הסיוע המרגש והחשוב לנפגעי הרעש בהאיטי הזכיר לעולם עד כמה הישראלים רגישים לסבל אנושי. העיתוי היה מושלם - ממש ערב הדיווח של מזכיר האו"ם באן קי מון על דו"ח "עופרת יצוקה"; רק אנטישמים ויהודים אכולי שנאה עצמית כמו ריצ'רד גולדסטון יכולים להכפיש את שמה של מדינה ששולחת רופאים אל מעבר לאוקיינוס, כדי להציל גויים שחורי עור.

הטיעון הזה, מתברר, חדר גם אל מערכת המשפט. המשפט הבא לקוח מפסק דין של שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רחל ברקאי: "ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם שמושיטה סעד רפואי הומניטרי לאזרחי מדינות, כפי שעדים אנו בימים אלה לעזרה המושטת לנפגעי הרעש בהאיטי". זו היתה הקדמה להחלטת השופטת לדחות עתירה של עצאם חמדאן, תושב עזה, שביקש היתר לקבל טיפול רפואי דחוף בבית חולים פלסטיני במזרח ירושלים.

חמדאן (בן 40) סובל מזה כשנתיים מכאבי גב חזקים שגורמים לשיתוק כמעט מוחלט של צד שמאל של גופו. לאחרונה השיתוק התפשט גם לצד ימין. לנוכח מצבו הרפואי המידרדר ובהעדר אמצעים רפואיים מתאימים במערכת הבריאות בעזה, הוא הופנה כבר לפני חמישה חודשים לקבלת טיפול נוירו-כירורגי בבית חולים במזרח ירושלים. הפנייה נתמכה בחוות דעת של ד"ר נתן ברוק, מומחה לכירורגיה אורתופדית מבית החולים תל השומר. הרופא קבע, כי בלא התערבות ניתוחית דחופה, עלול להיגרם לחמדאן נזק בלתי הפיך.

השופטת השתכנעה בכך, ש"אין חולק כי נכון להיום נדרש העותר להתערבות כירורגית אותה אין הוא יכול לקבל בבית החולים בעזה". ואף על פי כן הציעה ברקאי, שחמדאן יחפש מזור במדינות אחרות (האיטי?) וזאת למה? מאחר שהחולה עלול לנצל את נדיבותה של מדינת ישראל ולהתאחד עם אשתו וארבעת ילדיו, שמתגוררים בגדה המערבית, מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. "בשקלול הערכים שעל כף המאזניים", קבעה השופטת, הסכנה ש"האיש ינצל את כניסתו לשם השתקעות, גוברת על הערך ההומניטרי של מתן טיפול רפואי, גם לתושב של ארץ אויב".

בערעור שהגישו אתמול לבית המשפט העליון בשמו של חמדאן, טוענות עמותות "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע" ו"רופאים לזכויות אדם - ישראל", שהקביעה של השופטת ברקאי, ולפיה על ישראל לא מוטלת החובה לדאוג לרווחתם ובריאותם של תושבי רצועת עזה, סותרת החלטה קודמת של בג"ץ. החובה הזאת נובעת ממצב הלחימה, משליטתה של ישראל במעברי הגבול ומהתלות של רצועת עזה בישראל עקב שנות הכיבוש הארוכות. מובן מאליו, שחמדאן אינו בן עזה היחיד שמשלם את מחיר המצור. לו ולרבים אחרים שנזקקים לטיפול רפואי לא נותר אלא לקוות, שבבית המשפט העליון חושבים שמדינה שמושיטה יד לאומללים בהאיטי הרחוקה אינה משוחררת מדאגה לאומללים בעזה.

מיהו נפקד?

אילו הממלכה ההאשמית היתה נוהגת כמו הישראל ומעבירים את נכסי הנפקדים היהודים במזרח ירושלים לידי תושבי ירדן ולא מסתפקת בהחזקתם כפיקדון, המשפחות הפלסטיניות שהושלכו מהבתים בשייח ג'ראח, שבהן התגוררו מאז שנות ה-50, לא היו חיות היום ברחוב. הן היו יכולות להציג לבית המשפט את "הגרסה הירדנית" של חוק נכסי נפקדים, ולטעון שהנכסים שנמסרו למתנחלים בשייח ג'ראח (בטענה שהם נרכשו בתקופה העותומנית בידי ועדת עדת הספרדים) הועברו לבעלותן.

לא רק שמדינת ישראל הכריזה על הבתים במערב ירושלים, שכמה מהמשפחות הללו הותירו מאחוריהן ב-1948, "נכסי נפקדים"; היא מפעילה את חוק נכסי נפקדים משנת 1950 גם ביחס לנכסים במזרח ירושלים, השייכים לתושבי השטחים. מדובר במאות דירות, בתי עסק ואף בבית מלון אחד. אחדים מהבעלים מתגוררים ממש מעבר לגדר.

העניין העקרוני נדון בשבוע שעבר בבית המשפט העליון בהרכב מיוחד של שבעה שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש. בהחלטת ביניים ביקשו השופטים מהיועץ המשפטי לממשלה להציג לפניהם "עמדה מעודכנת", וזאת לאחר שציינו, כי התנהגותה של המדינה ביחס לנכסיהם של תושבי השטחים במזרח ירושלים, סותרת את עמדתו של היועץ עצמו. הם התכוונו למכתב שהיועץ הקודם, מני מזוז, שלח באותו עניין לשר האוצר בינואר 2005. השר היה בנימין נתניהו.

מזוז הודיע לנתניהו, כי הוא מתייצב מאחורי הקביעה של היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר משנת 1968, שלפיה סיפוח מזרח ירושלים אינו מתיר ליטול את רכושו של אדם שנמצא בשטחים הכבושים. מזוז הזהיר את נתניהו, כי להחלטה להחיל את חוק נכסי נפקדים על אותם אנשים, עלולות להיות השלכות בינלאומיות חמורות גם לגבי גדר ההפרדה, שבגינה זכתה ישראל לביקורת קשה בבית הדין בהאג. "מדובר בנושא מובהק, שבו האינטרס של מדינת ישראל הוא להימנע מפתיחת חזיתות חדשות בזירה הבינלאומית בכלל ובתחום המשפט הבינלאומי בפרט", כתב מזוז.

עורך דין שלמה לקר, שמייצג בערעור את הבעלים של מלון "קליף" בכפר אבו דיס, מלון שתוואי הגדר "סיפח" לירושלים ולחוק נכסי נפקדים, הפנה את תשומת לבם של השופטים לסעיף מעניין במכתב של מזוז; הוא ציין, שגם גורמי הביטחון הסכימו שהקמת הגדר אינה צריכה לשלול מפלסטינים שהחזיקו בנכסים במזרח ירושלים את הזכות להשתמש בהם. מעניין מה יהיה ליועץ החדש, יהודה וינשטיין, לומר בסוגיה החשובה והרגישה הזאת.

שייח ג'ראח. אילו לירדנים היה חוק נכסי נפקדים המשפחות לא היו מושלכות מבתיהן