זיכוי אולמרט בפרשות ראשונטורס וטלנסקי

מעשה מגונה בדמוקרטיה

אולמרט הוא לא דוגמה בולטת להתנהלות תקינה, אבל כשנזכרים במחול השדים שהשתולל כאן מגיעים למסקנה שהדמוקרטיה חוללה. אך לפני שממהרים לקשור לו כתרים פוליטיים, יש להמתין לגזר דינו בפרשת מרכז ההשקעות ולתיק הולילנד

על עובדה אחת אין עוררין: ראש הממשלה אהוד אולמרט, הודח מתפקידו בגלל פרשת "מעטפות הכסף" של משה טלנסקי. היום (שלישי) הוא זוכה, זיכוי מוחלט, בתיק הזה. פרשת "ראשונטורס" שגם היא פרצה לעולמנו עוד כשאולמרט כיהן כראש ממשלה, היתה המסמר האחרון בארונו הפוליטי-ציבורי. הוא עזב את תפקידו מבוזה ומושפל, עם סטיגמה של נוכל, רמאי, קומבינטור וגנב. פוליטיקאים, כולל במפלגתו, עיתונאים בכירים, ופרקליטים מלומדים, הרשיעו אותו בהבל פה, ביהירות, בשמחה לאיד, ומעל לכל ספק. היום הוא זוכה גם בתיק ראשונטורס. את רישומן של השנים הללו, ובעיקר של השבועות האחרונים, ניתן היה לראות בבית המשפט: אולמרט מעולם לא היה כה רזה. עיניו היו שקועות בחוריהן. הוא נראה כמת-חי. בעיקר חי.

שלושה שופטים, פה אחד, זיכו אותו בשתי הפרשיות בעטיין נאלץ להתפטר. בפרשיות אלה אולמרט אולי אינו הדוגמה הבולטת להתנהלות תקינה, או לנורמות ראויות לחיקוי, אבל כשנזכרים במחול השדים שהשתולל כאן באותם ימים, בכותרות ההיסטריות, בעדות המוקדמת של טלנסקי, בהדלפות הסדרתיות מהפרקליטות שייחסו לעד המפוקפק כוונה לברוח ולאולמרט כוונה לפגוע בו פיזית (!)- השערות סומרות. המסקנה היחידה היא שבאותן שנים הדמוקרטיה הישראלית חוללה. נעשה בה מעשה מגונה.

הרשעתו של אולמרט בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות אינה סיבה לאולמרט לשמוח או להתגאות. בהכרעת הדין נכתבו על התנהלותו בפרשה זו מילים קשות. אבל בהכרעת הדין גם נאמר שמדובר באי תקינות פרוצדוראלית. לא בשחיתות. מה שהופך את כאב הבטן הרטרואקטיבי, לחריף יותר ואת השאלות לכבדות יותר.

תקציר הכרעת הדין במשפט אולמרט

יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' הזהירה היום מפני מסע השתלחות בפרקליטות המדינה בעקבות פסק הדין. "לפגיעה בפרקליטות, עלולות להיות השלכות חמורות על עשיית הצדק במדינה", אמרה יחימוביץ'. בכך היא צודקת. בפרקליטות אסור לפגוע. אבל בהחלט מותר לתהות למניעיו ולהתנהלותו של אדם אחד שגרר מדינה שלמה לתוך כאוס חוקתי חסר תקדים. תיקי אולמרט היו פרויקט אישי של פרקליט המדינה משה לדור. טלנסקי היה ה"בייבי" שלו. בית המשפט הנחית היום, מכה אנושה על שיקול הדעת המקצועי של הפרקליט הבכיר ביותר בשרות הציבורי. לדור פעל נגד אולמרט עם קצף על השפתיים, עם שנאה בעיניים, ובלא מעט שחצנות והתנשאות. הוא נראה - עוד אז וביתר שאת היום - כמי שאמוציות הנחו אותו, ולא שכל ישר, מזג שיפוטי וקור רוח. התביעה להתפטרותו המיידית אינה פגיעה בפרקליטות. היא ניקוי אורוות חיוני. כל עוד הוא בראש המערכת, הפרקליטות נגועה. צל כבד רובץ עליה.

שתי שאלות מרכזיות הונחו היום על סדר יומה של החברה הישראלית: משפטית, ופוליטית. הראשונה עוסקת לא רק במצב הפרקליטות, אלא גם בהשלכות האפשריות על תיק הולילנד שבו מואשם אולמרט בלקיחת שוחד. האם השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטות המקצועיות בפרשות טלנסקי וראשונטורס תפסו מקום גם בהחלטות בפרשת הולילנד? הרי עם פרוץ הפרשה כלל לא היה ברור שאולמרט יואשם בשוחד.

הוא לא נתפש כדמות מרכזית בפרשה. צריך להמתין לחקירה הנגדית של עד המדינה ש.ד. אם הוא יתרסק על דוכן העדים, בעיקר בנוגע לחלקו של אולמרט, ייתכן והפרקליטות תאלץ לשקול מחדש את עמדתה לגבי ראש הממשלה לשעבר, עוד לפני תום המשפט. אם ש.ד יעמוד איתן, וגרסתו תחזיק מעמד, לאולמרט צפויה עוד שנה ארוכה של דיונים משפטיים.

השאלה הפוליטית מסקרנת לא פחות: אם אולמרט ייחלץ בדרך זו או אחרת מתיק הולילנד הוא בוודאי ישקול חזרה לחיים הפוליטיים. אם לא בבחירות הקרובות, אז בבחירות שלאחריהן. הוא נחשב לראש ממשלה טוב, שידע לקבל החלטות חשובות ונועזות, הן בתחום הביטחוני, והן בתחום המדיני - מול הפלסטינים בעיקר. הוא מנהל יעיל, קר רוח, שהיטיב לנווט את הקואליציה שלו, ואת יחסיה הבינלאומיים של מדינת ישראל שידעו פריחה בתקופתו. הוא זכה לאהדתם ולהערכתם של החשובים במנהיגי העולם. מלחמת לבנון השנייה, שאיתה הוא החל את כהונתו, נראית ממרחק הזמן, כושלת פחות. הוא בוודאי גם הפיק לקחים ממנה. רבים במערכת הפוליטית, המדינית והביטחונית, מתגעגעים אליו.

בקדימה ישנו כיום ואקום ענק. אם הוא יוכל מבחינה משפטית לחזור לחיים פוליטיים הוא לא יתקשה לכבוש מחדש, וללא מאמץ ניכר, את ראשות המפלגה. שאול מופז לא יעמוד בדרכו. גם לא ציפי לבני שתרה כיום אחר נתיב באמצעותו היא תוכל להשתלב בחזרה בחיים הפוליטיים.

כאשר חיים רמון, חברו הטוב של אולמרט, החל במגעים ראשוניים להקים מפלגת מרכז אלטרנטיבית לקדימה השוקעת, הוא חשב בעיקר על אולמרט כמי שיעמוד בראש מערך של שתי מפלגות מרכז - "יש עתיד" של יאיר לפיד, וזו החדשה של רמון. ברור שכשמדובר באולמרט, לפיד לא יהסס לזוז הצידה ולתת לו את הבכורה. החלום הרטוב של רמון היה שאולמרט יזוכה מרוב האישומים נגדו ויוכל לחזור כבר בבחירות הקרובות, בעוד כשנה. ובכן, חלומות (רטובים) לפעמים מתגשמים. את חצי הדרך בחזרה לזירה אולמרט כבר עשה.

אך לפני שממהרים לקשור כתרים פוליטיים לראשו של אולמרט יש להמתין לגזר דינו בפרשת מרכז ההשקעות שבה הוא הורשע היום ולהתרחשויות הצפויות בתיק הולילנד. ספק גדול אם נראה אותו מתמודד לראשות הממשלה ב-2013. זה מוקדם מדי. ייתכן מאוד שהוא יחזור אלינו ב-2017, או לפני.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות