המחאות וההתנגדות להצעת חוק הגיור של ח"כ דוד רותם בקרב הזרמים הלא אורתודוקסים בצפון אמריקה ובקהילות באירופה מתרחבות ומחריפות. לאחר שמנהיגות התנועה הרפורמית בארה"ב העבירה שלשום לממשלת ישראל מחאה חריפה נגד הצעת החוק ודרשה לדחותה על הסף - ראשי 'כנסת הרבנים' של התנועה הקונסרבטיווית הורו ל- 1,600 רבנים שמרנים מרחבי העולם, החברים בארגון, לשלוח מכתבים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולמחות נגד הצעת החוק.

במכתב לנתניהו מתריעים הרבנים כי אישור החוק "ירחיב ויעמיק את הקרע בין ישראל לקהילות בתפוצה". הרבנים מפצירים בראש הממשלה, "להתערב מיד ולמנוע את אישור הצעת החוק". סגנית נשיא 'כנסת הרבנים', ג'ולי שונפלד, הגדירה את הצעת החוק בשיחה ל"הארץ" כ"הטרדה דתית". שונפלד טענה כי "אישור הצעת החוק ינעץ תריס בין ישראל לתפוצה בעיתוי קריטי המחייב אחדות". לדבריה, הצעת החוק נושאת עמה "גם סיכון אסטרטגי וביטחוני לישראל".

המחאה נגד הצעת החוק מתמקדת במיוחד בסעיף 3 הקובע כי מי שהתגייר לאחר ששהה בישראל בזמן שלא היה זכאי למעמד של עולה מכוח חוק השבות, לא יהיה זכאי לאזרחות ישראלית בעקבות גיורו. "לפי סעיף זה ישראל קובעת לראשונה באופן רשמי הבדל בין יהודים גרי צדק למי שנולדו יהודים - מהלך המנוגד בעליל להלכה", טענה שונפלד. במכתב לראש הממשלה מתריעים הרבנים כי "הצעת החוק תסלול דרך לתיקון חוק השבות ותגביר את הקשיים למי שעלה לישראל מהתפוצה ומבקש להתגייר בישראל".

טיוטת חוק הגיור, שנחשפה לראשונה ב"הארץ", קובעת כי מעתה ייעשו גיורים לא רק בבתי הדין המיוחדים לגיור שבראשות הרב חיים דרוקמן, אלא גם על ידי רבני ערים. אדם המבקש לעבור גיור יוכל לפנות לרב עיר, אפילו אם הוא אינו מתגורר בה, באופן שאמור להקל על התהליך. החוק קובע עוד, במה שמתייחס למשבר הגיור שפרץ לפני כמעט שנתיים, כי רק נשיא בית הדין הרבני הגדול - תפקיד שמאייש כעת הרב הראשי שלמה עמאר - יוכל לאשר פסילת גיורים.