סקר "הארץ" בעקבות האחדות

63%: נתניהו ומופז פועלים ממניעים פוליטיים ולא מדאגה למדינה

רוב הציבור לא מקבל את נימוקי רה"מ ויו"ר קדימה; מחציתו סבורה שהממשלה לא תעמוד בהתחייבויות ההסכם; קדימה שומרת על כוחה - 11 מנדטים

ההסברים והנימוקים שסיפק אתמול (שלישי) הצמד החדש בפוליטיקה הישראלית, בנימין נתניהו ושאול מופז, לא פעלו את פעולתם על רוב מוחלט בציבור הישראלי. גם מסיבת העיתונאים הארוכה לא שכנעה; הציבור נותר חשדן וספקן. הוא לא קונה את הנאומים ששמענו אתמול על אחריות, וטובת המדינה, ושיקולים לאומיים בלה בלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה שאול מופז נראים כמי שפעלו ממניעים אישיים ופוליטיים, כאשר בדקה התשעים ואחת, דקה לפני פיזור הכנסת, הם כרתו ברית והאחרון קפץ לממשלתו של הראשון על מנת להציל עצמו מכליה.

כך עולה מסקר מיוחד שנערך אתמול בעבור "הארץ" על ידי חברת דיאלוג, בפיקוחו של הפרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב. רק כרבע מהנשאלים גרסו שהשניים גילו דאגה לטובת המדינה ולכן עשו את שעשו. העיתוי הבעייתי גורם לרוב הישראלים להביט בעין עקומה על שילוב הידיים בין מופז לנתניהו. אם הם היו עושים זאת בתחילת הקדנציה, או בעיצומה, יש להניח שההתייחסות הכללית היתה שונה.

תופעת החשדנות כלפי הממשלה החדשה אינה פוסחת גם על אמונתו של הציבור באשר להבטחות הכתובות בהסכם הקואליציוני. כמחצית מהציבור סבורים כי הממשלה לא תעמוד בהתחייבותה ולא תחוקק חוק לגיוס החרדים (מול שליש מהציבור שמאמין שהחוק יחוקק והחרדים יגויסו).

אי-האמון גורף עוד יותר, כשמדובר בהתייחסות הציבור לסוגית שינוי שיטת הממשל. רק רבע מהנשאלים הביעו ביטחון שהשיטה הרעה והכושלת תשונה (ההסכם הקואליציוני קובע כי השינוי יתבצע עד לסוף השנה הזו - י"ו). למעלה ממחצית הנשאלים השיבו לסוקרים, כי דבר לא ישתנה ושהכל יישאר כשהיה.

תוצאות הסקר - לחצו להגדלה
תוצאות הסקר - לחצו להגדלה

בגזרת המנדטים, אין הרבה חדש יחסית לסקרים קודמים, מלבד תופעה אחת שראויה לציון: היחלשותו של יאיר לפיד, ראש רשימת "יש עתיד", שעתידה לא ברור לאור דחיית הבחירות. על פי הסקר, לפיד איבד כ-40% מכוחו לעומת הסקר הקודם, שנערך לפני כשבוע. אז הוא עמד על עשרה מנדטים, היום על שישה בלבד. ממה נובעת ההיחלשות? אולי כי הציבור הבין שלפיד אינו רלוונטי לשנה-שנה וחצי הקרובות. אולי ציבור המצביעים חושב שהוא לא ישרוד זמן כה רב מחוץ למגרש הפוליטי. ואולי האזרח הפשוט היה מעוניין לשמוע את לפיד מתייחס בקולו לאירועים המרעישים האחרונים בפוליטיקה, כפי שעשו כל ראשי המפלגות.

לפיד צולם אתמול בלובי של מלון באטלנטה, שם הוא מתארח בכנס כלשהו. שני המראיינים, גיל תמרי מחדשות ערוץ 10 ואהרון ברנע מחדשות ערוץ 2, ניסו להציל מפיו דבר-מה, משפט, כמה מלים, "סינק" בלשון המקצועית, על מה שמתרחש בארץ. אבל לפיד המבוהל ממש נס מפניהם, כאילו כל השדים רודפים אחריו, ולא שני עמיתים חביבים שבסך הכל ביקשו תגובה.

שאול ממפעל הפיס

המחזה הזה ייצרב בזיכרון: שאול מופז ובנימין נתניהו, מסיימים את מסיבת העיתונאים שבה הודיעו על כניסת "קדימה" לממשלה, ופוסעים, מחובקים, אל היציאה. כמו זוג אוהבים בשקיעה. חסרה רק הסיגריה שאחרי. הסיגר, במקרה של נתניהו. מערכת יחסים עכורה ומרה, גדושה בגידופים ועלבונות, בעיקר מצד מופז, עברה בן לילה מטמורפוזה קיצונית. נתניהו התקשה להסתיר את החיוך. הוא הביט במופז בסוג של פליאה מהולה ברחמים.

נתניהו ומופז, אתמולאמיל סלמן

לא בכל יום זוכה ראש ממשלה בישראל למתנה כזו, כאשר הסיעה הגדולה בכנסת שהיא במקרה גם סיעת האופוזיציה הראשית, מצטרפת אליו דקה לפני שהכנסת מתפזרת, ומבטיחה לו עוד שנה וחצי בשלטון, עד נובמבר 2013. במונחים פוליטיים זה מקביל לשיחת טלפון מאראלה ממפעל הפיס. "שאול ואני," חזר ואמר נתניהו, במסיבת העיתונאים. "ראש הממשלה ואני," השיב לו מופז. פתאום הוא נזהר בכבודו של האיש, שאך אתמול הוא קרא לו "שקרן", ולא חסך ממנו שום כינוי גנאי או מילת ניאוץ.

אמש, בזמן שישנו, נסגרה העסקה הפוליטית, אולי המפתיעה ביותר מאז ומעולם, בין ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, נתניהו, לראש האופוזיציה ויו"ר קדימה מופז. בזמן שמליאת הכנסת התקשקשה לה סביב החוקים להתפזרותה ולהקדמת הבחירות, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לקדימה. בית המחוקקים שלנו הפך, שלא בטובתו, לתיאטרון בובות. לפסאדה.

כלי התקשורת האלקטרוניים והרשת מלאו אתמול בציטוטי מופז לדורותיהם נגד כניסה לממשלה, שמגלמת כפי שאמר ל"הארץ" לפני כחודש את כל הרע במדינה. המהלך שלו תואר כזיגזג. זה רחוק מלהיות מדויק. אין פוליטיקאי שלא מזגזג או מתהפך מעת לעת. מופז הוציא לזיגזג שם רע. מחשש שמפלגתו תימחק בבחירות הקרובות, הוא הפך את עורו כמעט בן לילה, והצטרף כשותף נטול השפעה, ונטול כוח, לממשלת נתניהו.

בתמורה הוא קיבל נייר בדמות הסכם קואליציוני שכלל שתי התחייבויות: חקיקת חלופה הולמת לחוק טל, ושינוי שיטת הממשל בישראל. הסכמים קואליציוניים עמוסים לעייפה בהבטחות לא ממומשות. קשה לדמיין את הממשלה הזו, שיש בה עדיין שתי מפלגות חרדיות - ש"ס ויהדות התורה - מבצעת מהפכה בתחומים הללו, של גיוס חרדים וייצוב המשילות בישראל. כפי שקשה לדמיין את הממשלה הזו, שאביגדור ליברמן חבר מרכזי בה, פורצת דרך במשא ומתן המדיני. בכל מקרה, יהיה או לא, מופז ומפלגתו שם עד הרגע האחרון. 28 חברי קדימה, 27 חברי הליכוד, וחמשת חברי עצמאות - יחד 60 ח"כים, שאין להם שום עניין לקיים את הבחירות לפני מועדן החוקי. מהיום נתניהו, לכאורה, הוא בלתי ניתן להפלה.

אחרי שמתגברים על תחושת הסלידה והקבס, צריך להודות שנתניהו עשה לכולנו בית ספר. שוב. הוא יותר שרון משרון בתרגילים פוליטיים ממולחים. הוא יותר אולמרט מאולמרט ביכולת הישרדות מופלאה.

הוא עומד היום בראש קואליציה בת 94 ח"כים. מלך ישראל חי חי וקיים, וקוראים לו ביבי. לא שהוא היה צריך להתאמץ יותר מדי. מופז היה כל כך מבוהל לנוכח הבחירות שבאופק, עד שהיה נכנס גם כסגן שר של לאה נס בתת המשרד לענייני גמלאים שבמשרד ראש הממשלה. לא קשה לדמיין אותו מתמזג עם הליכוד, ערב הבחירות, בתמורה לתפקיד שר ביטחון או שר חוץ בממשלה הבאה. הכול למען המדינה, כמובן.

אגב, מי שאינו שותף לסקפטיות הזו כלפי מופז, הוא האזרח מספר 1, הנשיא שמעון פרס. אתמול לפנות בוקר, שעון ישראל, התקשר נתניהו לפרס שמבקר בקנדה ועדכן אותו בהתפתחויות. פרס שמח לשמוע. הוא היה תמיד בעד ממשלות אחדות. הפעם יש לו סיבה נוספת לשמוח: מופז, כמו פרס, הוא מהמתנגדים הנחושים ביותר לתקיפה ישראלית באיראן. כשפרס שמע שמופז יצורף לשמינייה שתהפוך לתשיעייה, ולקבינט המדיני-ביטחוני, רווח לו מעט. הוא מקווה שמופז ישמש משקל נגד לנתניהו ולברק שמעוניינים בתקיפה. הכול טוב ויפה, בתנאי שמופז לא ישנה את דעתו גם בסוגיה הזו. עקביות אינה הצד החזק שלו, כידוע.

איזה תפקיד תשחק הקואליציה החדשה בסוגיית איראן? שוחחו על כך בפייסבוק

המהפך הפוליטי שחווינו אתמול ניפק, כתמיד, מרוויחים ומפסידים. המפסיד הבולט ביותר הוא יאיר לפיד. הוא קיווה לראות עצמו, באוקטובר הקרוב, שר בכיר בממשלת ישראל. במקום זה הוא ימשיך להיות חבר בולט בפייסבוק. כשירצה להתנחם, יוכל תמיד לעיין בתקנון סטייל צ'אושסקו שנרקח למענו כיו"ר מפלגת יש עתיד. אולי יש עתיד ללפיד, אבל העתיד הזה התרחק מאוד.

שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה, צפויה להיכנס היום לנעליו של מופז כיו"ר האופוזיציה. היא קיוותה לעמוד בעוד ארבעה חודשים בראש סיעה בת כ-18 ח"כים, לפי הסקרים העדכניים. גם היא תיאלץ לחכות, אבל היא תוכל להתנחם בתואר המכובד, בתקציב נדיב לפעילותה, במכונית משוריינת ובמאבטחים חסונים שיפלסו לה דרך ברחובות האכזריים. האופוזיציה עברה תספורת משמעותית אתמול: מ-54 חברים היא ירדה ל-26 בלבד. אבל קדימה הרי לא היתה מעולם אופוזיציה. כך שההפסד אינו נורא.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות