למינוי לדברי גורם המעורה בדברים, והקרב בין השניים בוועדה יצרי במיוחד. סגנו של אלרון, השופט רון שפירא, נכלל גם הוא ברשימת המועמדים. 

מינוי השופט שיתפוס את מקומו של סלים ג'ובראן גם הוא מפלג את חברי הוועדה. על כרטיס זה מתמודדים חאלד כבוב וג'ורג' קרא. בלשכה מקדמים את כבוב, שלאחרונה הרשיע את נוחי דנקנר בפרשת הרצת מניות איי.די.בי, ואם ייבחר יהיה השופט הערבי־מוסלמי הראשון בעליון. השופטים מעדיפים את קרא, ערבי־נוצרי, שתיקו המתוקשר ביותר היה משפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. 

המועמדת הצעירה ביותר שנכללת ברשימה היא פרופ' יפעת ביטון, בת 45 בלבד, שמקדמת במחקריה ועשייתה המקצועית אג'נדות חברתיות. בראיון לגלובס אמרה ביטון שלא תייצג "גזענים, אנשים שתקפו מינית, וכל מי שנמצא בצד המנצל של יחסי הכוח החברתיים". מועמד נוסף משורות מוסדות ההשכלה הגבוהה הוא פרופ' אביעד הכהן, דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט המשמש גם כפרשן המשפטי של עיתון "ישראל היום". מועמדותו עולה זו הפעם השלישית. 

לצידו מועמדים שני פרופסורים נוספים המזוהים עם הציבור הדתי־לאומי: פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' חיים זנדברג. ליפשיץ עוסק בעיקר בדיני משפחה, דיני חוזים ומשפט עברי, והיה ממנסחיה של הצעת חוק ברית הזוגיות שמטרתה לתת מענה למי שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואים דתיים. פרופ' זנדברג מתמחה במחקריו בדיני קניין ומקרקעין. בטור דעה שפורסם לאחר מבצע עופרת יצוקה מתח ביקורת על דו"ח גולדסטון וכתב: "התעקשותה של הוועדה לברר את כל ארסנל הטענות המוכרות נגד פעולות ישראל ביו"ש, דווקא בדו"ח העוסק במבצע צבאי בעזה, מצביעה על הזדהותה עם העניין הפלסטיני בכללו ואף יותר מכך – על כוונה לתת לגיטימציה לשלטון החמאס ולפעולותיו". ברשימה מופיעות גם שתי שופטות דתיות־לאומיות מוערכות שמתבלטות בין המועמדים: השופטת יעל וילנר מביהמ"ש המחוזי בחיפה והשופטת תמר בזק-רפפורט. מהשוק הפרטי ישנו מועמד יחיד – עו"ד אסף פוזנר, שותף בכיר במשרד קמחי, פלד, פוזנר שילה ושות' העוסק במשפט אזרחי. לצידו מועמד גם כונס הנכסים הרשמים, פרופ' דוד האן שיסיים בקרוב את תפקידו. 

שאר המועמדים הם: שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז מנחם פינקלשטיין, שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז פרופ' עופר גרוסקופף , שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א גלעד נויטל, שופטת ביהמ"ש המחוזי מרכז מיכל נד"ב, שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א קובי ורדי, שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א שאול שוחט, שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת אשר קולה, שופטת ביהמ"ש המחוזי ירושלים נאוה בן אור, שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים רם וינוגרד, שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים דוד מינץ, שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים יגאל מרזל, שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים משה סובל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות