תחקיר צה"ל: הגדוד לא הוזעק בזמן, והסורים הצליחו לחדור לישראל

מתחקיר ראשוני שנערך בפיקוד הצפון בעקבות אירועי יום הנכבה, עולה כי היערכות לקויה ואטיות בהפניית הכוחות הגבירו את עוצמת העימותים. בפיקוד לוקחים אחריות מלאה: "אין לנו טענות לאמ"ן"

עימותים בגבול הצפון

תחקיר ראשוני שהתקיים בפיקוד הצפון בעקבות האירועים בגבול סוריה ולבנון ביום ראשון השבוע, מעלה כי תקלות בהיערכות המוקדמת של הפיקוד ואטיות מסוימת בהפניית הכוחות עם התקרבות המפגינים לגדר הגבירו את עוצמת התקרית ברמת הגולן. בדיונים פנימיים אמר אלוף הפיקוד, גדי אייזנקוט, כי הוא נוטל על עצמו אחריות מלאה לכשלים שהתגלו, וכי אין לו טענות לאמ"ן על העברת המודיעין המוקדם לפיקוד. לדעתו, זיהוי הסיכון וגיבוש ההתרעה היו באחריותו של המודיעין הפיקודי, הכפוף אליו - ולא של מפקדת אמ"ן.

מהתחקיר עולה כי בגזרת סוריה, נערכת עוצבת געש (אוגדה 36) על פי מידע מוקדם בדבר הפגנת אלפים המתוכננת במרחב קונייטרה במרכז הרמה, כ-25 קילומטרים מדרום למג'דל שמס. שני גדודים נפרסו בכוננות בקרבת מקום. ב-10:30 בבוקר נצפו באזור מג'דל שמס, ליד "גבעת הצעקות", כמה מיניבוסים ובקרבתם חיילים סורים, ככוח אבטחה. שעה מאוחר יותר זוהו שיירות של כ-90 אוטובוסים מתקרבות למקום, מהכביש מכיוון דמשק. בהתייעצות עם פיקוד הצפון והאוגדה, החליט מפקד חטיבת הגולן, אלוף-משנה אשכול שוקרון, לשגר לגדר, מול הגבעה, כוח בפיקוד מפקד פלוגת מילואים, שמנה לצד הקצין עוד שבעה חיילים.

ב-12:30 בצהריים זיהו התצפיות וכוח המ"פ אלפים שמתרכזים בגבעת הצעקות. שוקרון, שקיבל דיווח על כך, החליט להזעיק למקום גדוד שריון כתגבורת. באותן דקות פתחו עשרות מפגינים בריצה במורד הגבעה, התעמתו עם חיילים סורים ואף חטפו כנראה שני כלי נשק מהחיילים הסורים. מרובים אלה נורו כמה קליעים לכיוון הגדר. המפגינים המשיכו בריצה, מרחק של כ-400 מטרים והחלו לפגוע בגדר, במטרה לפרוץ אותה. להערכת צה"ל, עוד כ-1,500 מפגינים ירדו הגבעה בעקבותיהם, מתקדמים לעבר הגדר.

כוח מצומצם על הגדר

ב-12:55 התרכזו מול המ"פ ושבעת חייליו כאלף מפגינים משולהבים, שהסתערו על הגדר. בהנחיית הפיקוד, ירו החיילים ירי סלקטיבי לרגלי חלק מהמפגינים שחצו את הגדר. "אין שום בעיה לכוח צה"לי חמוש היטב להרוג כך יותר ממאה אזרחים בכמה דקות", אמר גורם בכיר בצה"ל ל"הארץ". "ההחלטה היתה הפוכה: לבלום ככל האפשר את החדירה, אך להימנע מהרג המוני". בתוך כשלוש דקות עברו להערכת הצבא כ-150 איש את הגדר. בשלב זה, בשעה 12:58, הגיע למקום גם המח"ט שוקרון עם החפ"ק שלו.

ההחלטה שקיבלו המח"ט והמ"פ היתה לחצוץ בין המפגינים שחצו לישראל לבין ההמון שהתגודד סמוך לפרצה, בצד הסורי של הגדר, ולירות רק לעבר מי שסיכן חיי חיילים. בד בבד, התרכזו מאות תושבים דרוזים ממג'דל שמס בצד הישראלי ורבים מהם השליכו אבנים על החיילים. בצה"ל התלבטו אם להטיל עוצר על העיירה הדרוזית, אך החליטו להימנע מכך. במקום זאת, הובאו כוחות צבא ומשטרה לכיוון הכיכר המרכזית של העיירה, שם נאספו רוב המפגינים שהצליחו לחצות.

המפקדים החלו במשא ומתן עם מנהיגים דרוזים בעיירה, שהתחייבו לסייע בהחזרת המפגינים בשלום לסוריה. תחילה, פונו מהעיירה מפגינים שנפצעו וכן גופה של מפגין שנורה למוות בידי החיילים. בהמשך, הועברו עוד 137 מפגינים שלא נפגעו חזרה לסוריה. ב-17:00 הודיע הפיקוד על סיום האירוע. שלושה מפגינים נוספים שניסו להתקדם לכיוון ישראל, נעצרו בפאתי העיירה.

למחרת, יום שני, עצרה המשטרה מפגין פלסטיני שהצליח להגיע בטרמפים מהגולן ליפו. בסיום התקרית בגבול סוריה נמנו ארבעה מפגינים הרוגים וכ-150 פצועים, שמרביתם נפגעו סמוך לגדר בצד הסורי של הגבול.

הגורם הבכיר אמר ל"הארץ" כי "לא היה כאן כשל מודיעיני. היתה טעות בהערכה. בלבנון קרה כבר בעבר שמאות מפגינים ניסו לחצות. בסוריה זה לא קרה 40 שנה, למרות שכל כמה חודשים מתקיימות הפגנות המוניות בגבעת הצעקות. ידענו שצפויה הפגנה, אבל הערכנו שתגיע לקונייטרה, לא למג'דל שמס, ושם נערכנו חזק".

שגיאה בהערכת המצב

הוא הזכיר כי גבול ישראל עם סוריה ולבנון מתפתל על פני 240 קילומטרים. "אי אפשר לפרוס כוחות בכל מקום. התמקדנו בחמישה מקומות, ובנוסף הצבנו כוחות עתודה ומערך תצפיות".

במבט לאחור, סבורים במטכ"ל כי כבר ב-11:30, עם התקרבות האוטובוסים לכיוון מג'דל שמס, היה צורך להזעיק גדוד כתגבורת לנקודה ולא להסתפק במ"פ המילואים ובכוח הקטן שעמד לרשותו. "זו שגיאה בהערכת המצב והאחריות כולה של הפיקוד", אמר הגורם הבכיר.

"שרשרת המפקדים שפעלה בשטח: מפקד האוגדה, המח"ט, המג"ד והמ"פ, פעלה מצוין. אלמלא הגיבה כך, היינו מסיימים את התקרית עם יותר ממאה אזרחים סורים הרוגים ועם מהומה בינלאומית, שהיתה משרתת בעיקר את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד".

הוא הדגיש כי לא היתה התרשלות בהיערכות המוקדמת: "כל שרשרת המפקדים עשתה את השבת בגולן. ההכנות המוקדמות נמשכו שבוע וכללו קפ"קים (קבוצות פקודות) מסודרות". בדיעבד, אמר, היה צורך לקדם גם את כוח העתודה לעמדה קרובה יותר לגבול ובכך לקצר את פרק הזמן של חצי השעה שנדרשה לגדוד השריון כדי להגיע לנקודה. הדיווחים של התצפיות היו צריכים להיענות בתגובה חדה יותר מצד הפיקוד והאוגדה.

"זה לא אירוע להתהדר בו, אבל כל הטענות כאילו ההתרעה הישראלית קרסה הן קשקוש", הוסיף הגורם הבכיר. "נכון שיש כאן פגיעה קטנה באגו, אבל לא צריך למדוד דברים לפי עוצמת הזקפה הלאומית. הכוחות בשטח הפגינו שיקול דעת נכון ומנעו אסון כבד בהרבה".

בפיקוד הצפון סבורים כי המשטר הסורי היה מעורב בהכוונת התהלוכות. "דרגים שלטוניים בכירים בדמשק ניהלו את האופרציה הזו, בעידוד איראני", אמרו גורמים צבאיים ל"הארץ". עם זאת, לדבריהם, משימת איסוף המידע על ההפגנות היתה כולה בתחום אחריותם של פיקוד הצפון והמודיעין הפיקודי. "אין לנו טענות לאמ"ן. הם המעריך הלאומי. שיתעסקו בגרעין האיראני ובעניינים אסטרטגיים. איש לא מצפה מהם לעקוב אחר ההפגנות בשטח שבתחום אחריותנו".

בגבול לבנון המצב היה שונה. ברשות פיקוד הצפון היה מודיעין מוקדם על הפגנות הצפויות בגבול. הפיקוד ריכז כוחות בשלושה מוקדים, שבהם אכן התקיימו בהמשך הפגנות ובד בבד העביר אזהרה לצבא לבנון וליוניפי"ל כי ישראל תפעל בכל הכוח נגד מי שינסו לחצות את הגדר או לחבל בה, וכי היא רואה בלבנון אחראית למניעת שפיכות דמים. צבא לבנון אכן בלם את המפגינים הפלסטינים בכמה נקודות, אולם מאות מהם הצליחו לעבור את החיילים הלבנונים וניסו לחצות את הגדר מול מושב אביבים, בעודם מיידים אבנים בחיילים.

עימות גם בגבול לבנון

חיילי גולני שהיו במקום פתחו בירי לרגליים, באמצעות מחלקות של קלעים וצלפים. במקביל, פתח גם צבא לבנון באש מסיבית לעבר המפגינים. חלק מהמפגינים נפגעו מפיצוץ מוקשים. בסוף התקרית נמנו עשרה מפגינים הרוגים וכ-130 פצועים. לא ידוע כמה מההרוגים נפגעו מאש ישראלית.

בצה"ל ציינו שהתגובה החזקה של צבא לבנון קשורה גם בתקרית הגבול שבה נהרג מג"ד מילואים, סא"ל דב הררי, באוגוסט אשתקד מירי חיילים לבנונים. צה"ל הגיב אז בירי לעבר כוחות צבא לבנון ובתביעה מהממשלה בביירות למנוע אירועים דומים. הפעם, התנהגות צבא לבנון היתה שונה לחלוטין בהשוואה לאוגוסט 2010.

לצד התחקירים, בצה"ל עוקבים אחר ההשלכות האפשריות של התקריות השבוע. מיד לאחר יום העימותים, חזר השקט לשני הגבולות ולא ננקטה יוזמה לקיום הפגנות חדשות. עם זאת, ייתכן שהסורים יאפשרו כעת הפגנות בימי שישי בגבול, גם משום שימי שישי (בתום התפילות במסגדים) הם הימים שבהם מתמקדת המחאה הפנימית נגד שלטונו של אסד. נקודת מפתח נוספת היא ה-6 ביוני, שבו מציינים הסורים את יום השנה לתחילת הקרבות בגולן במלחמת ששת הימים.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