טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפטנים: על היועמ"ש לפרסם את ההקלטות ברגע שפרסומן לא יפגע בחקירה

לדברי מומחים למשפט פלילי, "ברור שיש כאן עניין ציבורי חשוב מאוד בקשר שבין ראש ממשלה לעל עיתון וברור שזכות הציבור לדעת עליו"

תגובות
היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט בכנס באוניברסיטת חיפה, בנובמבר
רמי שלוש

משפטנים בכירים סבורים כי על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפרסם את הקלטות השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס ברגע שפרסומן לא ייפגע בחקירה, מבלי לחכות עד הכרעתו בתיק. המשפטנים אמרו כי בשלב זה תגבר זכות הציבור לדעת את תוכן השיחות ולא תהיה יותר הצדקה להותירן חסויות.

"היועץ המשפטי לממשלה חייב כלפי הציבור בישראל את חובת היידוע והפרסום באותו רגע שהפרסום לא יפריע לחקירה", אמר פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי. גרוס הסביר כי "ברור שיש כאן עניין ציבורי חשוב מאוד בקשר שבין ראש הממשלה לבעל עיתון חשוב, וברור שזכות הציבור לדעת עליו. מצד שני, יש בפרסום לסכן את יכולת החקירה". לכן, לדעתו, "באותה נקודת זמן שבה החקירה מיצתה את עצמה – שם ובאותו זמן צריך לפרסם את הקלטות, כדי שהציבור יידע מה עשו ראש הממשלה וידיעות אחרונות – השלטון מצד אחד ובעל ההון מצד שני". פרופ' מרדכי קרמניצר הבהיר כי "ברור לגמרי שכל זמן שזה בחקירה, האינטרס החקירתי הוא הגובר".

לא הקלטה, הקלטות: נתניהו ומוזס קיימו סדרת שיחות בשנים האחרונות / נתניהו נגד מוזס: קרב שלטון-עיתון / הסוד נחשף: הרשימות השחורות של "ידיעות אחרונות"  / מסע ההשתלטות של נתניהו על התקשורת / נתניהו הוקלט מנהל משא ומתן עם איש עסקים על הטבות הדדיות / חדשות 2: נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", הוא איש העסקים בהקלטת נתניהו / נתניהו על חקירותיו: אני יודע במה מדובר, לא יהיה כלום

פרופ' גרוס סבור כי גם אם מנדלבליט יחליט בסופו של דבר לסגור את התיק משום שהשיחות שתועדו בהקלטות לא חצו את הרף הפלילי, עדיין יהיה עליו לפרסמן לצד החלטתו המנומקת. "הציבור רשאי במקרה כזה לדעת לא רק על מה ביסס היועץ את החלטותיו, אלא גם את הראיות המרכזיות – ההקלטות. גם כדי להבין האם היועץ צודק בהחלטתו, וגם בגלל הקשר המיוחד העולה מאותן הקלטות שבין הון, שלטון ועיתון. אין שום ספק שהציבור במדינה הזאת זכאי לדעת את זה".

לדבריו, אם היועץ יסרב לפרסם את הקלטות יהיה צורך לבחון מהי עילת הסירוב וניתן יהיה לתקוף אותה בבג"ץ. "אם הסירוב הוא מרצון למנוע חדירה לפרטיות אני חושב שכאן זכות הציבור לדעת תגבר על הזכות לפרטיות".

הפרופ' גד ברזילי, דקאן הפקולטה למשפטים ומשנה לרקטור אוניברסיטת חיפה אמר דברים דומים: "כל עוד החומר משמש לחקירתו של נתניהו וסובביו או של נוני מוזס, אין הצדקה לפרסם את זה לציבור הרחב. אני לא חושב שראוי שחומרים המשמשים לחקירה יהיו חלק מנחלת הציבור, כי בכך הם עלולים להפריע לחקירה עצמה. אבל החקירה לא תימשך עד אינסוף ונוצר כבר נוהג משפטי שבפרשיות ציבוריות גדולות היועץ חייב לנמק את החלטותיו. אם הקלטת לא תהיה דרושה לצורכי חקירה, גם אם היא תהיה ראיה בכתב אישום שיוגש, לא תהיה סיבה לא לפרסם אותה. ואם הוא יחליט לסגור את התיק, ניתן יהיה לחייב את פרסומה".

