טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ אישר לעיריית תל אביב לפתוח מרכולים בשבת

השופטות אישרו את החוק המסדיר את פתיחתם של כ-160 מרכולים ופיצוציות בשבת וקבעו כי הוא מידתי. דרעי: התכוונתי להודיע בקרוב על ביטול החוק, אמחה בפני רה"מ על הפרת הסטטוס-קוו

תגובות
סניף AM:PM בתל אביב, ב-2014
עופר וקנין

בתום מאבק משפטי ממושך, אישר היום (רביעי) בג"ץ את חוק העזר של עיריית תל אביב המסדיר את פתיחתם בשבת של כ–160 מרכולים ופיצוציות ועוד כ–80 עסקים בשלושה מתחמי מסחר — נמל יפו, מתחם התחנה ונמל תל אביב. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והשופטות אסתר חיות ודפנה ברק־ארז קבעו פה אחד כי חוק העזר מידתי, וביקרו את גרירת הרגליים של הממשלה, שבמשך שנתיים וחצי התקשתה להחליט אם לאשר או לפסול את החוק. 

בעקבות הפסיקה, כמעט שליש מהמרכולים והפיצוציות הפתוחים כיום בתל אביב בימי המנוחה לא יעשו זאת יותר. לפי סקר שערכה העירייה ב–2014, כ–230 מרכולים ופיצוציות פועלים בעיר בשבתות ובחגים, לא כולל עשרות בתי העסק בשלושת מתחמי המסחר. בעירייה העריכו היום כי לא חל מאז שינוי משמעותי במספרם. כיוון שחוק העזר, שאושר במועצת העיר בקיץ 2014, קובע כי העירייה תיתן היתרים ל–164 מרכולים ופיצוציות לפעול בשבת, המשמעות היא שעשרות מהם ייאלצו לסגור את שעריהם בימי המנוחה.

שר הפנים אריה דרעי מיהר לתקוף היום את פסיקת בג"ץ ואמר כי התכוון להודיע כבר בימים הקרובים על החלטתו לפסול את חוק העזר, שקיבל לדבריו בערב פסח. "החלטת בג"ץ מהווה פגיעה קשה בשבת קודש ובצביון העם היהודי", אמר השר. "החלטת בג"ץ היא הפרה של הסטטוס־קוו, ואנו נפעל בכל האמצעים כדי להחזיר אותו". 

יחד עם ראשי סיעות נוספות פנה היום דרעי לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לערוך ישיבה דחופה בסוגיה. הוא גם שלח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה שיפנה לבג"ץ וידרוש לקיים דיון נוסף בנושא בהרכב שופטים מורחב.

הוא ציין כי שלח אתמול ללשכתו של מנדלבליט את החלטתו לפסול את חוק העזר העירוני, אך לא הספיק לשלוח אותה לעיריית תל אביב לפני פרסום פסק הדין. דרעי נמנע עד כה מלהכריע אם לפסול או לאשר את חוק העזר העירוני, בדומה לשרי הפנים שקדמו לו, גלעד ארדן, סילבן שלום וגדעון סער, שגלגלו את האחריות זה לזה.

בג"ץ קבע כי היעדר ההכרעה כמוהו כפסילת חוק העזר, ומכאן שנעשה ללא נימוקים ולכן בטל. השופטת נאור ציינה כי על אף ששר הפנים לשעבר סער עיכב את פרסום חוק העזר ברשומות מכוח סמכותו בפקודת העיריות, לא התקבלה אחר כך החלטה סופית ומנומקת. "כפי שעולה מלשון הסעיף אין החלטת העיכוב בגדר סוף פסוק, אלא נדרשת לאחריה החלטה לגופו של עניין – ביטול העיכוב ופרסום חוק העזר, פסילתו או החזרתו עם הערות למועצת העירייה. החלטה שכזו בענייננו איִן, ושנתיים תמימות מיום החלטת העיכוב חלפו להן זה מכבר. ספק בעיני אם מדובר ב'מהירות הראויה' הנדרשת מרשות מינהלית", כתבה נאור.

נאור קבעה כי התיקון השני של חוק העזר — המתיר את פתיחת 164 המרכולים והפיצוציות — מידתי. היא ציינה עוד בפסק הדין כי המדינה לא עמדה בכמה התחייבויות לגבש החלטה סופית בעניין חוק העזר. "אין מקום להוסיף ולהמתין ששר הפנים יחליט בעתיד אם יש לאשר את תיקון מס' 2 אם לאו, וזאת במועד לא ידוע שקצב לעצמו, אשר אין לו דבר וחצי דבר עם המועדים הקבועים בחוק, אף לא עם המועדים שנקבעו במסגרת ההסכמה הדיונית או במסגרת הודעתה האחרונה של המדינה", הוסיפה. נאור הסבירה כי "מדובר, בסופו של יום, בפתיחת מספר מצומצם של עסקים אשר מהווים חלק מזערי ממספר העסקים הפועלים בעיר במהלך השבוע, באופן שמאפשר שמירה על צביונה הייחודי של השבת ואינו משנה בצורה ניכרת את פני העיר בשים לב למצב הנורמטיבי הקיים". 

השופטת חיות הצטרפה לעמדתה ומתחה ביקורת על הממשלה. "אכן, נוכח ההימנעות הארוכה והנמשכת זה כשנתיים וחצי של שרי הפנים הרלוונטיים ובשלב מסוים גם של הממשלה כולה, לקבל החלטה לגופו של עניין, אין מנוס אלא לראות בהימנעות זו משום החלטה לפסול ללא הנמקה את חוק העזר", כתבה, "החלטה בלתי מנומקת זו אינה יכולה לעמוד והיא בטלה". גם היא סברה כי לא נפלו בתיקונים לחוק העזר פגמים המצדיקים את התערבות בית המשפט. "אף אני סבורה כי התיקונים האמורים הינם מידתיים וכי היקפם המצומצם של המתחמים והעסקים שפתיחתם הותרה בשבת, מאזן כראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין תוך התחשבות במעמדה של השבת ובצביונה של העיר על שכונותיה השונות ואוכלוסייתה המגוונת".

"בפועל, העמדה שיום השבת אמור להיות יום מנוחה, שאינו כשאר ימות החול, היא מקובלת ומוסכמת", הוסיפה השופטת ברק־ארז. "ואם יורשה לי להוסיף – טוב שאלה הם פני הדברים, הן מן ההיבט הלאומי־תרבותי והן מן ההיבט הסוציאלי. אולם, אנשים שונים מחזיקים בעמדות שונות באשר לתרגום המשפטי שיש לתת להכרה באופיו של יום השבת כיום מנוחה. דווקא בשל המורכבות הערכית והמעשית של ההכרעה בנושא זה בחרה הכנסת לקבל החלטה המאצילה את ההכרעה לזירה המקומית", כתבה. "ההסדר כולל מרכיב דמוקרטי חשוב — של דמוקרטיה ברמה המקומית, המאפשרת להביא לידי ביטוי באופן מדויק יותר את המאפיינים השונים של האוכלוסייה בכל עיר ויישוב".

הגרלה או תורנות

חוק העזר שאושר קובע כי ההיתרים לפתיחת עסקים בימי המנוחה יהיו תקפים לשנתיים ויינתנו לפי מכסה אזורית. לפי החוק, 45 היתרים יינתנו לבתי עסק בצפון הישן ו–42 במרכז העיר, לעומת 13 לעסקים במזרח העיר, 12 ביפו, 11 בצפון החדש והיתרים נוספים בדרום העיר ובעבר הירקון המזרחי והמערבי. בכל אזור יינתנו רבע מההיתרים למרכולים ששטחם עולה על 150 מ"ר ומגוון המוצרים בהם גדול יותר. העירייה לא תעניק עדיפות לעסקים שכבר פועלים בשבת ולמעשה תינתן אפשרות לכל בעל עסק שעומד בתנאים הקבועים בחוק העזר להגיש בקשה לקבלת היתר. אם יעלה הביקוש על המכסה שנקבעה באזור מסוים, תיערך הגרלה בין המבקשים או שתיקבע ביניהם תורנות אם רוב המבקשים ירצו בכך.

בהגרלה תינתן עדיפות לעסקים בצירים המרכזיים של העיר, הכוללים את אבן גבירול, אלנבי, בן יהודה, דיזנגוף, הירקון ושדרות ירושלים. עדיפות שנייה תינתן לבעלי עסקים ברחובות מסחריים ראשיים ולמרכזים מסחריים בשכונות. ראש העיר יוכל לפסול בקשה, אם העסק המבקש היתר לפעול בשבת סמוך לבית כנסת או ממוקם בשכונה בעלת צביון דתי. חוק העזר גם מעניק למועצת העיר סמכות להגדיל את מספר ההיתרים בחלוף הזמן.

כניסתו של חוק העזר לתוקף גם תאפשר לעירייה לנקוט צעדי אכיפה נגד עסקים שאינם מורשים לפתוח בשבת לפי חוק העזר החדש. במקביל להליך בבג"ץ, ביקשה העירייה להוציא צווי סגירה לכמה עסקים שבכל מקרה אינם עומדים בקריטריונים של חוק העזר. בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב מנע ממנה לעשות זאת עד כה והבהיר שהמצב החוקי אינו ברור. כך למשל, לפני כשנה דחה בית המשפט את בקשתה להוציא צו סגירה לסניף של רשת "טיב טעם" ברמת החייל, ששטחו יותר מ-500 מ"ר ולכן אינו יכול לקבל היתר לפי חוק העזר. כעת, תוכל העירייה לפעול לסגירתו של הסניף הזה ועסקים נוספים.

ראש העיר תל אביב רון חולדאי בירך היום על החלטת בית המשפט. "כפי שאמרתי כבר לפני ארבע שנים העיר תל אביב־יפו היתה חופשית ותישאר חופשית", מסר, "ההסדר החוקי נועד לבטא את האיזון בין השמירה על השבת כיום מנוחה בעיר לבין הצרכים של התושבים ומתן האפשרות לכל אחד ליהנות מיום המנוחה כרצונו. זוהי החלטה מאוזנת אשר מחד שומרת על הערך הסוציאלי של השבת כיום מנוחה ומאידך מאפשרת מענה לתושבי העיר שרוצים ליהנות מיום המנוחה כרצונם בעיר חופשית. כפי שמועצת העיר בבני ברק יכולה לסגור בשבת גם את מה שמותר בכלל המדינה כך ראוי לכבד את סמכותה של מועצת העיר תל אביב־יפו לקבוע את אופייה של השבת ברחובותיה".

יאיר קורח, יו"ר התאחדות הסוחרים שנאבקה נגד פתיחת העסקים בשבת, אמר בתגובה להחלטה כי "כמדינה אנו צריכים לשאוף לסגירת מסחר כוללת בשבת והפרדתו מתרבות הבילוי והפנאי ביום זה. יחד עם זאת בית המשפט יוצר שינוי חיובי של המציאות, בהפחתת המסחר בשבת בתל אביב ומונע מהעירייה מלפתוח את כלל המסחר בשבת על דעת עצמה. מסחר בשבת אינו סמל לחופש הפרט אלא לשעבוד שלו. כעת על חברי הכנסת לראות את טובת כלל הציבור, לייצר הפרדה בין בילוי ופנאי ובין מסחר קמעונאי בשבת, ולהגן על יום המנוחה השבועי של בעלי עסקים קטנים ועובדים שכירים, לא רק בתל אביב כי אם בכלל הארץ״.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות