07:11
שרון לוזון, מכר טוויטר שלי, העיר לי השבוע: "אני לא מצליח להבין למה את לא שומרת על יושרה מקצועית. רובריקת 'מפלגות ערביות' היא גזענית ושקרית. ולא, 'כך עושים כולם' זה לא תירוץ". לוזון התייחס לעמוד בבלוג שלי, שבו אני עוקבת אחר הסקרים המתפרסמים בתקשורת, או שנשלחים אלי כהודעה לעיתונות. לא הפרדתי שם בין חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד והסתפקתי בגוש אחיד: "המפלגות הערביות". התירוץ שלי: הסקרים המקוריים שאותם אני מרכזת, אינם מספקים נתונים נפרדים לכל מפלגה. עשיתי לעצמי חיים קלים, והפלגתי עם הזרם.
לאחר קריאת ההשכמה של לוזון, ניסיתי להבין מדוע בעצם הסקרים מאחדים את שלוש המפלגות לגוש אחד. ח"כ דב חנין (חד"ש) מתלונן בעקביות שמפלגתו היא ערבית-יהודית, והכללתה תחת הכותרת "מפלגות ערביות" היא גזענית. חנין הוא כמובן המועמד היהודי בצמרת חד"ש, ועל פי גורמים רשמיים במפלגה, מתוך 112 אלף מצביעיה בבחירות הקודמות, כ-6,000 (חמישה אחוזים) היו יהודים. חנין טוען בתוקף שהמספר גבוה בהרבה, אפילו פי שלושה. לפני בחירות 2009, קיבל יו"ר ועדת הבחירות, השופט אליעזר ריבלין, את טענת חנין, והורה לכלי התקשורת לפרסם בנפרד את נתוני הסקרים עבור שלוש המפלגות.
הרבה ערבים ישראלים ביחד. קשה להבחין.
צילום: עבדאללה שמא
מעבר לכך שחד"ש אינה מגדירה את עצמה כמפלגה ערבית, ומבקשת הכרה מהקונצזוס הישראלי, בין שתי המפלגות האחרות – בל"ד ורע"ם-תע"ל – פעורה תהום אמיתית. הסקרים שמתייחסים אליהן כדבוקה אחת, מעידים בעיקר על חוסר ההתעניינות של הציבור היהודי במתרחש בקרב אזרחי ישראל הערבים, ולא על קרבה כלשהי בין שתי המפלגות. בל"ד בראשות ח"כ ג'מאל זאחלקה היא מפלגה לאומית וחילונית, הדוגלת במדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה, והכרה בערבים כמיעוט לאומי. זו גם המפלגה הערבית הראשונה שהכניסה אשה לכנסת, ח"כ חנין זועבי. מנגד, חוט השדרה של רע"ם-תע"ל הוא דתי-איסלאמי, וחברים בה גם אנשי התנועה האיסלאמית.
מדוע מכוני הסקרים וכלי התקשורת מתעקשים להתייחס לחמישית מאזרחי ישראל כגוש אחד? פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת "גיאוקרטוגרפיה" העורכת סקרים, אמר לי שקשה מאוד לדגום את המגזר הערבי. "יש לנו סוקרים שעובדים בערבית ואנחנו לא מראיינים רק בעברית, אבל עקב חששות של הציבור הזה, הם לפעמים לא אומרים את האמת בסקרים, או אומרים את מה שהם חושבים שאנחנו רוצים לשמוע. התופעה הזו קרויה 'רצייה חברתית'".
ג'מאל זחאלקה. המצולם אינו אחמד טיבי.
צילום: אמיל סלמן
איך אתה יודע שהם לא אומרים אמת?
"מכיוון שמדי כמה זמן, אנחנו סוקרים אותם גם בעברית וגם בערבית. אם התוצאות זהות, אז אני סומך על הסקר בעברית. אבל אם התוצאות שונות, אני מבין שיש בעיה בסקר בעברית".
האם זה נכון שמכוני הסקרים בעצם לא מתקשרים כלל לציבור הערבי, ורק מדי פעם מבצעים סקר מקיף שאותו הם מצרפים שוב ושוב לסקרי המנדטים שמציגים בחדשות?
"ראשית, בכל סקר רגיל שאני עורך, של כ-500 איש, כ-80 עד מאה מהם תמיד יהיו דוברי ערבית. אלא שתשובותיהם של 80 איש שחלקם לא אומרים אמת, או לא רוצים לדבר איתנו, לא מעניקות לי תוצאה מספיק טובה מבחינה מחקרית, ואני נאלץ לבדוק את הציבור הערבי על פני שניים-שלושה סקרים, כדי שיהיה לי ביטחון בנתונים. זה נכון שבערך פעם בחודש, אולי יותר מזה, אנחנו עושים סקר של כ-500 איש רק בציבור הערבי, כדי לתמוך בנתונים לעיל, ואז נעזרים במידע הזה כדי לנתח את התשובות של הציבור הערבי".
אז למה הציבור הערבי מתפרסם כבלוק של "מפלגות ערביות"?
"לרוב, התקשורת לא מתעניינת במפלגות הללו. העיתונים מסתכלים על המפלגות הגדולות. ואני בכל מקרה שולח להם את המידע המפוצל".
סקר ששלח מכון גיאוקרטוגרפיה
דגני לא מדייק עד הסוף. המכון שלו מפיץ מדי כמה שבועות סקרים בהודעות לעיתונות (כלומר, סקרים שלא שהוזמנו על ידי כלי תקשורת). רק לפני כשבועיים הגיע דוא"ל כזה ממכון גיאוקרטוגרפיה (משמאל), ו"הערבים" הופיעו בו כגוש אחד של 11 מנדטים, ולא בפעם הראשונה. בנוסף, התקשורת לא מתעניינת רק במפלגות הגדולות: מפלגות יהודיות מתפרסמות בפירוט, בלי קשר לגודלן ולפעמים גם אם יש להן אפס מנדטים.
סוקרים אחרים חזרו על טענתו של דגני, פחות או יותר. "כשסוקרים 60 איש, זה מגיע למספרים קטנים מדי, והנסקרים הערבים גם לא תמיד משתפים פעולה", אומר רפי סמית ממכון סמית, "ולכן צריך להיעזר בנתונים על הצבעתם הקודמת".
דב חנין. המצולם אינו זחאלקה.
צילום: מיכל פתאל
ומדוע יש סקרים שבהם המפלגות הערביות מופיעות כ"בלוק"?
"תלוי מי הזמין את הסקר. גופים פוליטיים מן הימין לדוגמה לא תמיד מתעניינים בדפוס הצבעה בקרב הערבים, כי הם לא קהל אלקטורלי עבורם. הם רוצים להוציא את הכסף על הצבעה במגזר היהודי".
וכשהמזמין הוא כלי תקשורת?
"בתוך ה-500, מספר הערבים הנסקרים קטן מדי, וכדי לדייק את הסקר מסתכלים על נתוני עבר. אבל אני תמיד נותן לכלי התקשורת מידע מפוצל. אני מקפיד על החלוקה גם בתוצאות וגם בסקר: כשמתקשרים לאנשים, מציינים באוזניהם את שמות המפלגות ולא אומרים 'מפלגות ערביות'. לכלי התקשורת יש לפעמים בעיה של תקציב, והם מזמינים סקר בציבור היהודי בלבד. במקרה כזה, אני מעבה מן הנתונים שיש לי: מדי חודש אני עושה סקר של 500 איש במגזר הערבי בלבד. אבל אני מציין במפורש שהסקר נעשה בציבור היהודי בלבד".
אחמד טיבי. אינו מוחמד ברכה.
צילום: תומר אפלבאום
מינה צמח, ממכון דחף: "אנשים שמתראיינים אצלנו מן המגזר הערבי, הם בעיקר מיינסטרים. אנחנו מודדים כ-75 איש בכל סקר, ולהוציא מהם אבחנה בין המפלגות השונות זה ממש קשה. אז פעם בכמה זמן סוקרים 300 רק מן המגזר הערבי, אבל צריך להבין שאנשי התנועה האיסלאמית לא מוכנים לדבר, ולכן כשמשווים את תוצאות הסקרים לתוצאות ההצבעה בקלפיות, יש פער. האמת שאת צודקת, צריך לפצל את התוצאות ולהתאמץ יותר".
פרופ' קמיל פוקס, ממכון דיאלוג: "יש טענה היסטורית שהאוכלוסייה הערבית חוששת משיחות טלפון מן הסוג הזה, כי הם לא יודעים מי נמצא בצד השני של הטלפון והם חושבים שמישהו מבקש לברר את נטיותיהם הפוליטיות. אבל האמת שכאשר דוגמים את האוכלוסייה הערבית לאורך זמן, התוצאות די יציבות. אנחנו לא נותנים את התוצאות בבלוק, אבל זה נכון שכלי התקשורת לפעמים מבקשים מאיתנו סקר בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד. ערוץ 10 למשל, מזמין סקר מתוך פאנל אינטרנטי ושם אין מספיק נרשמים ערביים, אז אנחנו מחלקים את תוצאות הסקר ל-109 מנדטים. כלומר, ללא סקר של שלוש המפלגות הערביות וליד סקר כזה יש לציין, שהוא נעשה רק בקרב אוכלוסיה יהודית".
אחרי סבב הטלפונים הזה, ברור שלוזון צודק. החלטתי שמעתה אציג בבלוג רק נתונים מפוצלים, ולא אכלול סקרים שאינם מציגים את התוצאות בנפרד. ייתכן שההחלטה תשפיע לרעה על המעקב, כי לא אוכל להשתמש בכל הסקרים המתפרסמים, אך מעתה - סקר שלא יציג את בל"ד, רע"ם-תע"ל וחד"ש בנפרד, לא ייכלל במעקב הסקרים שלי.
את הפוסטים של טל ניתן לקרוא גם בפלוג, הבלוג הפוליטי.
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
