טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאבק לשכת עורכי הדין לא עזר: ברק כהן ימשיך לעסוק בעריכת דין

בית הדין הארצי של הלשכה עיכב את ההחלטה להשעות את הפעיל החברתי מעיסוקו כעורך דין, עד להכרעה בערעורו. ועדת האתיקה של הלשכה טענה שבעבירות הפליליות המיוחסות לכהן יש קלון

תגובות

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל אתמול (שלישי) את בקשת הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן ועיכב את ביצוע פסק הדין המשעה את רישיון עורך הדין שלו  למשך 18 חודשים, בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בגין פעולותיו במסגרת הקבוצה "באים לבנקאים". המשמעות היא שכהן, שיוצג על ידי עו"ד אבי אודיז, יוכל להמשיך לייצג ולהתפרנס כעורך דין עד לפסק דין בערעור שהגיש על השעייתו.

את הבקשה להשעות את כהן מעיסוקו בעריכה דין הגישה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז. הנימוק לכך היה חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום שהוגש נגדו בדצמבר, אשר לטענת לשכת עורכי הדין יש בהן קלון והן מהוות עבירות אתיות חמורות מלבד היותן פליליות. הלשכה טוענת נגד כהן כי ביצע מעשים פליליים וחציית קווים סביב מחאתו החברתית, במסגרת פעילות פוליטית. הוא מואשם כי נהג להטריד את ראשי הבנקים בישראל, מנכ"ל בנק לאומי רקפת רוסק עמינוח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן.

בהחלטה שניתנה אתמול כתב סגן יו"ר בית הדין, עו"ד חיים קנת, כי יש לעכב את ביצוע העונש לאור הדיון הקרוב בערעור, וכן הדגיש את "המידתיות והאינטרס הציבורי" שבעיכוב ההחלטה.

המאבק של לשכת עורכי הדין בכהן החל עוד לפני שהוגש כתב אישום נגדו. הלשכה הגישה נגדו קובלנה בגין התנהלות שלא הולמת את המקצוע, בהסתמך על צווי הרחקה שהוצאו לו מראשי הבנקים. מי שביקשו מוועדת האתיקה להתכנס ולדון בהגשת הקובלנה היו ראשי הבנקים עצמם. 

ברק כהן בדיון בעניינו בבית משפט השלום בתל אביב, ב-2015
עופר וקנין

התיק הפלילי נגד שבעת חברי "באים לבנקאים" עוד לא החל להתנהל. בפסק דין שניתן באחרונה על ידי השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעסק בתנאים המגבילים שחלים על קבוצת באים לבנקאים בזמן ניהול המשפט (מרחק של 500 מטרים מחלק מעדי התביעה), הוא הטיל ספק בפליליות המחאה. "היה זה מאבק ציבורי, ולא אמתלה כזו או אחרת של מאבק ציבורי. מכאן נובעת מסקנה חשובה. קיומו של מאבק ציבורי מכניס לתמונת השיקולים הרלוונטיים את זכות היסוד לחופש הביטוי, על כל כובד משקלה", כתב השופט.

השופט גונטובניק הוסיף כי "בחינת פליליותן של פעולות אלה חייבת להיעשות באזמל מנתחים. אפיונה של מחאה ציבורית כפלילית צריכה להיות מוצא אחרון ולא ראשון". לדבריו, "חומר החקירה משקף תמונה ברורה של מחאה ציבורית אותנטית. אכן, מדובר במחאה שקיימות טענות כבדות משקל שחצתה קווים אדומים, אך עדיין התרשמתי שסיווגה כאמתלה הוא מרחיק לכת". 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות