טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה את חוק V15: סעיפים מרכזיים הושמטו מהנוסח הסופי

החוק נועד להקשות על בעלי הון להשקיע סכומי כסף ניכרים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת תוך עקיפת חוק מימון הבחירות. יוזם החוק קיש: מערכת הבחירות הבאה תהיה נקייה

תגובות
חברי הכנסת דוד ביטן ויואב קיש במליאת הכנסת
אמיל סלמן

מליאת הכנסת אישרה הלילה (שני) נוסח מרוכך לחוק וי-15, המטיל מגבלות על ארגונים המבקשים לקיים קמפיינים פוליטיים במהלך מערכת הבחירות. 41 ח"כים תמכו בחוק ו-27 התנגדו לו. באופן מוצהר, החוק נועד להקשות על בעלי הון להשקיע סכומי כסף ניכרים כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת, תוך עקיפת חוק מימון הבחירות. אולם ארגונים אזרחיים הביעו חשש שהחוק יפגע ביכולתם לגייס תרומות ולקדם קמפיינים ציבוריים שונים.

מהנוסח החדש של החוק הושמטו כמה סעיפים שנויים במחלוקת, בהם סעיף "ישראל היום" שמנע את הטלת המגבלות על תורמים לכלי תקשורת שקוראים לתמוך במועמד מסוים בבחירות. ראש הממשלה בנימין נתניהו קידם את הנוסח המקורי לחוק בעקבות הקמפיין הנרחב שניהל ארגון וי-15 בבחירות האחרונות נגד בחירתו לראשות הממשלה. החוק המקורי נוסח בהתייעצות עם משרדו של עורך דינו, דוד שמרון.

לצד סעיף "ישראל היום", שונה נוסח סעיף המטיל מגבלות על ארגונים שמקימים מאגר מידע אשר מפלח בוחרים על פי עמדותיהם הפוליטיות העקרוניות. בנוסח שאושר נקבע כי ייאסר פילוח רק על פי כוונות ההצבעה המוצהרות של המצביעים. בנוסף, ועדת הכנסת מחקה סעיף שקרא להטיל מגבלות על ארגונים המסיעים חינם מצביעים לכנסת במקרים בהם עמדותיהם הפוליטיות משוערות לפי מקום מגוריהם, מהלך שנועד להקשות על שירותי הסעות חינם למצביעים חרדים או ערבים. כעת יחולו המגבלות על ארגונים שמסיעים לקלפי בוחרים שהצהירו כי בכוונתם לתמוך במפלגה מסוימת.

על פי הנוסח העדכני, ייקבעו בחוק שלוש מדרגות. במדרגה הראשונה, ארגונים שהיקף התרומות שיגייסו בבחירות יגיע עד ל-100 אלף שקל, ועליהם לא תחול חובת דיווח; במדרגה השנייה ארגונים שתרומותיהם יהיו בסכומים של 100 עד 400 אלף שקל - ועליהם תחול חובת רישום אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות". הם יוכלו לגייס תרומות בגובה 11 אלף שקלים בלבד מתורם או מבני משפחתו הקרובה במהלך תקופת בחירות, או עד 22 אלף שקל בין מערכת בחירות אחת לשנייה. ארגון שיעבור על החוק במדרגה זאת לא יהיה חשוף לענישה פלילית.

המדרגה השלישית תחול על ארגונים שהיקף פעילותם עלה על סכום של 400 אלף שקל - אז תחול על הארגון חובת התאגדות ומינוי רואה חשבון שיפקח על איסוף התרומות והדיווח עליהן. בנוסף, החוק קובע כי ארגון שיעבור על החוק החדש, וסך התרומות שיגייס לפעילותו בבחירות יהיו מעל חצי מיליון שקלים, עלול לספוג ענישה פלילית בעבירת מרמה.

על פי הנוסח החדש, ההגבלות יוטלו על ארגונים שיבצעו אחת מארבע פעולות בתקופת הבחירות בהיקף של יותר ממאה אלף שקלים: יצירת מאגר מידע עם פרטי מצביעים; הסעת בוחרים לקלפי בהתאם לעמדותיהם הפוליטיות; פנייה ישירה לבוחרים בעלי עמדות מסוימות בשלושת החודשים הקודמים לבחירות כדי להשפיע על בחירתם; ופרסום שיטתי בתקופת הבחירות שמטרתו להשפיע על הבוחרים להצביע בעד רשימה מסוימת או להימנע מלהצביע בעדה.

ח״כ יואל חסון (המחנה הציוני), ממתנגדיו הבולטים של החוק ומי שהוביל לריכוך הנוסח הסופי, פנה מעל דוכן המליאה לח״כ יואב קיש, שהגיש את החוק. "אני יודע, ח״כ קיש, שאתה תגיד בכל במה שהעברת את חוק וי-15", אמר חסון. "סביר להניח שזה יוסיף לך כמה נקודות בפריימריז. אבל בוא נגיד את האמת: אתה לא העברת את החוק שרצית ולא את החוק שראש הממשלה רצה. זה חוק מטריד, זה חוק לא טוב, אבל הוא הרבה פחות מסוכן בגלל עבודת האופוזיציה", הדגיש.

ח״כ קיש ביקש להודות לעו"ד שמרון, שסייע לו בניסוח הצעת החוק. "חשוב לי להדגיש שההצעה הזו איננה באה לסתום פיות או למנוע מאנשים להביע דעות ועמדות בעניינים ציבוריים, אלא מטרתה להסדיר פעולות שנעשות למען מפלגה מסוימת או נגד מפלגה מסוימת", אמר קיש. לדבריו, "מערכת הבחירות הבאה תהיה נקייה ולא מזוהמת בכספים, היא תהיה נקייה ממענקים של מחלקת המדינה האמריקאית ששימשו לבניית תשתית פוליטית בניסיון נואל להחלפת ראש ממשלה. נקייה מארגונים שמנסים בכסף לסרס את קולותיהם של הבוחרים וניסיון להשחית את הדמוקרטיה הישראלית".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר בדיון שהחוק החדש יחול בעיקר על ארגונים המזוהים עם השמאל. "אני מסכים עם עיקרון הגבלת המימון החיצוני, בוודאי זה שמגיע מחו"ל, במערכת הבחירות", אמר חנין, אך הדגיש: "אני מתנגד, כי אי אפשר לחיות עם סטנדרט כפול בו לצד אחד של הפוליטיקה מותר ובצד השני של הפוליטיקה אסור. אנחנו נמצאים במציאות מדהימה בה חוקי המשחק חלים רק על צד אחד. יש בהצעה הזו מנגנונים שנתפרו ונגזרו כדי למנוע עמותות שעשויות לסייע לחיזוק ההצבעה לטובת המחנה הציוני, אבל איפה ההגבלה על הפרויקט הממומן במאות מיליונים בדמות ישראל היום?".

לדברי ח"כ תמר זנדברג, "יש מישהו שלא מצא חן בעיניו שבבחירות הלכו על 'רק לא ביבי'. מה לעשות שהיו כאן לא מעט אנשים שרצו להחליף את ראש הממשלה בבחירות דמוקרטיות. ואתם לא רוצים שזה יקרה אז במקום לעשות דברים טובים למען האזרחים, אתם החלטתם לשנות את כללי המשחק, בחוקי עמותות, בבית המשפט, בתקשורת ועכשיו אתם משנים את כללי המשחק במערכת הבחירות".

יש עתיד הבהירו כבר בשלבים מוקדמים שיתמכו בחוק. לדברי ח"כ יעל גרמן, "גם אני רוצה בהחלפת השלטון, אבל אנחנו לא רוצים להחליף את הממשלה הזו בקומבינות וזו קומבינה. אנחנו רוצים להחליף את הממשלה בבחירות דמוקרטיות. החוק הזה הוא חוק טוב, שאם הם לא היו מחוקקים אותו, אנחנו היינו מחוקקים אותו. זה חוק שאומר שמה שנעשה לפני הבחירות, שפעמים רבות זה הבסיס לשחיתות שלאחר הבחירות, כל הדברים האלה לא יוכלו להיות. כי כאשר קמות כל מיני עמותות שנמצאות מתחת לרדאר, אז זורמים כספים שאנחנו לא יודעים עליהם. התורמים מפזרים את לחמם גם למחנה הציוני וגם לליכוד ואז הולכים למי שניצח. אין הבדל בין הצדדים. כל התרומות שניתנות לפני הבחירות בסופו של דבר מיתרגמות לתמורות".

קידומו של החוק התעכב אתמול במשך שעות ארוכות, משום שוועדת הכנסת אישרה סעיף המגדיל את תקציב הסיעות בכנסת על פי חוק מימון מפלגות בהיקף של כ-20 מיליון שקלים, לאחר שהחליטו להעלות את רף ההוצאות השוטפות מ-5 אחוז מיחידת מימון לכל מנדט בו זכתה ל-6 אחוזים. ההחלטה התקבלה ללא אישור מקדים ממשרד האוצר. לבסוף הודיעה הממשלה כי היא מקבלת את ההחלטה והכשירה את אישור החוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות