בהסכם הלילי שהשיג עם שאול מופז, ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל בדיוק בהתאם לדפוס ההתנהגות שלו בקדנציה הנוכחית: הימנעות בכל מחיר מנטילת סיכונים. נתניהו העדיף את הוודאות של ממשלת אחדות לשנה וחצי, על פני ההימור של הליכה לבחירות, למרות הסקרים שניבאו לו ניצחון קל.
נתניהו שונא להסתכן. תמיד יעדיף ללכת על בטוח ולהימנע ממצבי אי-ודאות. לא אכפת לו שמלגלגים על דריכתו במקום, על הימנעותו מהחלטות ומעשייה. מבחינתו, התוצאות מדברות לטובתו. עובדה: הוא בשלטון לעוד הרבה זמן, בראש קואליציה שאי אפשר לפרק, וציפי לבני, שנהגה לתקוף אותו בנאומיה בכנסת על "מדיניות ההישרדות", יושבת בביתה ברמת החייל.
עכשיו נמצא נתניהו במצב הכי נוח. במקום שיהיה תלוי במצב רוחם של אביגדור ליברמן
ונציגי הימין הקיצוני בליכוד, יש לו מעכשיו קואליציה עם שני אגפים, שנתניהו יכול לתמרן ביניהם. פעם ישבור ימינה ופעם שמאלה, בהתאם לאילוצי הרגע. פעם ישליך עצם לליברמן ופעם למופז, פעם יבנה בהתנחלויות ופעם יפנה בתים לא חוקיים. פעם ירמוז שהמלחמה עם איראן בשער, ופעם ייתן צ'אנס למהלכים הדיפלומטיים של הנשיא ברק אובמה. אין מצב חלומי יותר לפוליטיקאי.
מפלגת קדימה סיימה אתמול את תפקידה הפוליטי, אחרי שש שנים וחצי שבהן החליפה ארבעה מנהיגים והיתה בשלטון, באופוזיציה, ושוב בקואליציה. הסקרים ניבאו את קריסת קדימה בבחירות הקרובות, ועם הצטרפותם לממשלת נתניהו, נראה שחבריה ויתרו על החלום של מפלגת מרכז עצמאית וחזקה. קדימה התרסקה מפני שבמבחן האופוזיציה, התברר שלא היה לה מה להגיד, והיא לא הציבה שום חלופה לשלטון נתניהו – מלבד סירובה של לבני להצטרף לממשלתו, שמציג אותה בדיעבד כאשת עקרונות, ונותן בסיס לקאמבק שלה בבחירות הבאות.
המהלך המתבקש של נתניהו יהיה המיזוג מחדש של קדימה והליכוד, כדי ליצור מפלגת שלטון רחבה ומרכזית. הליכוד שבר בשנים האחרונות לימין הקיצוני, בעקבות עזיבתם של פוליטיקאים מתונים יחסית, ובלחץ השפעתם של משה פייגלין ונציגיו במנגנון המפלגה. השפעתם ניטרלה כל סיכוי למהלך מדיני מול הפלסטינים. חזרתם של מופז, רוני בר און, מאיר שטרית וצחי הנגבי לליכוד תמתן את המפלגה, ותמצב אותה כגוש הפוליטי המרכזי בישראל. יש עכשיו סיכוי גדול מבעבר למיזוג כזה, בגלל חרדתם של חברי קדימה מהקור המצפה להם בחוץ, אם ינסו להתמודד שוב בנפרד.
השאלה המעניינת שתתברר בחודשים הקרובים, היא אם נתניהו ידבק בהססנות ובהליכה על בטוח גם מול איראן – ויימנע כדרכו מהרפתקאות צבאיות.
הדיל של מופז ונתניהו - סיקור נרחב:
פצצת האטום הפוליטית שהטילו החבר'ה מסיירת מטכ"ל (יוסי ורטר) || הדילברוקר: שובו של נתן אשל (ברק רביד) || המפלגות החרדיות: מלשון המאזניים לשותפות זניחות (יאיר אטינגר) || מופז - חמורו של משיח (אורי משגב) || ואיך כל זה ישפיע על תקיפת איראן (אמיר אורן)
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
