הפלסטינים והירוקים נגד חידוש העבודות להקמת גדר ההפרדה באזור ירושלים

קטע הגדר המתוכנן בין הר גילה והכפר וולאג'ה, לטענת הארגונים, יגרום נזק כבד לנופים באזור. "הקמת הגדר תגרום להרס מוחלט של הנוף"

מערכת הביטחון מתכוונת לחדש בקרוב את העבודות להקמת גדר ההפרדה מדרום לירושלים, באזור שבין הר גילה והכפר הפלסטיני וולג'ה. בהמשך, יבוצעו עבודות מערבה לכיוון הכפר בתיר והכפר ואדי פוכין הסמוך ליישוב צור הדסה. הקמת הגדר עשויה ליצור מוקד נוסף של חיכוך מול הפלסטינים, וזאת בנוסף לגורמי שמירת טבע הטוענים שהבנייה תגרום נזק כבד לנופי חקלאות עתיקה בעלי ייחוד עולמי.

קטע הגדר בין הר גילה והכפר וולאג'ה, משתרע לאורך ארבעה קילומטרים וישאיר בתוך תחום ישראל את היישוב הר גילה ומנזר כרמיזן, אך יותיר את וולג'ה מחוץ לגדר. בשבועות האחרונים נערכו דיונים במערכת הביטחון ובהם הובהר כי העבודות אמורות להתחיל בזמן הקרוב. ממשרד הביטחון נמסר שעל פי סדר העדיפות המבצעי, תבוצע הגדר עד לאזור ואדי פוכין.

התכנון להקמת הגדר באזור החל לפני ארבע שנים, ואף נפרצה דרך באזור הר גילה כחלק מהקמת תשתית הגדר. אולם פעולות אלה נפסקו, בעיקר בשל קשיי תקציב. התוואי המתוכנן כעת לא השתנה ויעבור בתוך או סמוך לשטחים חקלאיים הצמודים לבתי הכפרים ואדי פוכין, ולג'ה ובתיר. מערכת הביטחון הסכימה לצמצום מסוים ברוחב תוואי הגדר כדי להפחית את הפגיעה בשטחים החקלאיים, אולם עדיין מדובר על רצועה רחבה שבה תבנה גדר וכן דרך ביטחון בצמוד אליה. יש לציין שתוואי הגדר אינו עובר באזור זה מעבר לקו הירוק ולכן ההתנגדות לו עד היום התבססה בעיקר על נימוקים של נזק סביבתי ופגיעה בפרנסה החקלאית של תושבי הכפרים.

האזור בעל חשיבות מיוחדת מבחינה נופית וסביבתית מכיוון שהשתמרו בו נופי חקלאות עתיקה שהתחילה כבר בימי בית ראשון. מדובר במערכת של מעינות, בריכות ותעלות השקיה שבאמצעותן מעבדים עד היום את השדות החקלאיים, הבוסתנים והטרסות (מדרגות חקלאיות). באחרונה נודע על יוזמה של ארגונים סביבתיים להפוך את הכפרים ושדותיהם לאתרי מורשת עולמית.

הקמת הגדר תימנע המשך בניית הפארק

בנוסף צפויה הגדר לגרום נזק משמעותי לתוכנית הפארק הגדול שמתכננת עיריית ירושלים להקים בנחל רפאים הצמוד לכפר וולג'ה. תוכנית הפארק התבססה על היותו שטח פתוח לטיולים ופעילויות פנאי, ואולם כל זה יפגע אם האזור יהיה תחום בגדר ביטחונית.

"האזור הזה הוא היחידי בהרי יהודה שבו נותרה תרבות חקלאית עתיקה ומתפקדת", אמר אברהם שקד, רכז שמירת טבע באזור מטעם החברה להגנת הטבע. "זו תרבות הקיימת מאז ימי אבותינו ומבחינת שימור יש לה חשיבות עולמית. הגדר ועבודות העפר שיתבצעו במהלך הקמתה יגרמו הרס מוחלט של הנוף, גם אם הצבא יצמצם את רוחב המכשול. אנחנו מבינים את הצרכים הביטחוניים אך לדעתנו יש צורך חיוני לחשוב על דרך אחרת ולבחון בין השאר שימוש באמצעי מעקב אלקטרוניים במקום מכשול פיסי, ובכך למנוע את ההרס".

משמעות הקמת הגדר היא כליאתו של הכפר וולאג'ה במעין לולאה של הגדר שתפריד אותו לחלוטין מירושלים ומרב האדמות החקלאיות שלו. בכפר מתגוררים כ-2300 תושבים, וכמאה מהם מחזיקים בתעודות כחולות. חלק מהכפר נמצא כיום בתחום המוניציפאלי של ירושלים.

בעבור תושבי הכפר שמתמודדים עם קשיים כמו הריסות בתים וקבלת היתרי עבודה בישראל, הקמת הגדר היא בשורת איוב של ממש. הגדר תפגע באפשרויות הפרנסה שלהם ובאפשרותם לעבד את אדמות הכפר או לרעות צאן. "עבורנו זה יהיה אסון" אמר אמין אל אטרש, תושב הכפר. "סוגרים אותנו מכל הכיוונים, משאירים פתח של 4-5 מטרים שאנחנו נוכל לצאת לכיוון בית ג'אלה. שבעים אחוזים מהאדמות של הכפר יישארו בצד השני של הגדר. וואלג'ה תהיה כמו גן החיות התנ"כי שנמצא בדיוק מולנו. אנחנו בני אדם ונהיה כמו החיות. ככה רוצים אותנו".

מבחינה ביטחונית - "התוואי הגיוני"

להערכת שאול אריאלי, אלוף משנה במיל' ואיש המועצה לשלום וביטחון, הגדר המתוכננת תמתח מאזור בית"ר עילית ועד להר גילה ותסגור בשלב הנוכחי את וואלג'ה ממערב, כלומר תפריד בין הכפר ובין ירושלים. בהמשך מתוכננת גדר נוספת המיועדת להגן על הכביש המוביל להר גילה והיא תסגור את הכפר ממזרח. "הקטע הזה הוא הגיוני ומהווה תוואי ביטחוני", ציין אריאלי, אך הוסיף כי התוואי "ימנע מתושבי חמישה כפרים פלסטינים להיכנס לישראל".

במקרה של ואדי פוכין הגישו תושבי היישוב צור הדסה והארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון" ערר כבר לפני ארבע שנים נגד צו של פיקוד המרכז לתפיסת קרקעות שבהן תוקם הגדר. בערר נטען שהקמת הגדר תפגע קשות במערכת החקלאות העתיקה של ואדי פוכין ותצמצם את החלחול לקרקע של מי גשמים המזינים את המעיינות שבהן תלויה חקלאות הכפר.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "באזור ואדי פוכין בוצעה בדיקה על ידי הידרולוגים ודו"ח בעניין קובע כי התוואי המתוכנן לא יגרום נזק או פגיעה למעיינות הנובעים בואדי פוכין ולגוף המדרגות החקלאיות מימי התנ"ך". עוד נמסר כי "כמו כן ינקטו כל האמצעים ההנדסיים לשימור הנוף. אמצעים אלקטרוניים אינם נותנים מענה מבצעי ויש להקים מכשול פיזי טכנולוגי על מנת למנוע מעבר לעורף ישראל". לפני כחודשיים וחצי הודיע משרד הביטחון על דחיית הערר שהוגש בעניין תפיסת הקרקע. מגישי הערר צפויים ככל הנראה להגיש לבית המשפט ערעור על החלטה זו.


הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות במדיני-ביטחוני
פרסומת