"בסופו של יום הציבור ישמע את הקלטות", מבהיר ברזילי, "אין דרך למנוע את הפרסום – לא כשמדובר בנושא משרה ציבורית בכירה כמו ראש הממשלה. לא מדובר בשיחה בין שני כתבי עיתונים פרטיים אלא בראש ממשלה בישראל". לדבריו, גם אם בקלטות יש חלקים הפוגעים בצנעת הפרט, אפשר יהיה לפרסם אותן בלעדיהם. "הפסיקות הישראלית והאמריקאית קובעת שאיש ציבור צריך לקחת בחשבון שיכולתו להגן על צנעת הפרט שלו היא קטנה".

יו"ר התנועה לחופש המידע, ד"ר רועי פלד, מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל, אמר כי "לציבור בחברה דמוקרטית יש לא רק זכות, אלא חובה, לגבש את עמדתו על הנבחרים שלו. זה נראה לי מובן מאליו שעמדת הציבור לגבי התנהלות ראש הממשלה זקוקה לא רק לפרשנים וכתבים ובעלי אינטרס שמדליפים מידע, אלא למידע גולמי. אנחנו שומעים המון גרסאות סותרות – סחט או לא סחט? רצה לתעד שסוחטים אותו? סירב או לא סירב להצעות? זכותו של הציבור לגבש עמדה באופן עצמאי".

"צריך להזכיר ברקע שהמשטרה עושה זה שנים רבות שימוש מניפולטיבי בהדלפות", אמר פלד, "והשימוש הזה נעשה לעתים קרובות לא לפי האינטרס הציבורי אלא לפי האינטרס המשטרתי. גם המשטרה היא גוף שנאבק על שמו הטוב וזה לא צריך להיות שיקול בשאלה מתי חומר מפורסם לציבור ומתי לא. השיקול צריך להיות האם הפרסום יגרום נזק ממשי לחקירה".

"הדעת נותנת שזה יגיע לפני סיום החקירה", הוסיף פלד, "מתישהו זה ייצא בהדלפה כזו או אחרת, וגם את זה המשטרה צריכה לקחת בחשבון. כי זה ייצא על ידי בעל אינטרס, שיסגור עסקה עם מי שהוא הדליף לו, והוא ידרוש פריימינג מסוים למידע".

אם היועץ המשפטי לממשלה יחליט לסגור את התיק, אומר פלד, "עוצמת החשדות היא כזו שהוא יצטרך לעשות את זה באופן מאוד מפורט ומנומק. הוא יהיה חייב להציג את הנימוקים לציבור והוא יצטרך להציג אותם גם לבג"ץ, כי קשה לי להניח שלא תהיה עתירה לבג"ץ נגד סגירת התיק". גם פלד סבור כי "אם היועץ יסגור את התיק הוא יהיה חייב להעמיד בפני הציבור את כל החומרים ששימשו להחלטתו. הוא יצטרך לתת דין וחשבון מאוד מפורט, כולל חשיפה של כל מסמכים שחשיפתם לא פוגעת בפרטיות".

על סיכוייה של עתירה לבג"ץ לחשיפת הקלטות במקרה שהתיק ייסגר והן לא ייחשפו אמר: "אני משוכנע שעתירה כזאת לא תסתיים בלא כלום. בכל מקרה יחייבו להעמיד חלק מהמידע לרשות הציבור – אם יתחייבו להעמיד תמלילים חלקיים או את ההקלטות במלואן – קשה לי להעריך. אני מעריך או משוכנע שבית המשפט לא ייתן יד לתפיסה שאומרת שלציבור אין שום זכות לדעת מיד ראשונה מה תוכן ההקלטות".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות