טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנשיא ריבלין: התהליכים הדמוגרפיים יצרו סדר ישראלי חדש, החברה הישראלית זקוקה לקריאת השכמה

נשיא המדינה התייחס בכנס הרצליה לעובדה שמספרם של הערבים והחרדים בחברה הולך וגדל: "מדינת ישראל מתקרבת למצב בו אין עוד רוב ברור. אם חפצי חיים אנחנו, אנו נדרשים היום להישיר מבט אמיץ למציאות"

תגובות

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר היום (ראשון) כי פניה של החברה הישראלית שונים מכפי שהם נתפסים בעיני הציבור בישראל. לדבריו, מספרם של החרדים והערבים גדל משמעותית בשנים האחרונות והם הולכים ומתקרבים למספרם באוכלוסיה של החילונים ואנשי הציבור הדתי לאומי. ריבלין טען כי מדינת ישראל מתקרבת למצב בו "אין עוד רוב ברור, ואין מיעוטים ברורים". לדבריו, "כיתות א' היום מורכבות מכ-38% חילונים ("ממלכתיים"), כ-15% דתיים לאומיים ("ממלכתיים דתיים"), כרבע ערבים וקרוב לרבע חרדים. דבר אחד ברור: התהליכים הדמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית - יצרו למעשה 'סדר ישראלי חדש'”.

לדברי ריבלין, ארבעת ה"שבטים" יילכו וייתקרבו בשנים הקרובות זה לזה בגודלם ויחייבו התבוננות אחרת על החברה הישראלית. "בשנות ה-90 החברה הישראלית היתה חברה הבנויה מרוב ברור ומוצק, שלצדו מיעוטים. רוב ממלכתי-ציוני גדול, שלצדו שלושה מיעוטים: מיעוט דתי-לאומי, מיעוט ערבי ומיעוט חרדי. התמונה הזאת אולי קפאה בראשו של רוב הציבור הישראלי, של התקשורת, של המערכת הפוליטית. אבל המציאות בינתיים השתנתה בתכלית”, אמר הנשיא בנאומו בכנס הרצליה במלאת שנה לכהונתו.

אחר כך הוסיף ריבלין כי "אנו מוכרחים לשאול בכנות, מה משותף לכל המגזרים הללו? האם יש לנו שפה אזרחית משותפת, אתוס משותף? האם יש לנו מכנה ערכי משותף שבכוחו לחבר את כל המגזרים הללו יחד, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית? בעבר, שימש צה"ל כמכשיר המרכזי לעיצוב הישראליות, ואולם בסדר הישראלי המתהווה, קרוב למחצית האוכלוסייה אינה משרתת בצה"ל”.

הנשיא ראובן ריבלין נואם בכנס הרצליה
תומר אפלבאום

לדברי הנשיא, “האם אנחנו, בני הציבור הציוני, מסוגלים להשלים עם כך ששתי קבוצות משמעותיות, מחצית האוכלוסייה העתידית בישראל - אינן מגדירות את עצמן ככאלה? אינן צופות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות? אינן שרות את ההמנון בעיניים נוצצות? האם אנחנו בכלל נכונים לוותר על השירות בצבא, כ"כרטיס הכניסה לישראליות" ולמשק הישראלי? ותחת זאת, להסתפק בשירות אזרחי או קהילתי? ומנגד, האם המגזר הערבי והחרדי נכונים לתרום את חלקם לעיצובם של ישראליות זאת, והמשק הישראלי, לשירות אזרחי או קהילתי, מתוך תחושת אחריות ומחויבות?”

לדברי הנשיא, "מי שלא מוכן לשאול את השאלות האלה היום, הוא אינו ציוני יותר ולא לאומי יותר - אלא מתעלם מהאתגר המשמעותי ביותר, המונח בפני המפעל הציוני היום. אם חפצי חיים אנחנו, אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית הוא חלום חיינו ומשאת נפשנו הרי שאנו נדרשים היום להישיר מבט אמיץ למציאות הזאת. וזאת, מתוך מחויבות עמוקה למצוא, יחד, תשובות לשאלות מתוך נכונות לשרטט, יחד, כל שבטי ישראל, חזון משותף, של תקווה ישראלית".

הנשיא חתם את דבריו באמירה על העקרון שהנחה אותו בפעילותו בשנה החולפת. "בשנה הראשונה לכהונתי פעלתי בניסיון לעורר כל צד בתוכנו, לראות את הצד האחר - גם כשזה קשה. לשמוע אותו - גם כשזה צורם. להושיט לו יד. בתום שנה זאת, אני עומד כאן בפניכם, מתוך רצון לומר את הדברים בצורה גלויה וברורה. מתוך תחושה עמוקה שהחברה הישראלית זקוקה היום לקריאת השכמה. אני קורא היום לכולכם, התגייסו יחד איתי לאתגר. אני שותף של כל מי שמוכן לתת את חלקו במשימה הזאת. אני כאן לשירותכם, לשירותה של החברה הישראלית כולה. רק כך, יחד ובשותפות, נוכל לחדש תקווה ישראלית". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות