18:48
כשבנימין נתניהו יפגוש הבוקר (ראשון) את שרי הליכוד בישיבתם השבועית הוא יראה מולו חבורת אנשים חדורי דאגה ומלאי פקפוק לגבי שיקול דעתו. ספק אם הוא ישמע זאת מהם, אבל זוהי דעתם. סוף השבוע האחרון מילא אותם בחששות כבדים. התגובות שזרמו אליהם מהרחוב הליכודי, ממצביעים ופעילים כאחד, היו ברובן תגובות של כעס, תסכול וחוסר הבנה באשר להיגיון האיחוד עם ישראל ביתנו. המהלך, שבערב יום חמישי הצטייר כמבריק, נראה להם, יומיים אחרי, כעסקה בעייתית, עתירת סיכונים, שתועלתה הפוליטית מוטלת בספק. “הבית בוער”, התבטא אמש אחד מבכירי הליכוד בתום שתי יממות של שיחות ומפגשים עם החברים, “יש ריח של חומר נפץ באוויר. מצביעים רבים, נאמנים, שתמיד היו אתנו, אמרו לנו: לדבר הזה אין לנו כוונה להצביע”.
חברי ועידת הליכוד שתכונס מחר לאשר את ההסכם יושפעו בעיקר מהסקרים. ארתור פינקלשטיין, יועץ הסקרים של ליברמן ובקרוב גם של נתניהו, העריך אמש בערוץ 2 כי הרשימה המשותפת תזכה ב-45-42 מנדטים. פינקלשטיין ביקש מן הסתם להשפיע על הבוחר הישראלי לפני שהסוקרים יתקשרו אליו במשך היום וישאלו לדעתו. הוא לקח סיכון: אם הסקרים שיתפרסמו בתקשורת החל מהערב יצביעו על מספרים נמוכים יותר, בקידומת 3, הדבר יטיל צל נוסף על המחשבה והמקצועיות שעמדו בבסיס המיזוג הזה. סקרים ראשוניים שהופיעו בסוף השבוע כבר אותתו על תוצאה נמוכה בהרבה לרשימה המשותפת.
כל הבעיות העקרוניות שצצו ביום חמישי בערב תפסו נפח מוחשי יותר במהלך השישי-שבת, בשיחות שניהלו הנבחרים עם הבוחרים. המצביעים המזרחיים והמסורתיים של הליכוד התפלצו לנוכח השותפות עם מה שזכה כבר לכינוי “מפלגת הבשר הלבן” של “הרוסים”. המצביעים הדתיים חובשי הכיפות נרתעו מהחתונה הלא קדושה עם מפלגה שתומכת בברית הזוגיות ובנישואים אזרחיים. המצביעים הימניים המתונים שתומכים בתהליך מדיני וברעיון שתי המדינות לשני עמים לא הבינו מה לליכוד ולמפלגה שראשה מצהיר בוקר וערב על התנגדות לכל הסדר מדיני. ואילו החרותניקים הוותיקים, הליברלים, אנשי שלטון החוק ושמירה על זכויות המיעוט, לא האמינו למראה עיניהם כשראו את נתניהו וליברמן על אותה במה. הליכוד ביתנו, ביתם? כנראה שכבר לא.
נתניהו וליברמן בעת ההכרזה על האיחודף בחמישי האחרון.
צילום: אמיל סלמן
השרים דן מרידור ומיכאל איתן הם בין נושאי הדגל של הגישה הזו. איתן שם עצמו בראש המתנגדים. מרידור שותק, כדרכו. הוא יחליט על צעדיו אחרי ההצבעה בוועידת הליכוד. איש לא יפול מהכיסא אם הוא יחליט לעזוב.
בהמשך השבוע, העיניים יהיו נשואות לגוש השני. אהוד אולמרט חזר אור ליום שישי ממסע עסקים קצר ללונדון. הוא טס לשם ביום רביעי כשהוא נוטה שלא להתמודד בבחירות הקרובות. הוא חזר משם עם הרהור נוסף. בסוף השבוע הוא ערך כמה פגישות לא מתוכננות ובימים הקרובים יקיים נוספות. המטרה שלו כעת היא: לאחד, לאחד, לאחד! הברית בין נתניהו לליברמן עשויה לדעתו להביא לקלפיות מצביעי מרכז-שמאל שלא היו טורחים ללכת קודם לכן. המצביעים האלה, סבורים בסביבת אולמרט, ירצו גם הם לראות מערך של מפלגות ומועמד אחד מוסכם לראשות ממשלה, או לפחות הסכמה עקרונית בין ראשי המפלגות במרכז-שמאל, כי ראש הרשימה הגדולה ביותר יזכה לתמיכת כל היתר כשיילכו לנשיא להמליץ על מועמדם לראשות הממשלה.
אולמרט ימתין עוד כמה ימים. אם יודיע שהוא שב, הוא יעשה זאת כשלצדו במינימום ציפי לבני ושאול מופז. הוא היה רוצה לראות שם גם את יאיר לפיד, אולם הוא מבין שלפיד יצטרך עוד להתבשל עם העניין. סוגיית שלי יחימוביץ’ ומפלגת העבודה תישאר פתוחה. ברור שהיא לא תהיה חלק מהמערך הזה. אולמרט יהיה מוכן להבטיח ליחימוביץ’ כי אם מפלגתה תצא הגדולה ביותר בבחירות הוא יתמוך במועמדותה לראש ממשלה. הוא גם ירצה לשמוע ממנה התחייבות דומה, התחייבות פומבית.
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
