הממשלה אישרה אתמול את הקמתה של ועדת מנכ"לים להקמת העיר חריש בפאתי ואדי ערה. מדובר בהרחבה של היישוב הקיים חריש, בו מתגוררים כיום כאלף תושבים, לגודל של עיר גדולה ובעלת צביון דתי. מבחינת התושבים הנוכחיים, מדובר בבשורה מדאיגה מאחר שלא ברור מה יהיה מעמדם בעיר זו, ובפרט מאחר שבניגוד לדרישתם, לא נכללה בהחלטה הסתייגות שלפיה העיר תוקם בהתאם להחלטות המועצה הארצית לתכנון ובנייה - שמגבילות את גודלה.

כמאה מפגינים מיישובי ואדי ערה והמועצה האזורית מנשה הפגינו אתמול בכניסה המערבית לוואדי ערה, זמן קצר לפני ישיבת הממשלה בירושלים, במחאה על מה שכינו "ניסיון מחטף" שיאפשר את הקמתה של חריש כעיר חרדית שבה יגורו כ-150 אלף תושבים. זאת, בניגוד להמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שלפיה תאכלס העיר כ-50-60 אלף תושבים. תושבי האזור טוענים גם שהקמת העיר תפגע קשות בנוף ובטבע, ותערער את האיזון ביחסי יהודים וערבים. הצעת ההחלטה שאושרה לבסוף אינה מציינת את גודל שטחה ואוכלוסייתה של העיר, אך קובעת שיהיו בה יותר מ-5,000 יחידות דיור.

אף ששר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, טען לאחר קבלת ההחלטה שאין כוונה לעקוף את החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הרי שב"וועד להגנת חריש", הפועל מטעם האוכלוסייה הקיימת, משוכנעים שמדובר בעיר שתיאלץ את החילונים לעזוב את המקום. ביומיים האחרונים הפיץ הוועד הקלטה של גורם בכיר במשרד הפנים העוסק בקידום העיר, שאמר בפגישה עם תושבים לפני כשנה: "העיר מיועדת לחרדים... אף אחד לא יעזור לכם להישאר פה". הוא הוסיף בטון מבודח: "אם אתם רוצים, תהיו עם כיפה ואני אגייר אתכם". דוברת משרד הפנים מסרה בתגובה שהעיר חריש מיועדת לכל גווני האוכלוסיה ולכל מי שיהיה מעוניין לגור בה.